"אין מכולת, אין מרפאה, ביה"ס במרחק 25 דקות נסיעה". מייסדי 3 יישובים חדשים מספרים

מעבר דירה הוא כמעט תמיד מאורע מרגש, המבשר על התחלה חדשה. רובנו נוהגים לעשות מהלך מסוג זה בתוך אותה העיר, או לכל הפחות בתוך אותו האזור הגיאוגרפי, באותה הסביבה המוכרת וכמובן – בקרבת ההורים.

אך יש גם משקי בית שלא זו בלבד שהחליטו לנדוד אל חבלי ארץ חדשים, אלא הקימו את ביתם החדש כחלק מגרעין מייסד של יישוב חדש, דבר שלא קורה הרבה במדינה קטנה שתקופת החלוציות מאחוריה, ומרבית תושביה מעדיפים להיצמד לישובים המוכרים בין גדרה לחדרה. לרגל ראש השנה, שוחחנו עם שלושה מתיישבים, בשלושה יישובים חדשים שקמו לאחרונה – בצפון, בדרום ובהרי ירושלים.

גבעות עדן: "המחירים זינקו ל-4 מיליון שקלים, והחברים לא יכולים לעבור לגור לידי" 

יחיעם בדיחי, אשתו ושלושת ילדיהם, צפויים לקבל ממש היום (ה') את המפתחות לביתם החדש ביישוב הקהילתי "גבעות עדן" שחבל עדולם, דרומית לבית שמש, בשטח המועצה האזורית מטה יהודה. הם אחת מ-80 משפחות ראשונות שקיבלו גם הן השבוע מפתחות.

ליישוב יש תב"ע מאושרת ל-450 יח"ד בגדלים שונים מהן שווקו 270 יח"ד. בשבוע שעבר התקיים במקום טקס חנוכת הישוב בהשתתפות נשיא המדינה, יצחק הרצוג ושר הפנים משה ארבל. בכך באה לסופה סאגה שהחלה כבר בשנת 1997, אז יזם שר התשתיות דאז אריק שרון את הקמתו של יישוב חדש במקום, וב-1998 זכה המהלך לאישור הממשלה. מאז עברה התוכנית הרבה גילגולים, כולל גניזה בעקבות התנגדות גורפת של גופי הגנת הסביבה.

אולם בשורה התחתונה כאמור אוכלס השבוע היישוב על ידי יזמית הבנייה צ.פ., שב-2014 חברה לבעל הקרקע ג'ייק לייבוביץ'. "הצליחו לפתור לא מעט חסמים שהיו בשטח", מסביר בדיחי. "למשל מסדרון אקולוגי שנמצא במקום, ומעליו, בכניסה ליישוב, בנו גשר כדי לאפשר לחיות לעבור מצד לצד. לפני 5 שנים ראש המועצה האזורית מטה יהודה, ניב ויזל, החליט ללכת על זה בכל הכוח ולקדם את הכל".

''רצינו ישוב הטרוגני וליברלי''. יחיעם בדיחי עם משפחתו (באדיבות המשפחה)

על האופן שבו הוא ומשפחתו הגיעו ליישוב מספר בדיחי: "לפני 3 שנים שני חבר'ה שהם היום תושבי היישוב, שמעו עליו, נפגשו, והחליטו שהמון צעירים ירצו לגור שם. הגענו לכנס שהם ארגנו והיו שם מלא אנשים ומשפחות. כשהגענו לקנות כבר כמעט כל הבתים נמכרו". מאז שבדיחי ואשתו רכשו את הבית, המחירים זינקו יחד עם אלו שבכל הארץ.

"המחירים לפני 3 שנים היו שווי ערך לישובים אחרים באזור. התלבטתי אם לקנות בנוקדים שם הוצע לי בית ב-2 מיליון שקל וקצת, ופה זה עלה 2.49 מיליון שקל. אבל לאור הביקוש עלו המחירים לאט לאט. היום הם באמת יקרים, וכבר הגיעו לדעתי ל-4 מיליון שקל. אני אישית מתבאס מזה, כי אני במקור מרמת הגולן וחברים שאני רוצה שיבואו לגור לידי לא יכולים לעשות את זה היום".

