תוכנית השכירות הממשלתית החדשה: תמריצים יוצעו לבעלי דירות שיציעו אותן בחוזה של 5 עד 10 שנים

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן חשף היום (ב') חלק מפרטי התוכנית הממשלתית לעידוד שוק השכירות ארוכת הטווח, המתגבשת בימים אלה במשרד הבינוי והשיכון. מדבריו, שנאמרו בכנס "הערכת שווי ישראל 2025" שערכה לשכת שמאי המקרקעין בתל אביב, עולה כי התוכנית המתגבשת מייעדת תפקיד חשוב לבעלי דירות פרטיים המעמידים אותן כיום להשכרה על בסיס שנתי, ולפיה להציע תמריצים למי שיציע את דירתו להשכרה בחוזה ארוך טווח. הדברים נאמרו על רקע כותרות הימים האחרונים, על התנגדות משרד השיכון להמשך עידוד מכרזי השכירות המוסדית במתכונתה הנוכחית.

"דיור להשכרה צריך לקרות", אמר בשיחה שקיים עמו עיתונאי "ידיעות אחרונות" אורי חודי. "שליש מאוכלוסיית המדינה גרים בשכירות. מתוכם, פחות מאחוז מהדירות הן שכירות מוסדית. בעשור של ריבית 0, הצלחנו לראות איך מצליחים לייצר מכרזים. במאי 23' התחלנו לראות כישלונות במכרזים אחד אחר השני. ישבנו בלא מעט שולחנות עגולים וניסינו לנצח את חוקי הפיזיקה של הריבית ולמצוא פתרונות. אובדן הכנסות המדינה מאותן יחידות דיור שכירות מוסדית נאמד בכ-1.5 מיליארד שקל.

"בשכירות, אנשים רוצים לקבל יציבות ולדעת שהם גרים לטווח ארוך, לא משנה אם הוא שוכר מחברה כזו או אחרת או שהוא שוכר ממך או ממני. אחד ההיבטים בתוכנית שלנו הוא לראות איך מצליחים להפוך את השכירות הפרטית לשכירות ארוכת טווח. באותן תמריצים שנדע לתת למי שישכיר את הדירה לטווחים של 5-10 שנים, אנחנו יכולים לייצר תמריצים, זה יהיה אחד מהדברים שיצאו בתוכנית הממשלתית, בשבועות הקרובים השר יביא את ההחלטה הזאת לממשלה".

עוד אמר מורגנשטרן כי "השכירות המוסדית צריכה להמשיך, אבל צריך לשאול איפה היא עובדת ואיפה לא, ובאיזה תמהיל. זה לא מספיק לעשות את השכירות מוסדית. כשאנחנו מסתכלים על שוק השכירות בשאלה לצמיתות או לא לצמיתות, פגשנו את הרשויות המקומיות בעולמות של קרקעות חומות, שדווקא בקרקעות אלו יש לא מעט מה לעשות. גם שם וגם במגרשים פרטיים הייתי רוצה לראות שכירות לצמיתות".

יו"ר ועדת הפנים: "חוק ההסדרים הקרוב יעסוק ב'אישורים שבשתיקה'"

ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ציין כי "חלק גדול מהפקידות במדינת ישראל במשרדי הממשלה המובילים ובמיוחד במשרד האוצר, מעולם לא עשו שומה. הם לא מכירים את צרכי השוק ולא היו אפילו ברשות המקומית, ומקבלים החלטות ומציעים הצעות חוק כאלה ואחרות שלא תמיד תואמות את המציאות". אשר ציין "אני אומר את זה אולי כביקורת אבל גם כהמלצה. במשרד האוצר לא עובדים אדריכלים ולא שמאים ועדיין הם מחוקקים חוקים בעלי ערכים שמאיים".

בהמשך פירט אשר בנוגע לתיקונים והשינויים המשמעותיים שהועדה ברשותו, פועלת להכניס בחוק ההסדרים ובראשם נושא אישור בשתיקה וזאת המטרה למנוע מצב בו היתרי בניה נתקעים. "בחוק ההסדרים הזה נעמיק את נושא האישורים שבשתיקה. אם גוף ממשלתי כזה או אחר צריך לאשר בניה הוא לא יכול להשאיר את זה על השולחן שלו. אם תוך זמן מסוים לא ענה או לא נתן תשובה, נראה בכך כאישור בשתיקה ואפשר להתקדם. אני לא רוצה לראות מצב שגופים ממשלתיים לא יתנו אישור כמו חברת חשמל אבל גם לא יכול להיות שהם יתעלמו" ציין אשר.

