שיעור ההוצאה על דיור יורד כשיש יותר ילדים: 20.6% עם 3 ילדים ומעלה

שיעור ההוצאות על דיור מתוך כלל ההוצאות יורד ככל שיש יותר ילדים בבית: כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית המפורסמים היום (א') לרגל יום המשפחה שיחול ביום שלישי הקרוב, מתוך הסקר החברתי של 2018 שבצעה הלשכה. 

על פי נתונים אלו, במשפחות שבהן שלושה ילדים ויותר שיעור ההוצאות על דיור מתוך כלל ההוצאה החודשית לתצרוכת עומד על 20.6%, זאת לעומת 22.2% במשקי בית שבהם עד שני ילדים – ו-28.5% במשקי בית ללא ילדים כלל. השיעור באוכלוסייה הכללית עומד על 24.8%. יש לציין כי גם כך, בכל משק בית בישראל שיעור ההוצאה על דיור הוא הגבוה ביותר מכל שאר סעיפי ההוצאה.

עוד נדגיש כי הנתונים הללו אינם מעידים על כך שמשפחות בעלות ספר רב יותר של ילדים מוציאות פחות על דיור, שכן ההוצאה הכללית שלהן עולה, באופן טבעי. כך, ההוצאה החודשית לתצרוכת במשקי בית ללא ילדים עומדת על 13,927 שקל, ואילו במשפחות בנות שלושה ילדים ויותר היא 20,945 שקל. המשמעות – משפחות עם שלושה ילדים ויותר מוציאות מדי חודש כ-4,315 שקל על דיור, ואילו משקי בית ללא ילדים מוציאים כ-3,969 שקל על דיור – הסכום הנמוך ביותר מבין כל משקי הבית והמשפחות.

שיעור ההוצאה על דיור יורד כשיש יותר ילדים: 20.6% עם 3 ילדים ומעלה

נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס מנתחים גם את משקי הבית בהתאם לסוגי המשפחות: 74.9% מכלל משקי הבית בישראל כללו ב-2018 משפחה אחת בלבד; 2.3% כללו "משפחה אחת ואחרים" ו-1.9% כללו שתי משפחות ויותר. נתון מעניין הוא ש-20.9% ממשקי בית הם משקי בית "לא משפחתיים", ברובם משקי בית של אנשים הגרים לבד - 19.0% מכלל משקי הבית. נתון זה מסביר, בין היתר, את נושא הצפיפות במשקי הבית בישראל: 55.1% ממשקי הבית גרו, נכון ל-2018, בצפיפות של פחות מנפש לחדר. 

בעניין הצפיפות ישנם הבדלים מהותיים בין יהודים לערבים: במשקי בית יהודיים ממוצע הנפשות לחדר ב-2018 היה 0.80; במשקי בית ערביים ממוצע הנפשות לחדר הגיע ל-1.31 (מוסלמים - 1.39, דרוזים – 1.06, נוצרים – 0.98). עוד מראים הנתונים כי במשקי בית יהודיים ממוצע החדרים הוא 2.87 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.57 במשקי בית של 7 נפשות ויותר. במשקי בית ערביים ישנו ממוצע חדרים של 2.60 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.45 במשקי בית של 7 נפשות ויותר.