לדבריו, כשחיפשו מקום לבנות בו בית, היה ברור להם שזה יהיה במרחב כפרי. "למה לא לחזור לרמת הגולן? בין היתר כי אשתי רופאה מתמחה שנה 4 בכירורגית כללית, והיא רוצה לעבוד פה בבתי החולים, ושם אין איפה. היא עובדת היום בשערי צדק בירושלים ואנחנו גם חיים היום בירושלים עד שנעבור. חיפשנו כל כך הרבה איפה לגור ופתאום ישוב צעיר, במיקום מרכזי. אתה שואל מה הקאצ'. אבל זה קרה. עמק האלה זה עמק חפר הבא".

בדיחי: "עבדנו הרבה על גיבוש הזון והקהילה, ולהקים את כל מה שצריך בתחום החינוך, מעון וגנים. יש 5 גני ילדים, 3 פעילים ו-2 עדיין ריקים. מחכים לילדים שיגיעו. רצינו ישוב הטרוגני וליברלי, חשובים לנו הערכים"

"עבדנו הרבה על גיבוש החזון והקהילה, ולהקים את כל מה שצריך בתחום החינוך - מעון וגנים. יש 5 גני ילדים, מהם 3 פעילים ו-2 עדיין ריקים. רצינו ישוב הטרוגני וליברלי, חשובים לנו הערכים. גני הילדים הם דתיים, אבל אם תגיע קבוצה שתרצה גן חילוני אז יהיה. יש גם אוכלוסייה אמריקאית עשירה וגם גולנצ'יק מרמת הגולן כמוני. זה 270 משפחות שרכשו בית, ופתאום הן מתגבשות לקהילה. פה הילדים שלי יקבלו את הערכים, פה הם יהפכו להיות האנשים שהם יהיו, פה הם יתאהבו, זה מרגש. הילדים ממש מחכים כבר, הבן שלי, בכיתה ב', מתכנן כבר איפה הוא ישחק כדורסל ולאיזה חבר הוא ילך".

ג'ייק לייבוביץ', היזם שזכה במקור, חלם על ישוב וילות יוקרתי לעולים מארה"ב, שבו יוכלו להמשיך לחיות את סגנון החיים המאפיין את המעמד הבינוני-גבוה בארץ המוצא. על אף שאותו חזון לא התממש, לדברי בדיחי הוא יצר בעיות בתב"ע שאושרה: "אין הרבה שטחים למוסדות ציבור, וקהילה כזו עם מלא ילדים צריכה מגרשי ספורט, מבני תרבות ונוער ובית כנסת גדול. הישוב שלנו צריך להיות היישוב המרכזי באזור הזה. אין לנו שום דבר מזה. אין מרפאה, אין מכולת. יש בתים, מבנה שיהיה בית כנסת ואיזה מגרש קטן בצד. אנחנו נוסעים לבית שמש בשביל הכל. נסיעה של 10 דקות. היום אני מפזר את הילדים שלי למוסדות חינוך בין 3 ישובים. יש לנו עבודה רצינית בשנים הקרובות להקים הכל".

רמת טראמפ: "מי שהיו לו לפחות 3 ילדים קיבל את הקרוואן הגדול של ה-75 מ"ר"

אסף (שם בדוי) ואשתו, זוג בשנות ה-30 לחייהם, עברו יחד עם 4 ילדיהם לרמת טראמפ שברמת הגולן לפני שנתיים ומתגוררים כיום יחד עם עוד 24 משפחות באתר קרוואנים זמני עד להקמת מבני הקבע. "את הכביש ליישוב סידרו לפני שנתיים וחצי, בערך, כשהתחילו להגיע 25 המשפחות החדשות למקום, ואז גם הביאו לשם את הקרוואנים שאנחנו גרים בהם. עכשיו מכשירים 100 מגרשים לבנייה, שזה המון בשביל רמת הגולן, וכל משפחה בחרה לה כבר מגרש ", הוא מספר. "לפני שהגענו היו במקום אולי 5 משפחות. לא היינו לחוצים אישית על הבנייה כי יש משהו נחמד בקהילתיות, ולבנות את הקהילה. יש קרוואנים בשטח של 55 מ"ר ויש של 75 מ"ר. כשהגענו, מי שהיו לו לפחות 3 ילדים קיבל את הדגם הגדול. היום יש משפחות שהתרחבו שעכשיו כבר צפוף להם בקטן, אבל הרוב בכלל לא לחוצים לבנות".