עוד התייחס אשר להרחבת סמכויות רשות הרישוי הארצית, שהחל כבר בחוק ההסדרים הקודם: "אם ועדה מחוזית או מקומית מתעכבות ולא מקדמות דיונים ואישורי היתרי בניה, אלו תהליכים שלוקחים שנים ומצריכים רגולציה מיותרת שאין לה שום היגיון. אנו ניתן סמכויות לרשות הרישוי הארצית להיכנס לנעליהם של הוועדה המחוזית או המקומית במידה ולא יעשו את עבודתם".

ולבסוף, ביקר אשר את יישומה של תוכנית "דירה בהנחה": "יש אנשים שזכו בהגרלות לפני 3 או 4 שנים ואין עוד היתר בניה לדירה הווירטואלית שהם זכו בה. המדינה לא יודעת להשתלט על מוסדותיה. כל חסם כזה מחבל ביכולתה הכלכלית של מדינת ישראל ופוגעת באוכלוסייה שלה".

"שמאים מכריעים להליכי פינוי-בינוי"

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין , נאמה במהלך הכנס וציינה כי "הכנס השנתי שלנו נושא את השם 'הערכת שווי לישראל 2025'. על המשק הישראלי ניכרות הוצאות המלחמה ותוצאותיה. אני כן רוצה לשים דגש על הצורך הלאומי במעבר לתהליך צמיחה מואץ. יש משימות בתחום התשתיות הלאומיות, בוודאי בתחום הנדל״ן, שהממשלה חייבת לקדם במהרה בכדי להביא צמיחה למשק הישראלי. אבל לפני הכל, היעד הראשון שהממשלה חייבת לאמץ הוא יעד של אחדות, לא ניתן להניע משק איכותי, יצרני מתוך פילוג, זה פשוט לא עובד".

בוגין התייחסה לפעילות הלשכה וציינה כי בנושא תקן 21 המשמש מיזמי התחדשות עירונית , הלשכה נמצאת בהידברות ובהליך של מנגנון שיסדיר את הדיון על תקן 21. "כולנו חווים היום את המצבים שבהם מגישים חוו"ד על פי תקן 21 לוועדה המקומית ואין הסכמה בין הצדדים. שמאי הוועדה, וזה מותר לו וזו זכותו, לא מקבל את כל הרכיבים, אבל אין בעצם שום הליך מוסדר שמוביל את כל העגלה הזאת בסופו של דבר לסיכום. תהליך שאנחנו שוקדים עליו עכשיו, הוא הליך מוסדר בין הצדדים שקובע לו"ז וגם קובע שאותם שמאי פינוי-בינוי שהתמנו כבר די מזמן ע"י הרשות להתחדשות עירונית יוכלו לשמש כשמאים מכריעים גם לצורך תקן 21".

עוד חשפה בוגין כי צוות שמאים ותיקים שעוסקים בליווי פיננסי, "עובד על יצירת מחירון של עלויות בניה שיהיה תואם ועדכני למציאות, בצורה אולי הכי טובה שנעשתה עד היום, ואני מאמינה שהכלי הזה יכול מאוד לעזור לכולנו גם לוועדות וגם לשמאים שפועלים מול הוועדות לייצר באמת הסכמות גם בנושא הזה ולייעל את התהליכים.

"תהליך נוסף שנמצא עכשיו גם כן כבר בעשיה ואי אפשר שלא להגדירו כאחד הדברים החשובים בסדר עדיפויות הוא ועדת השגות של רמ"י. יש כאן מצב לא תקין בעליל שוועדת ההשגות שאמורה לדון בהשגות על שומות רמ"י, שואבת את כוחה ואת סמכויותיה ואת נוהל העבודה שלה מהחלטות של רמ"י עצמה. זה לא תקין, צריך לסדר את זה, יש גם בעיה בסמכויות של הוועדה. כשאנחנו צריכים להגיש השגות מול שומות רמ"י, צריך לנהל הליך משפטי בנפרד, הליך שמאי בנפרד, וגם את נושא עלויות הפיתוח גם על זה בנפרד.
 
לסיכום ציינה בוגין כי "פיצויי הפקעה במדינת ישראל, זו שערורייה. לעולם לא יכול להיות מצב שבו אדם שהפקיעו ממנו נכס לצורכי ציבור, יקבל את הפיצוי שמגיע לו, זה לעולם לא יכול לקרות. ראשית כי הוא צריך לשלם מס על הפיצויים, זה כי שולחים אותו להגיש תביעה לפי סעיף 197, זה כי יש דלי דליה, ובעצם בסופו של דבר בהגדרה או במצב החוקי שיש לנו היום לעולם לא יכול להיות מצב שבו אדם יקבל פיצוי הוגן. זה דבר שחייבים לשנותו".