התחדשות עירונית בקנדה: מקדמים – ורואים בה כלי להגדלת ההיצע

ההתחדשות העירונית היא לא המצאה ישראלית, זה ברור לכול. הרעיון של בנייה חדשה בשכונה ישנה, כולל תוספת יחידות דיור ואף הריסת הקיים ובניית חדש תחתיו, הוא רעיון שמבחינת רבים נחשב למיטבי בכל הנוגע ל'התרעננות' ולהשתדרגות הערים. אכן, בישראל הנושא הזה זכה לתהודה רבה בשנים האחרונות, לרוב לטובה ולאחרונה גם בהיבטים שליליים-משהו, סביב הכוונה לבטל את התוכנית במאי הקרוב, אך הוא לא מיושם רק כאן. למעשה, מפתיע מעט לגלות עד כמה יש לתחום השפעה גם במקומות גדולים בהרבה מכאן, כמו מונטריאול – שם מספר התושבים גדול פי ארבעה ויותר בהשוואה לתל אביב, וכמעט פי שניים בהשוואה לירושלים.

הפרויקט המדובר הוא פרויקט שמרגש את העיר כולה, כך נראה. מדובר על מיזם להתחדשות עירונית במרכז העיר, שבמסגרתו יפונה אחד מהאייקונים הנדל"ניים של העיר, בניין מבשלת מולסון (Molson) שעומד שם מאז 1782. את אותו בניין מעטר שעון מחוגים גדול, שכבר הפך לאחד הסמלים של העיר, והוא נחשב לאחד ממבני המבשלות הגדולים בעולם – יותר מ-1.2 מיליון רגל שטחו.

וכעת, יותר מ-200 שנים אחרי, הדברים עומדים להשתנות ונדמה שהעיר כולה מתרגשת: חברת Molson Coors Canada שבבעלותה נמצא הבניין, תפנה אותו בשנת 2021, אחרי שהגיעה להסכם עם קבוצת יזמי נדל"ן, שבמסגרתו מכרה את זכויותיה במקום תמורת 126 מיליון דולר. התוצאה: הבניין יפונה ובמקומו יוקמו 4,000 יחדות דיור חדשות. מתחיל להישמע מוכר?

למעשה, מדובר בשכונה חדשה (שכונת 'פינוי-בינוי'? זה בהחלט נשמע דומה לדברים שנאמרו כאן בישראל בשנים האחרונות) שבה יהיו דירות מגורים, 'רגילות', דיור חברתי, דיור בר השגה ודירות למשפחות. גם פארק ציבורי יפותח במקום, לאורך הנהר הסמוך, שירותים קהילתיים, שטחים לתעסוקה ומבני ציבור. זה כבר ממש דומה לפרויקטים להתחדשות עירונית שעליהם אנחנו מדברים כאן כמעט מדי שבוע.

אגב, עיריית מונטריאול מקדמת את פיתוח השכונה בעזרת מדיניות ה-20-20-20: בכל פרויקט שכזה, 20% מוקצים לדיור חברתי, 20% לדיור בר השגה ו-20% לדיור משפחתי. נשמע מוזר? כאן בישראל כמעט כל פרויקט חדש, בין אם בהתחדשות עירונית ובין אם פרויקט מגורים 'רגיל', כולל שיעור לא מבוטל של דירות לדיור מוגן, דירות קטנות ועוד. 

לא מתביישים לומר: זאת אחת הדרכים לפתרון המשבר

מונטריאול, כמו ערים גדולות רבות בעולם, מתמודדת כיום עם משבר דיור ברמה כזו או אחרת. לא, זהו לא המשבר של ניו יורק, נניח, ונדמה שאפילו בתל אביב קשה יותר במובנים מסוימים, אך המשבר של מונטאירול הוא משבר לכל דבר: שיעור הדירות הפנויות הולך ופוחת, ישנו מחסור גדול מאוד בדירות family-size ועוד כהנה וכהנה בעיות.

לכן, כנראה, רואים שם בפרויקט הזה בשורה חשובה כל כך: עם 4,000 יחידות דיור חדשות במקום בניין עתיק ועצום שכל כולו הוקדש לייצור בירה, ועם 20% דירות למשפחות – ועוד ממש בעיבורה של העיר – המונטריאולרים רואים בפרויקט הזה מעין תקווה לזמנים טובים יותר, עם בעיות דיור אקוטיות הרבה פחות. שם ממש לא מתביישים להגיד זאת: ההתחדשות העירונית כאן כדי לסייע בפתרון משבר הדיור ובהקלת הלחץ שמביא הביקוש הגבוה.

ואגב, בתוך השמחה הגדולה והרצון הרב להתחדש ולהגדיל את ההיצע, לא שוכחים במונטריאול לעשות משהו שהם יודעים לעשות טוב מאוד: לשמר את המורשת. גם העירייה, וגם בעלי המבשלה – מהמשפחות הידועות והחשובות בעיר – מבטיחים כי חלקים מסוימים מהמבנה ישומרו, כולל אותו שעון מפורסם שנראה היטב ממקומות רבים בעיר. המשפחה אף הבטיחה כי יישארו משרדים מסוימים שלה בבניין ההיסטורי, וכי תדאג שהקשר בין העיר לבין המבשלה שלה יישאר הדוק. 
זוהי התחדשות עירונית נוסח קנדה: מרגשת ומעוררת תקווה כמו במקומות רבים כאן בישראל.