נגיד בנק ישראל: המטרו יוסיף 50 מיליארד שקל בשנה לתוצר

השקעה במטרו צפויה להניב 50 מיליארד שקל לתוצר הישראלי בשנה, כך טוען נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. הנגיד אמר את הדברים בכנס המטרו ל-2023 של "כלכליסט", בתל אביב. 

ירון תיאר את עיקרי התועלות הכלכליות של פרויקט המטרו לכלכלה הישראלית: "ראשית, המטרו יקל משמעותית על הגודש בכבישים ועל העלות הכרוכה בהגעת עובדים למקום העבודה. בכך תגדל הן כמות שעות העבודה במשק, והן איכותן.  כמו כן, קיצור זמן ההגעה לעבודה ירחיב את אפשרויות הבחירה הן בפני המעסיקים והן בפני העובדים, ובכך יפעל להגביר את מיצוי פוטנציאל העובדות והעובדים בהתאם ליכולות וההעדפות שלהם".

לדבריו, "אם לא תבוא על חשבון השקעה נדרשת בתשתיות אחרות, כפי שראוי שיהיה – ההשקעה במטרו צפויה להניב בתוך 15-10 שנה רמת תוצר גבוהה יותר ב-3%-4%. מדובר בכ-50 מיליארד שקל לתוצר הישראלי בכל שנה, שהם כ-5,000 שקל תוספת לתוצר לנפש. עלות ההשקעה במטרו נאמדת ב-150 מיליארד שקל, כך שברור שהתשואה על ההשקעה גבוהה.

"מחקרים רבים מראים שפירמות ועובדים יעילים יותר בסביבות עירוניות צפופות. השקעה בהקמת מערכת הסעת המונים מבוססת מטרו תאפשר להגדיל את צפיפות העסקים והעובדים במרחב המטרופולין ובכך תתרום אף היא להגדלת הפריון. תרומה כלכלית נוספת מהמטרו עשויה לנבוע משימוש מיטבי יותר בשטחים ציבוריים שיתפנו על פני הקרקע. זאת למשל, על ידי הגדלת פעילות המסחר ברחובות ושימוש רב יותר בשטחים ציבוריים לתועלת תושבי העיר והמבקרים בה".

ירון אף דיבר על הגברת הכדאיות להתחדשות עירונית בעקבות המטרו. לדבריו, "המטרו מונע התרחבות של הפרברים על חשבון שטחים פתוחים. העובדה שפרויקט המטרו מלווה בתוכנית תמ"א מפורטת, תסייע למקסום הפוטנציאל של המרחב העירוני הקיים, בפרט באזור תחנות המטרו".

בהתייחס למימון המטרו, שלא אושר במלואו השנה בכנסת, אמר ירון כי "הצעת החוק קובעת כי סך ההוצאות על הפרויקט לא יעלה על 150 מיליארד שקל, וכי כל תוספת מעבר לכך תחייב דיון נפרד בממשלה. יש בכך היגיון רב שכן עלויות הפרויקט עלולות להתפזר ללא מסגרת כזאת. כמו כן, החוק מספק לממשלה את הגמישות להתאים את התקציב על בסיס המידע שיצטבר במהלך הקמת הפרויקט.

"עם זאת, הקביעה הנוספת בחוק, שלפיה המימון יתחלק בשווה בין ההכנסות הייעודיות ממנו לבין תקציב המדינה הכללי, עלולה ליצור בעיתיות. בבנק ישראל סבורים כי יצירת קשר בין המימון התקציבי השוטף להכנסות הייעודיות, עלולה לגרום לקשיים ועיכובים בביצוע הפרויקט ולפגיעה באיכות המטרו כשיופעל. הסיבה היא כי יש אי ודאות רבה לגבי היקף התקבולים מההכנסות הייעודיות מהפרויקט ולגבי מועד גבייתם. בתרחישים הסבירים, חלק ניכר מהתקבולים ייגבה רק לאחר הפעלת המטרו, ובזמן הבנייה לא ניתן יהיה לדעת מה היקף התקבולים שימומש בעתיד. לכן המימון יצטרך להתבסס לאורך שנים רבות בעיקר על העברות מתקציב המדינה, שיוחזרו בעתיד באמצעות ההכנסות הייעודיות. יצירת קשר בין המימון התקציבי השוטף להכנסות הייעודיות עלולה לגרום לעיכובים רבים.

"לאור זאת, אנו סבורים שיהיה נכון יותר שהממשלה תממן את ההוצאות הנדרשות לקידום הפרויקט בכל שנה, בסכום שיידרש כדי להשלים את התקבולים מההכנסות הייעודיות. זאת, לצד גביית ההכנסות הייעודיות ודבקות במסגרת הכוללת של העלויות. בהמשך, כשהמטרו יחל לפעול בצורה סדורה, יסתיימו ההוצאות מתקציב המדינה על שלב זה של פיתוחו, אך ההכנסות הייעודיות ימשיכו להתקבל במשך שנים רבות, בתקווה שישלימו את חלקן המתוכנן, ואולי אף מעבר לכך".

לסיכום, אמר ירון כי "על כל ממשלה שתקום לפעול לקדם במהירות את השלמת חקיקת חוק המטרו, ובכך להקנות לכלל השחקנים את הוודאות הנדרשת להתקדמות בפרויקט".