ועדת ערר: פגיעה בנגישות לתחנת דלק מאפשרת פיצוי על ירידת ערך

תוכנית מתאר ביטלה דרך גישה באורך עשרות מטרים מכבישים 65 ו-1 אל תחנת הדלק בכניסה לקיבוץ קדרים שבגליל העליון. תחתיה יצרה המדינה דרך גישה חדשה, באורך קילומטרים ספורים, הדורשת מעבר דרך כמה שערים חשמליים בתוך משקים בקיבוץ סמוך. השאלה המשפטית-תכנונית היתה האם פגיעה בנגישות למקרקעין, ואף שלילתה המוחלטת, היא "תכונה במקרקעין" המקימה עילת תביעה לפיצויים, מכוחו של סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. 

הוועדה המקומית טענה כי הפגיעה אינה ב"תכונות המקרקעין", אלא ב"גישה" אליהם, ועל כן מדובר בפגיעה שאינה חייבת בפיצוי. ועדת הערר קבעה בימים האחרונים כי "כשם שהוכרו בפסיקה תביעות פיצויים בשל הגדלת רעש מטוסים לנוכח תכנית הקובעת מסגרת תכנונית להרחבת פעילות נמל תעופה... או תביעות בשל חסימת אור, אוורור ונוף בעקבות כביש חדש... כך על אותו המשקל איננו רואים מדוע לא תוכר, בנסיבות המתאימות, פגיעה הנובעת מביטול מוחלט או הרעה משמעותית באפשרות גישה למקרקעין בייעוד תחנת תדלוק... לטעמנו, הרעה שכזו עשויה בהחלט לפגוע בתכונותיה האובייקטיביות של הקרקע, ואין ספק כי בינה לבין התכנית הפוגעת מתקיימת זיקה ברורה, ממשית והדוקה". 

ועדת הערר הוסיפה, כי "בעוד שכמות הלקוחות הפוטנציאלים החולפים ליד תחנת התדלוק אינה נמנית על 'תכונותיה הקרקעיות', לטעמה של ועדת הערר עצם אפשרות ההגעה אליה על ידי אותו הציבור אשר תוכנן ליהנות משרותיה - בהחלט כן". לאור האמור החליטה ועדת הערר לדחות את טענות הוועדה המקומית לעניין עצם עילת התביעה, ולהעביר את הדיון לשמאי מייעץ שיישום את מידת הפגיעה. 

ההחלטה פותחת פה מדור חדש, שיציג את ההחלטות החשובות שמתקבלות בענייני תכנון ובנייה, מתוך היומון "כל יום" של משרד עו"ד עפר טויסטר.

[quote]

עו"ד טויסטר, מומחה לתכנון ובנייה, מציין כי עד עתה שלטה בפסיקה גישה לפיה פגיעה בעסק עקב שינוי מערך הדרכים אינו מהווה עילה לתביעת פיצויי ירידת ערך בגין פגיעתה של תכנית (תביעה הידועה כתביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה). כך למשל, תביעה של בעל תחנת דלק, שטען כי עקב סלילת כביש מקביל ייגרמו לו נזקים, מכיוון שמספר הלקוחות שיגיעו אליו יפחת בהכרח, נדחתה על ידי בית המשפט העליון, מהטעם שהוספת כביש נוסף אינה משנה את מה שבתי המשפט הגדירו כ"תכונותיו הקרקעיות" של מגרש התחנה. "בהחלטה הנוכחית, ועדת הערר (שאינה יכולה כמובן לסטות מהלכות שנקבעו בבית המשפט העליון) החליטה לאבחן את המקרה שהיה לפניה מהמקרים הקודמים שבהם נדחו התביעות עקב אי פגיעה בתכונות הקרקעיות ולקבוע כי דרך הגישה לתחנה מהווה חלק מתכונותיה הקרקעיות, וכאשר במקום נתיב גישה קצר של עשרות מטרים, יאלצו באי התחנה להגיע בדרך עקלקלה וארוכה, הרי שיש לפצות בגין פגיעתה של אותה תכנית. רק ימים (ושופטים) יגידו האם מדובר כאן בחריג עקב נסיבות המקרה, או שמדובר בתחילתו של שינוי גישה באשר לפיצוי בגין פגיעה 'עקיפה' במקרקעין". (ערר 8124+8125/14 קדרים – אלון החזקות בע"מ (ע"י עו"ד נעה יגלה) נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל עליון (ע"י עו"ד לילך גפני) ואח'. ניתן ביום 23.10.18 בוועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה מחוז צפון).

לחדשות נדל"ן, עדכונים יומיומיים, דעות וניתוחים, הורידו את אפליקציית מרכז הנדל"ן

אנשי נדל"ן, בואו לשמוע ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק רק נדל"ניסטים ותיחשפו לתכנים בלעדיים לתעשייה