דרמה בעליון: התכנית להרחבת דניה אושרה, תוך שהשופטים רומזים למניע האמיתי של התושבים המתנגדים

תוכנית הבניה להרחבת שכונת היוקרה דניה בחיפה מאושרת באופן סופי. כך עולה מהחלטת  בית המשפט העליון בירושלים, שפסק דינו שפורסם אתמול (א') הפך את פסיקתו של בית המשפט המחוזי בירושלים, שקיבל את עתירת תושבי שכונת דניה נגד התוכנית שמקדמת בשכונה חברת דניה הירוקה, ביטל את החלטת הוועדה המחוזית חיפה לאשרה ואף ביטל את התוכנית לחלוטין.

לקריאת פסק הדין המלא הקלק כאן.

החלטתו של שופט המחוזי אלי אברבנאל לבטל את התוכנית ניתנה בדצמבר 2022 לאחר שמצא לשיטתו התייחסות לקויה מצד מוסדות התכנון, לסכנת שריפה ביער הסמוך שתחייב את פינוי השכונה, ולאפשרות שהשכונה תהפוך ל"מלכודת אש". נגד פסיקת המחוזי הוגשו שני ערעורים, האחד של היזמית והשני של הוועדה המחוזית חיפה שאת החלטתה פסק הדין ביטל.

הרכב בן שלושה שופטי עליון שכלל את רות רונן אשר כתבה את פסק הדין ואת דפנה ברק-ארז ויחיאל כשר קיבל את הערעורים פה אחד, לאחר שמצא כי הוועדה המחוזית חיפה דנה באופן מוסדר ומעמיק בסכנות השריפה, וביקר את הכרעת המחוזי שהעמיד עצמו כ"מתכנן על" כשלא קיבל את החלטותיה המקצועיות של הוועדה.

מתוך פסק הדין: "הוזמנו מטעם הוועדה שלוש חוות דעת בלתי תלויות אשר בחנו סוגיה זו אשר קבעו כי התוכנית אינה מגבירה את הסיכון לתושבי השכונה, וכי מצבה של השכונה בהיבט של פינוי כתוצאה משריפה אף יהיה טוב יותר ביחס למצבה כיום... פסק דינו של בית משפט קמא מתערב בפועל בשיקול דעתן של רשויות התכנון".

התוכנית להרחבת דניה שחזרה כעת לתוקף, מתפרסת על 107 דונמים בין השכונה הקיימת ובין גן לאומי הר כרמל. היא צפויה לכלול 226 דירות בבניה נמוכה של עד 2 קומות, 60 יחידות מלונאיות ושטחי מסחר. היזמית, חברת דניה הירוקה, מצויה בשליטת היזמים גלעד קוגלמן ואלכס הופמן, הם גם בעלי חברת הבניה אשל הירדן. את החברה ייצגו בהליך עורכי הדין אסף עירוני ואנה אליאשקביץ׳ ממשרד ש.פרידמן אברמזון, ועורכי הדין בעז בן צור וגיא רוה.

חוות הדעת המקצועיות: התוכנית החדשה מפחיתה את הסכנה

להכרעת העליון קדמה סאגה תכנונית-משפטית ממושכת. כבר ב-2019 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה חיפה את התוכנית, וכבר אז הוגשה נגדה עתירה ראשונה מצד עמותת "שומרים על דניה" המאגדת מאות מתושבי השכונה הקיימת, בנימוק כי לא ניתנה התייחסות מספקת לעובדה כי השכונה בעלת חיבור תחבורתי אחד בלבד, דבר אשר יקשה מאד על פינויה במקרה של שריפה כבר כיום, לא כל שכן לאחר הרחבתה.

עתירת התושבים התקבלה, ובית המשפט המחוזי הורה לוועדה המחוזית לקיים דיון חוזר בתוכנית, תוך עריכת דיון ספציפי באפשרות השריפה ובמענים שמציעה התוכנית. בעקבות פסק הדין הזמינה לשכת התכנון של מחוז חיפה שלוש חוות דעת בלתי תלויות בסוגיה זו: ממהנדסת תנועה, מנציבות כיבוי והצלה, ומרשות הטבע והגנים, ערכה סיורים בשטח, קיימה דיון פומבי שבו שמעה את כלל הצדדים, ולאחר מכן דיון פנימי.