תחילת ההתיישבות ברמת טראמפ היתה בשנת 1991, אז הגיע למקום גרעין של עולים מרוסיה, בהנהגתו של מזכיר הגרעין ולדימיר בלוצרקובסקי, וזו הקימה בנקודה את היישוב ברוכים. שנפטר ממש השבוע בגיל 80 ממחלה קשה. אך דרכו של היישוב לא צלחה, ומתיישביו הראשונים החלו לנטש אותו. "כשהם רק הגיעו לארץ הבטיחו להם הרבה דברים, אבל לאט לאט הרוב עזבו. חלק עזבו גם במהלך הקורונה, יש שתי אשקוביות ריקות של שתי אחיות שעזבו לרוסיה בקורונה ולא חזרו", מספר אסף. בלוצרקובסקי עצמו נפטר השבוע ממחלה קשה והוא בן 80. 

צילום אווירי של רמת טראמפ (דוד ארליך)

אחרי שנשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ הכיר בריבונות ישראל ברמת הגולן ב-2019, החליטה הממשלה, להקים יישוב חדש בגולן כאות הוקרה. במקום להקים יישוב חדש מאפס, הוחלט להשתמש ביישוב הנטוש שכבר כלל קצת תשתיות, ועל יסודותיו להקים את "רמת טראמפ". "למועצה האזורית גולן היה חשוב שהיישוב יישאר קהילתי, ולמדינה היה חשוב שהוא יגדל מהר. המועצה ניצחה, ולדעתי הפסידו בגלל זה תקציבים".

לשאלה איך 25 משפחות עם ילדים גרות כבר שנתיים בקרוואנים, בחלק הצפוני של רמת הגולן, ושורדות את החורף הקר והמושלג, משיב אסף כי "בחורף חשבון החשמל יוצא גבוה, אבל חוץ מזה אין בעיה". לדבריו, אין ביישוב את כל השירותים הנדרשים, אבל הכל נמצא במרחק נסיעה קצר. "יש גן רב גילי לבני 3-6 שקם ממש בהתחלה, לפני שנתיים. מאחר ואנחנו ישוב מעורב של דתיים חילוניים, אז בתי הספר מתחלקים לשניים. החילונים נוסעים למרום גולן או לאלרום שהם במרחק 10 דקות נסיעה, ובית ספר דתי יש בקצרין שנמצאת במרחק 25 דקות נסיעה. פעוטון עד גיל 3 אין בישוב, אבל יש בישובים סמוכים קרובים. קופת חולים זה גם במרום גולן".

איך 25 משפחות עם ילדים גרות כבר שנתיים בקרוואנים, בחלק הצפוני של רמת הגולן, ושורדות את החורף הקר והמושלג? "בחורף חשבון החשמל יוצא גבוה, אבל חוץ מזה אין בעיה"." 

"בחרנו כבר מגרש , יש גם עוד 20 משפחות מבחוץ שכבר התקבלו ובחרו גם הן מגרש. כרגע מחכים שהקבלן יסיים את הפיתוח של המגרשים ואת התשתיות, ואני מעריך שתוך חצי שנה ימסרו את המגרשים כדי שנוכל להתחיל לבנות. מי שיפעל מהר ויקדם את התכנון, יכול להיכנס לבית החדש שלו לדעתי כבר עוד שנה-שנה וחצי".

למרות הריחוק ממרכז הארץ והצורך להתניע את האוטו בכל פעם שזקוקים שרוצים לערוך קניות או לנסוע לקופ"ח, עלות הבנייה המקומית שהיא בסגנון "בנה ביתך", משתלמת מאוד. "שילמנו כאן רק את עלות הפיתוח של הקרקע. השלמת הבנייה תעלה, בהערכה גסה מאוד, בין 1.5-2 מיליון שקל. זה בין היתר מה שמושך היום לבוא לגור כאן. שכנים שלנו הגיעו מכפר סבא, יש כאלה שהגיעו מנתניה".

יתיר: "בעיני זה חלום שהילד שלי יוכל לרוץ במרחבים" 

איטא וולמן, במקור ילידת לונדון, היא תושבת לעתיד ביישוב החדש "יתיר", המתוכנן לקום במועצה האזורית תמר, מצדו המערבי של יער יתיר, ושתושבו טרם עלו על הקרקע. שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, החליט בחודש פברואר השנה על המשך קידום הקמתו של היישוב, לאחר כמה שנות הקפאה. היישוב צפוי לכלול 500 יחידות דיור צמודות קרקע, כשבחודשים הקרובים יוקם במקום מחנה קראווילות זמני שבו יגורו משפחות חב"דניקיות, צעירות יותר ופחות, המרכיבות את הגרעין המייסד של היישוב. חלקן עלו לישראל במיוחד לשם הקמתו.

