העיר שלא חשבה שתהפוך ליעד מרכזי לטילים: "מיגוניות בבתי הקברות ובשכונות הוותיקות"

על פי נתוני אתר פיקוד העורף, מיום שבת האיום של ה-7.10 ועד ליום ג' ה-14.11, בחודש ושבוע בדיוק של מלחמה, נרשמו 116 התרעות צבע אדום בראשון לציון. הנתון הזה הופך אותה לאחת הערים המטווחות ביותר באזור המרכז בפרט, ולאחת המטווחות בארץ בכלל. לשם השוואה, באזור שדרות היו 130 התרעות בטווח הזמן הזה, בקיבוץ זיקים הסמוך לגבול הרצועה היו 118 התרעות, ובבאר שבע 129 התרעות.

בשל גודלה, ואופי הפריסה של העיר המשתרעת לרוחב, יש בה שני אזורי התרעה - ראשון לציון מערב וראשון לציון ומזרח, כשביניהם מפריד כביש 4. לפני שלושה שבועות, פגעה רקטה ששוגרה מעזה ישירות בבניין ישן בשכונת רמת אליהו בעיר, ושלושה בני אדם נפצעו קל. את הבניין יהיה כנראה צורך להרוס, מאחר וחור גדול נפער בו מהגג ועד הקומות התחתונות. בבניין אין ממ"דים או מקלט, והדיירים שנסו לחדר המדרגות, ניצלו ממש רגע לפני הפגיעה.

בניין שנפגע מרקטה בראשל"צ. צילום: יורם אלעזרי - סיירת רחפנים עיריית ראשון לציון: 

באופן אירוני, מדובר בבניין אשר גם כך היה אמור לצאת בשנים הקרובות להריסה, זאת במסגרת תוכנית הענק להתחדשות עירונית של שכונת רמת אליהו כולה. תוכנית המתאר הקובעת את בנייתן של 5,400 דירות בשטח אושרה למתן תוקף בשנת 2022, וכעת מקודמות בנחת התוכניות המפורטות שמכוחן ניתן יהיה לצאת להיתרי בנייה. קידומה האיטי של התוכנית, הנפרש על פני שנים רבות, התברר כעת כהרה אסון עם פגיעת הטיל אשר כמעט והביאה לאבדות בנפש.

10 מיליון שקלים לבניית מרחבים מוגנים בכ-50 גני ילדים 

למעלה מ-260,000 תושבים גרים בראשון לציון. ירי הרקטות הראשון אי פעם לעבר העיר התרחש במסגרת מבצע "עמוד ענן" בנובמבר 2012. אז גם נפצעו שני בני אדם מפגיעת רקטה מסוג פג'ר 5, ישירות בבניין בן שש קומות וגרמה לנזק כבד.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2020, ב-52% מהדירות בעיר לא היו ממ"דים. נתונים דומים מציגה גם התאחדות הקבלנים לגבי העיר. בראיון שהעניק לאחרונה ראש העירייה רז קינסטליך לאתר "גלובס", הסביר שבכוונתו לזרז פרויקטים של התחדשות עירונית בעיר, שיוסיפו ממ"דים, אך אלה יכולים לקחת שנים.

צעד נוסף שנקטה לאחרונה העירייה הוא רכישה של 13 חדרי מיגון ("מיגוניות") שעומדים בתקן של פיקוד העורף, ומיועדים להיות מוצבים בשכונות בהן יש פערי מיגון, כמו שיכון המזרח ורמת אליהו, ובעירייה מציינים כי יוזמנו עוד בהמשך לפי הצורך.

בעירייה ציינו כי בתחילת המלחמה הציבה העירייה מיגוניות בבתי העלמין בשל ריבוי ההלוויות בעיר, והעובדה כי אין בקרבתם מקום שניתן להתמגן בו. "בשבועות האחרונים, עת התמעטו הלוויות, העברנו את המיגוניות לגינות הציבוריות הגדולות ברחבי העיר וכעת, כאמור, הורה ראש העירייה לרכוש חדרי מיגון תקינים".

בעירייה ציינו כי בתחילת המלחמה הוצבה מיגוניות בבתי העלמין בשל ריבוי ההלוויות בעיר, והעובדה כי אין בקרבתם מקום שניתן להתמגן בו. "בשבועות האחרונים עת התמעטו הלוויות, העברנו את המיגוניות לגינות הציבוריות הגדולות ברחבי העיר וכעת הורה ראש העיר לרכוש חדרי מיגון תקינים"

מיגוניות רגילות, כמו אלו המוצבות בעוטף עזה למשל, לא מהוות מרחב מוגן תקני לפי פיקוד העורף, ולכן לא מהוות תחליף למרחב מוגן תקני או לצורך בהקמתו. על פי אתר פיקוד העורף, "המיגונית נועדה לצמצם את הנזק מהדף ורסיסים באזורים עם זמן התרעה קצר, עבור שהייה ארעית של עוברי אורח במרחב הציבורי. המיגונית מיועדת להצבה ביישובים המצויים בטווח של עד 40 ק"מ מהגבול הצפוני או הדרומי, בהתייחס לסוג האיום הנשקף באזורים אלו ובהתאם לצרכים הביטחוניים".

ראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך (דרור סיתהכל)

בנוסף, הנחה ראש העירייה להקצות 10 מיליון שקלים לטובת בנייה של מרחבים מוגנים בכ-50 גני ילדים עירוניים שאין בהם מרחב מוגן וב-10 גינות ציבוריות בעיר.

"אלפים מתושבי העיר חשופים, העירייה לא עשתה די" 

אבל יש בעיר מי שחשב עוד לפני המלחמה, כי יש לעשות יותר על מנת למגן את העיר. בחודש פברואר 2023, הגיש חבר מועצת העיר דורון אוזן, שגם התמודד בעבר על ראשות העיר, תוכנית שהוא מכנה "ממ"ד מיד". אוזן האשים אז את העירייה כי היא מתעלמת משכונות ותיקות בעיר, לא מקדמת בהן התחדשות עירונית , ובמקום זאת מעדיפה לרכוש עוד ועוד מבנים ממוגנים ניידים "כדי שיתנו מענה זמני, יתכלו במהלך הזמן, יבוזבז כסף ציבורי רב, יתפסו שטחים פתוחים לאורך כל השנה. זה תמיד יכול להיות דבר זמני ולתקופה מסוימת אבל לא קבוע. בעירייה מצפים שהתושבים ירוצו לאותם ממדים שיימצאו בפינת הרחובות."

צילום ארכיון (שאטרסטוק)

בחודש מאי השנה, במהלך מבצע "מגן וחץ" מול הג'יהאד האיסלמי בעזה, כתב אוזן בפייסבוק כי "לצערי העירייה לא עשתה די בשנים האחרונות בתוספות ממ"דים והתחדשות עירונית. המון תוכניות על הנייר בעיקר. לכן הגשתי את התוכנית 'ממ״ד מיד'. זו תהיה תוכנית שאני מתכוון לקדם בנחישות ובמהירות בכדי לתת מענה מול התקפות טילים היות ואלפים מתושבי העיר חשופים מבחינה ביטחונית כיום להתקפות טילים, והתרעתי על כך פעם אחר פעם גם בדוחות ביקורת".

בפברואר הגיש חבר מועצת העיר דורון אוזן תוכנית שהוא מכנה "ממ"ד מיד", והאשים אז את העירייה כי היא מתעלמת משכונות ותיקות, לא מקדמת בהן התחדשות עירונית , ומעדיפה לרכוש עוד ועוד מבנים ממוגנים ניידים.  "בעירייה מצפים שהתושבים ירוצו לאותם ממ"דים שיימצאו בפינת הרחובות"

עיקרי התוכנית הם פתיחת "מסלול ירוק", במסגרתו העירייה תיתן תוך 21 יום אישור לבניין או בית צמוד קרקע להקים ממ"ד, והתחלת ביצוע תוך 4 חודשים. בנוסף העירייה תעניק לטובת בניית ממ"ד הלוואה ארוכת טווח עם תנאים מיוחדים ותגייס את התקציב הנדרש באמצעות אג"ח עירוני, שיעבוד נכסים ותרומות, וכן תבחר 30 קבלנים לפרויקט בעלות מוזלת.

חלקים מהתוכנית, דומים להחלטות ממשלת אולמרט משנת 2008, לפיהן מוגנו למעלה מ-10,000 יחידות דיור בעשרות יישובי עוטף עזה, במימון מלא מהמדינה ובעלות של מאות מיליוני שקלים. אז, נבנו הממ"דים בבתים צמודי קרקע במרחק של מטר מהבית, ובסיום הבנייה חובר הממ"ד אל הבית באמצעות מסדרון. הבנייה ארכה חודש בלבד, ועלתה כ־150 אלף שקל ליחידה. בבנייה רוויה נמשכה הבנייה כמעט שנה. כך על פי נתונים של "קבוצת צרפתי" וחברת הביצוע רגבים שבנו אלפי ממד"ים בעוטף ועושות זאת היום גם בצפון באותה הדרך.

בעיריית ראשון לציון מדגישים כי הם לא נחשפו לתוכנית של אוזן, וכי בכל מקרה אישרה המדינה באוקטובר תוכנית מתאר ארצית חדשה שתאפשר מסלול מהיר להקמת ממ"דים בכל חלקי הארץ (תמ"א/ 40/ א/ 1/1). בנוסף, הוחלט על  תקנות פטור מהיתר לממ"דים בצמודי קרקע ולמבנים בני 2 קומות שבהם קווי הבניין מאפשרים את הקמת הממ"ד.