במרץ 2022 החליטה הוועדה המחוזית, אז בראשות איתמר בן דוד, פעם נוספת על אישור התוכנית. זאת לאחר שמחוות הדעת נמצא כי התוכנית החדשה אינה מגדילה את הסיכון לתשבי השכונה בעת שריפה ביחס למצב כיום, ואף משפרת את מצבם בכך שהיא כוללת דרכי גישה לרכבי חירום משמורת הטבע – אלמנט שלא קיים בשכונה כיום, וכן מגדילה את אזורי החיץ בין השכונה ליער הגובל בה.

החלטה זו לא סיפקה את התושבים אשר עתרו פעם נוספת נגד התוכנית, ובדצמבר 2022 ניתנה כאמור פסיקתו של השופט אברבנאל, שביטל את התוכנית בקבעו כי כי "החלטת הוועדה כי ניתן להסתפק בתשתית התעבורה הקיימת לצורך מילוט תושבי השכונה בעת חירום אינה נסמכת על חוו"ד מקצועית בדבר הערכת עומסי התנועה הצפויים" ולפיכך "בהחלטת הוועדה ובתכנית מושא העתירה נפל פגם המחייב את ביטולן".

"לא היה מקום לבית המשפט להתערב"

שלושת שופטי העליון כאמור לא ראו עין בעין עם המחוזי, והתרשמו כי ההליך התכנוני בוועדה המחוזית, שנעשה בעקבות הפסיקה הקודמת, היה מקצועי מוסדר ומעמיק. בפסק דינה כתבה השופטת רונן כי "הוועדה המחוזית בחנה את הסוגיה אותה נדרשה לבחון בהתאם לפסק הדין הקודם, ואין מקום להתערב במסקנותיה. לאחר שהדיון הוחזר אל הוועדה המחוזית, התקבלו שלוש חוות דעת מקצועיות ובלתי תלויות. בחינה של חוות הדעת מעלה ששאלה זו אכן נבחנה בחוות הדעת ונשקלה על-ידי הוועדה".

עוד כתבה כי "חוות הדעת שהוזמנו על ידי לשכת התכנון בחיפה, ואשר שימשו תשתית להחלטה המחודשת של הוועדה, נדרשו באופן מעמיק ומפורט לסוגיה התחבורתית בעת שריפה, כפי שנדרש בהתאם לפסק הדין שניתן בעתירה הקודמת".

השופטת רונן התעכבה על חוות דעתה של מומחית התנועה שהוגשה לוועדה המחוזית, לפיה "עצם הוספת השכונה עם כלל הכבישים תשפר את הנגישות התחבורתית של כוחות הכיבוי וההצלה בעת הצורך ולכן ניתן לראות בעצם הוספת השכונה עם הכבישים כשיפור משמעותי תנועתית בעת אסון עתידי", וכן כי אין בתוספת יח"ד לעיל השפעה תנועתית מהותית".

השופטת ברק-ארז: "ההנחה כי כל בנייה נוספת אינה אפשרית, אך משום שבמצב הקיים קיימת סכנה להתפרצות של שריפה – אף בנסיבות שבהן אותה תוספת אינה מגבירה את הסכנה – לא יכולה לעמוד. משמעותה של תוצאה כאמור אינה בהכרח הגנה ראויה מפני סכנת שריפה, אלא – הלכה למעשה – מתן עדיפות לתושבי המקום שנהנים בעקיפין משמירה על רמת אכלוס נמוכה"

על כך כתבה רונן כי "המדובר בקביעה מקצועית בנושא הרלוונטי. מכאן כי לא ניתן לומר שלא הייתה התייחסות להיבט התחבורתי בעת אירוע חירום, ואף לא ניתן לומר כי לא נבחן העומס הצפוי ויכולת המילוט של תושבי השכונה בהחלטה המעודכנת. כאמור, ההחלטה התייחסה באופן מפורש לנושאים אלה ודנה בהם ולא היה מקום שבית המשפט יתערב בכך בהעדר סיבה מבוררת לעשות כן".

