תסבוכת חדשה בפרשת "השוקניון" בי-ם: "התביעה נגד בעלי החנויות הוגשה ללא ידיעת אחד התובעים"

כ-20 שנה לאחר שפשט רגל, ממשיך פרויקט "השוקניון" הכושל ברחוב אגריפס במרכז ירושלים להוות כר פורה לתביעות ותסבוכות משפטיות, כאשר במסגרת תביעה שהוגשה לאחרונה מככבים איש העסקים שלמה אייזנברג, וכן יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר במחוז ירושלים עו"ד יוסי ריכטר.

במסגרת תביעה שמתבררת בימים אלו בבית המשפט, טוענת חברת "קל אל נכסים" – בעלת נכסים במיזם, כי פסק דין שניתן נגדה ונגד קבוצה גדולה של בעלי נכסים נוספים בשנת 2017, שאכף עליהם הסדר במסגרתו יהיה עליהם למכור את נכסיהם לחברת "דירות עם" שבבעלות איזנברג, ניתן בעקבות תביעה שבה אחד התובעים – עו"ד ריכטר, כלל לא ידע על הגשתה ולא נתן את הסכמתו להגשתה. לטענת קל-אל, שהגישה את התביעה באמצעות עו"ד אליהו ציגלר, יש בפגם חמור זה כדי לפסול את אותו פסק דין.

יש לציין כי במשרד עוה"ד אגמון עם טולצ'ינסקי שייצג את התובעים באותו ההליך מכחישים טענה זו מכל וכל. עם זאת בהליכים שהתקיימו עד כה לא הציגו ייפוי כח חתום ע"י ריכטר. ההתייחסות המלאה תובא בהרחבה בהמשך הכתבה.

עו"ד ריכטר עצמו סרב להגיב לפניית מרכז הנדל"ן , בנימוק כי הוא משמש כעד בתביעה הנוכחית.

פרשה סבוכה שהחלה עוד בשנות ה-90

זוהי ההתפתחות האחרונה בפרשה סבוכה שהחלה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, אז החלה חברת א. ארנסון שבבעלות אבי ארנסון, ביחד עם מספר שותפים בהם קבוצת ים סוף של איש העסקים אלי פפושדו ואפרים הניג, לבנות את השוקניון באגריפס, מה שאמור היה לשמש כמתחם חנויות סגור בסמוך לשוק הכרמל.

''השוקניון'' ברחוב אגריפס במרכז ירושלים

בתחילת שנות ה-2000 החלה מכירת החנויות לרוכשים פרטיים, אך 70% מהם לא נמכרו והיזמים נתקעו עם הסחורה. רוב השותפים נטשו, המיזם מעולם לא נפתח, וגם רוכשי החנויות הגישו תביעות לביטול העסקה ולהשבת הכסף. במסגרת הסכם הפשרה שנחתם בין חלק מהרוכשים שיוצגו ע"י משרד ציגלר, הוחזר להם חלק מהכסף וסוכם כי הפרוייקט יימכר לצד שלישי.

לאחר חתימת הסכם הפשרה רכש איש העסקים ארקדי גאידמק באמצעות חברת "אוסיף" את מניות א. ארנסן. אוסיף עצמה התרסקה זמן קצר לאחר מכן וב-2008 נרכשה השליטה בה על ידי אייזנברג במסגרת הליך כינוס נכסים. אייזנברג, יחד עם בנק לאומי שהיה הנושה המרכזי של השוקניון, מחליטים למנות כונס למיזם השוקניון אשר יפעל למכירתו ולתפקיד מתמנה עו"ד רמי מנוח.

לאחר שבמכרז הראשון היתה חברת "דירות עם", חברה שגם היא בשליטת אייזנברג, המציעה היחידה, הורה בית המשפט המחוזי על ביטול המכרז לאור פגמים שנפלו בו. אלא שגם במכרז השני התקבלה הצעה בודדת, זו של דירות עם, והיא הוכרזה כזוכה, הפעם באישור בית המשפט.

בעקבות העסקה, דורשת דירות עם כי גם חלקם של בעלי החנויות יימכר לה, בהתאם להסכם הפשרה שחתמו עם ארנסון לפיו הצדדים ימכרו את המיזם בשלמותו ביחד לצד שלישי. אולם קבוצת בעלי החנויות סרבה לשתף פעולה עם ההליך, וטענו כי הליך המכירה כולו הנו קנוניה במסגרתה נמכר הפרויקט במחיר נמוך משמעותית מערכו האמיתי, מחברה אחת של אייזנברג לחברה שניה, כשהמטרה היא לנשל אותם מנכסיהם ללא פיצוי ראוי.