היישוב יתיר (תנועת אור לפיתוח הנגב והגליל)

לדבריה, "אני, בעלי ובן ה-3 שלנו גרים היום בגבעת זאב, ומחכים מאוד לעבור ליתיר. המעבר אמור לקרות בסביבות פסח, מקסימום עד הקיץ הבא, ואיתנו ייכנסו עוד 20-30 משפחות. את הבית הקבוע שלנו נסיים לבנות אני מקווה במהלך השנתיים הקרובות. הגרעין של המקום קיים כבר 9 שנים ואנחנו הצטרפנו לפני שנתיים, ויש גם שהצטרפו אחרינו. מבחינת תשתיות הכל כבר בעבודה, חשמל, כבישים, מים. כל האישורים לכל הדברים האלה כבר קיימים. לאחרונה יש יותר התקדמות, אבל זו באמת עבודה של שנים של 'תנועת אור' ושל גרעין המייסדים. תנועת אור הייתה איתנו מההתחלה, יד ביד, דאגו לכל דבר, היו בכל צעד בתהליך, בלעדיהם זה לא היה קורה, ולא משנה איזו ממשלה הייתה קמה". 

איטא וולמן, ממייסדי יתיר: "אנשים עזבו הכל בשביל להקים את הישוב הזה. אנחנו חב"דניקים, אז בשבילנו שליחות זה משהו שאנחנו גדלים איתו מגיל אפס, וחב"ד הרי מאוד קשורה למצוות ההתיישבות בארץ ישראל"

גם איטא ומשפחתה יצטרכו להתמודד בשלב הראשון עם מחסור בשירותים ביישוב, אבל היא כבר יודעת בדיוק איפה תוכל להשיג את הכל. "במיתר הקרובה יש הכל. לגבי גן ילדים, כנראה יהיה גן בישוב, או בשיתוף עם ישוב קרוב. אבל בשביל מכולת וקופת חולים וכל השאר ניסע למיתר". האוכלוסייה במקום כוללת בין היתר הרבה משפחות עולים, בהן כאלו שכבר עלו לארץ ומחכות להתיישב במקום.

"המשפחות האלו מחכות בינתיים בבאר שבע, ועלו לארץ רק בשביל זה, שזה מדהים בעיני. יהיו ביישוב גם משפחות ישראליות, משפחות צעירות וגם משפחות לא כל כך צעירות. הכרנו כבר את השכנים שלנו, הקמנו כבר הרבה ועדות ואפילו עשינו במקום כבר לא מעט מנגלים".

איטא עם בעלה ובנם (ח. למביאסי)

במקרה של איטא וחבריה, ההתיישבות ביתיר היא תוצאה של חזון ושליחות. "אנשים עזבו הכל בשביל להקים את הישוב הזה. אנחנו חב"דניקים, אז בשבילנו שליחות זה משהו שאנחנו גדלים איתו מגיל אפס, וחב"ד הרי מאוד קשורה למצוות ההתיישבות בארץ ישראל. מבחינתנו זה לשמור על ארץ ישראל והעם היהודי. הישוב מיועד להיות גם אתר תיירות ונופש, ייבנה פה בית מלון ואנחנו ממש רוצים שיבואו תיירים. אנחנו רוצים שהמקום ימשוך אותם כי הוא פסטורלי ויפה, וגם מציע טעימה מהיהדות,  למי שמעוניין. יהיו שיעורים, אפשר להתארח בקהילה. זו השליחות".

היתרונות העיקריים ביישוב הכפרי, עבור משפחות עם ילדים, הם המרחבים. "זה נורא חסר לי. יש לי ילד יחיד כרגע, וזה בעיני חלום שהוא יוכל לרוץ בשטח גדול. אני מאוד מחכה לזה, וגם לרוגע, לעצור ממרוץ החיים ולנשום עם הטבע. כשאת בתוך העיר בפקקים אז הלחץ תופס אותך. לי באופן אישי, כמטפלת בפסיכודרמה בתחילת דרכי, חשוב להשתמש בזה בשליחות. בעיר גדולה קשה לצאת מאזור הנוחות שלך ולעשות. בתוך קהילה שהנוכחות של כל אחד היא חובה זה יותר מאפשר".