בהתייחס לתושבי דניה העותרים כתבה רונן כי "דרישת התושבים שלא ליישם תכנית אשר אינה מרעה את מצבם בהיבט של אירוע חירום של שריפה, ואשר בהתאם לחוות הדעת שהוגשו לוועדה תיטיב עמם - אף מעלה שאלות ביחס למניע העיקרי המנחה את התנגדותם לתכנית".

לסיכום קבעה רונן כי "לאחר שניתן פסק הדין בעתירה הקודמת שקבע שעל הוועדה
לבחון מחדש את החשש שתוספת הבנייה בשכונה תעמיס על יציאה ממנה במקרה חירום, הוזמנו מטעם הוועדה שלוש חוות דעת בלתי תלויות אשר בחנו סוגיה זו", וכי הללו "קבעו כי התוכנית אינה מגבירה את הסיכון לתושבי השכונה, וכי מצבה של השכונה בהיבט של פינוי כתוצאה משריפה אף יהיה טוב יותר ביחס למצבה כיום. לאחר שהתקבלו חוות הדעת ונשמעו עמדות הצדדים, גם ועדת המשנה הגיעה למסקנה מקצועית לפיה הוראות התכנית מספקות מענה הולם לחשש של התמודדות עם אירוע חירום של שריפה".

על פס"ד המחוזי כתבה כי" מעבר לכך שחוות הדעת אכן עוסקות בשאלה אותה נדרשו לבחון, הרי שפסק דינו של בית משפט קמא מתערב בפועל בשיקול דעתן של רשויות התכנון. זאת למרות שבחינת החלטתה של הוועדה המחוזית מעלה כי המדובר בהחלטה שהתקבלה על בסיס תשתית עובדתית וחוות דעת מקצועיות, וכי היא החלטה שאינה חורגת ממתם הסבירות ושלא היה לכן מקום להתערב בה".

"ההנחה כי כל בניה נוספת בלתי אפשרית לא יכולה לעמוד"

השופטת ברק-ארז הוסיפה כי "ההנחה כי כל בנייה נוספת אינה אפשרית, אך משום שבמצב הקיים קיימת סכנה להתפרצות של שריפה – אף בנסיבות שבהן אותה תוספת אינה מגבירה את הסכנה – לא יכולה לעמוד. משמעותה של תוצאה כאמור אינה בהכרח הגנה ראויה מפני סכנת שריפה, אלא – הלכה למעשה – מתן עדיפות לתושבי המקום שנהנים בעקיפין משמירה על רמת אכלוס נמוכה".

מלבד קבלת הערעור הטילו השופטים הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל על התושבים העותרים – עשרת אלפים עבור כל אחת מהמערערות.

עו"ד אסף עירוני, אשר ייצג בהליך את החברה היזמית דניה הירוקה, אמר בעקבות פסק הדין: "אנו שמחים על קבלת פסק הדין שמסיים הליכים ממושכים של עיכובים בהליכי אישורה של תכנית דניה הירוקה – מתחם מגורים בהיקף קטן יחסית לשכונת דניה, בקרקע שנקבעה להרחבת השכונה עוד משנות השישים. אנו רואים חשיבות בקביעות בית המשפט העליון כי אין פתרון מוחלט למפגעי אש, ומעת שהבניה הנוספת לא מגבירה את הסכנה הקיימת, לא ניתן שלא לאשרה".

עוד הוסיף עירוני כי "אין חולק כי נכון וראוי למצוא דרך מוצא נוספת לשכונת דניה, כמו גם לשכונות כלואות נוספות בחיפה. אולם יש לעשות זאת בהקדם, במקביל וללא קשר להליכי מימושה של תכנית דניה הירוקה".