המחוזי ב-2017: ההסכמים מחייבים 

בעקבות זאת בשנת 2014 נתבעה קבוצה של כ-30 בעלי חנויות על ידי חברת ארנסון מוכרת הפרויקט ודירות עם רוכשת הפרויקט, שתיהן בשליטת אייזנברג, וכן ע"י עו״ד יוסי ריכטר המחזיק ב-3% מהפרויקט. התביעה היתה לאכיפת הסכם הפשרה לפיו בעלי החנויות מחויבים במכירה לצד שלישי, בהתאם לתנאים שפורטו בו.

בשנת 2017 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים. במסגרתו הכריע השופט רפאל יעקובי כי "ההסכמים מחייבים ואין בטענות הנתבעים כדי לחלצם מחובותיהם שמכוחם".

עוד קבע השופט כי "הטענות לקרבה משפטית של דירות עם לתובעת 1 נחזות על פניהן כמלאכותיות. לא רק שאישור בית המשפט מנטרל אותן, אלא שמכל מקום מדובר בזהויות משפטיות שונות". לסיכום פסק כי "יש לאכוף על הנתבעים את קיום הסכמי הפשרה כלשונם", ואף הטיל עליהם הוצאות משפט בסך 30 אלף שקלים.

"התביעה הוגשה בשם תובע פיקטיבי, בתרמית" 

ואולם כעת טוענת כאמור חברת קל-אל נכסים, אחת מבעלי החנויות שנגדם ניתן הפס"ד, כי אחד מתוך שלושת התובעים באותה התביעה, והיחיד שאינו בשליטת אייזנברג, כלל לא ידע על הגשתה, פרט שלטענתם מצדיק את ביטולו המוחלט של פסק הדין מ-2017 בשל זיוף. "התביעה הוגשה בשם תובע פיקטיבי, בתרמית, ללא שאותו אדם ביקש לתבוע, ללא שהוא נתן ייפוי כוח לייצוגו בתביעה זו, וללא שהוא היה מודע לתביעה שהוגשה 'בשמו'".

את הטענה הזו מבססת קל-אל על שיחה שנערכה בין עו"ד אליהו ציגלר ועו"ד ריכטר, בה טען כי התביעה הוגשה לא בשמו ושלא בידיעתו. "ברור לכל בר דעת כי דין פסק הדין להתבטל מייסודו ומעיקרו – בטל ומבוטל", נכתב.

נציגי דירות עם: "פסיקה סופית וחלוטה" 

ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי שייצג את א. ארנסון, עו"ד יוסף ריכטר ודירות עם בהליך המקורי, נמסר בתגובה: "מדובר בתביעה שהוגשה (ע"י עו"ד ציגלר),ובה ביקש לבטל פסק דין סופי וחלוט, אשר ניתן לטובת מרשינו ע"י ביהמ"ש המחוזי בירושלים, וכאשר ערעור עליו, וגם בקשה לקיים דיון נוסף, נדחו ע"י ביהמ"ש העליון. התביעה לביטול עודנה קבועה לדיון בביהמ"ש המחוזי. טענות מרשינו הוגשו בכתב לביהמ"ש ואנו משוכנעים שתתקבלנה, ושתביעת הביטול תידחה מכל וכל.

"בתביעת הביטול נטען שאחד ממרשינו לא חתם על יפוי כח. זוהי טענה מופרכת: לקוח זה יוצג על ידינו, בתביעה שהסתיימה בפסק דין חלוט ובעוד רבים, וכמובן שחתם על יפוי כח, ואף קיבל עדכונים שוטפים. כפי שציינו ההכרעה לטובת מרשינו נעשתה בפסיקה סופית וחלוטה והינה מנומקת ומבוססת. אף לו היתה מוגשת שלא בשם אותו לקוח (שכביכול לא חתם על יפוי כח),לא היה כל שינוי בפסיקה.

"לסיכום: אנו מעריכים שהתביעה 'הנוכחית', לביטולו של פסק דין סופי וחלוט, תידחה מכל וכל, תוך חיוב מבקשי הביטול בהוצאות ריאליות".