11 אלף יח"ד ובלי בית חולים: תוכנית קריית אתא צפון תעלה מחר שוב לדיון בוותמ"ל

יותר מארבעה חודשים אחרי פסק דין של העליון שאפשר להמשיך לקדם את תוכנית רמ"י לקריית אתא צפון עם מספר שינויים, מחר (ד') היא תעלה לדיון בוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל). 

התוכנית משתרעת על שטח של כ-6,372 דונם צפונית ומערבית לקריית אתא ומיועדת ל-3 מתחמים: המתחם המערבי מיועד להקמת שכונת מגורים בהיקף של כ-10,952 יחידות דיור ובנוסף 1,400 יחידות המיועדות לדיור מוגן, שטחי מסחר, משרדים ותעסוקה, וכן פארק מטרופוליני שמשתרע על כ-1,200 דונם. המתחם הצפוני יועד לתכנון עתידי, שם תוכנן להיבנות בית חולים המכיל כ-2,200 מיטות, מוסד להשכלה גבוהה, מסחר ותעסוקה. המתחם הדרומי ייעודו מסחר, תעסוקה, תעשייה ואחסנה. ב-2019 אושרה התוכנית בהתאם לשינויים בהמלצת החוקר שמונה לדון בהתנגדויות.

הדיון מחר הוא בעקבות פסק דין מאוגוסט האחרון של בית המשפט העליון בראשות השופט עוזי פוגלמן, בדיון בערעורים של התנועה הקיבוצית, מרכז השלטון האזורי וקיבוצים גובלים שביקשו לבטל את התוכנית. בנובמבר 21 דחה בית המשפט לענייניים מנהליים את טענת המבקשים כי התוכנית לא מתאימה לוותמ"ל ותימשך שנים רבות. השופט דחה טענה זו משום היעדר תשתית ראייתית וגם קיבל את עמדת הוותמ"ל שמדובר בהחלטות תכנוניות שאינן לשיקול בית המשפט.

בערעורים בעליון שוב ביקשו המערערים לבטל את התוכנית כולה והעלו גם טענות פרטניות, בהן שוב הטענה שהתוכנית לא מתאימה לוותמ"ל, טענה שהשימושים שאינם למגורים ושאינם משרתים את תושבי האזור לא בסמכות הוותמ"ל כן טענה לפגיעה בשטחים החקלאיים של הקיבוצים.  לגבי הטענה כי התוכנית לא מתאימה לדיון בוותמ"ל שמיועדת לדיונים כמוצא אחרון, השופטים דחו את הטענה ותמכו  בדעת החוקר שלפיה אין חלופות מתאימות יותר.

טענה נוספת של המערערים הייתה כי בסמכות הוותמ"ל לאשר שימושים שאינם למגורים רק אם הם משרתים את יחידות הדיור בתוכנית. מכאן טענו שהפארק המטרופוליני המתוכנן משרת את כל העיר ובנייתו תימשך 25 שנה, בית המשפט דחה טענה זו קבע כי אין הכרח שהפארק ישרת רק את תושבי האזור והוא אכן בסמכות הוותמ"ל. לעומת זאת לגבי בית החולים שנכלל בתוכנית, בית המשפט פסק שאינו בסמכות הוועדה, כיוון שאין לראות בו מבנה למסחר או לתעסוקה, בניגוד לטענת המדינה. גםייעוד שטח נרחב בתוכנית לתכנון עתידי נדחה על ידי בית המשפט בקובעו שאינו נתון לסמכות הוותמ"ל המיועדת לפיתוח מהיר של קרקעות.

אשר למידתיות הפגיעה בשטחים החקלאיים, קבע בית המשפט "שבהינתן ההיקף המתוכנן של השבת שטחים בהתייחס ליישובים שונים, למעט כפר ביאליק, אין עילה להתערב בהחלטה התכנונית, בהינתן טעמי המדינה וגודל שטח המשבצת שיישאר ליישובים אלה גם לאחר ההשבה החלקית המתוכננת. בעניינו של כפר ביאליק יש להורות על החזרת הדיון לוותמ"ל, שתשוב ותבחן את מידתיות הפגיעה בצביונו הכפרי-חקלאי של היישוב. שכן, כתוצאה משינויי היעוד, יהיה על כפר ביאליק להשיב קרקעות שהיקפן כ-71% מהשטחים בהם מחזיק היישוב  – הרוב המכריע של הקרקעות החקלאיות שלו". 

בסופו של דבר החליט בית המשפט העליון להחזיר את הדיון לוותמ"ל עם השינויים  הנדרשים ולשקול מחדש את הפגיעה בכפר ביאליק.