דן קצ'נובסקי מנכ״ל משותף במרכז הנדל״ן: "אם לא יהיה שינוי דרסטי בטווח הקצר, מחירי הדירות יעלו ב-2022 יעלו ב-12% לפחות"

אירוע פסגת הנדל"ן 2021 נפתח הבוקר (ב') במלון דיויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהשתתפות אנשי נדל"ן רבים, רגולטורים, מקבלי החלטות ובכירי הענף. בפתיחת האירוע נאם דן קצ'נובסקי, מנכ"ל משותף במרכז הנדל"ן, והצהיר כי נדרש שינוי דחוף: "אם לא יהיה שינוי דרסטי בטווח הקצר, המחירים ב-2022 יעלו ב-12% לפחות", אמר.

"לראשונה זה שלוש וחצי שנים אושר תקציב", אמר קצ'נובסקי. "הממשלה החדשה מביאה עימה רוח של שינוי אמיתי: החזרת הוותמ"ל לעבודה, גידול משמעותי ביחידות הדיור ששווקו על ידי רמ"י ותקצוב הרשות להתחדשות עירונית . רפורמות שחיכו על המדף שנים, אוטוטו יוצאות לדרך.

מה שנעשה עכשיו ישליך על המדינה כולה בעשורים הקרובים. לכן צריך לפנות את השולחן ולהתרכז במעשים, בפועל: שנים שכולם מדברים על הפער בין היצע לביקוש, אבל נדרש כאן יישור קו חשוב: היצע הוא כמה היתרים ניתנו בפועל; ביקוש הוא כמה משקי בית נוספו; רק כך אפשר לבחון את הדברים, ולא דרך מספרי תכנונים ושיווקים"

כל זה נכון – ובגלל כל אלו, אנחנו חייבים להתעורר. עכשיו. מה שנעשה עכשיו ישליך על המדינה כולה בעשורים הקרובים. לכן צריך לפנות את השולחן ולהתרכז במעשים, בפועל: שנים שכולם מדברים על הפער בין היצע לביקוש, אבל נדרש כאן יישור קו חשוב: היצע הוא כמה היתרים ניתנו בפועל; ביקוש הוא כמה משקי בית נוספו; רק כך אפשר לבחון את הדברים, ולא דרך מספרי תכנונים ושיווקים.

אז מה הוא היחס בין היצע לקיבוש בפועל? כשישים אלף משקי בית חדשים מדי שנה בחמש השנים האחרונות, בצד הביקוש, מול פחות מחמישים וחמישה אלף היתרים מדי שנה באותן חמש שנים, בצד ההיצע. פער של כששת אלפים יחידות מדי שנה, בין הביקוש לבין ההיצע. זה אומר מינוס של כשלושים אלף יחידות דיור – רק בחמש השנים האחרונות".

הבעיה הגדולה מכולן היא הפער בין הממשלה והמתכננים לבין הצרכים של ראשי הערים: עד שלא יתוקן העיוות מבחינת הכדאיות הכלכלית לעיר, נמשיך לראות פה עוד ועוד בנייני משרדים שאינם תואמים לצמיחה במשק, ומנגד - עצירה וחסימה של האפשרות לגידול משמעותי ביחידות הדיור"

"ישנן שלוש בעיות עיקריות ומהותיות שחייבים לתת להן מענה מיידי", המשיך קצ'נובסקי. "הבעיה הגדולה מכולן היא הפער בין הממשלה והמתכננים לבין הצרכים של ראשי הערים: עד שלא יתוקן העיוות מבחינת הכדאיות הכלכלית לעיר, נמשיך לראות פה עוד ועוד בנייני משרדים שאינם תואמים לצמיחה במשק, ומנגד - עצירה וחסימה של האפשרות לגידול משמעותי ביחידות הדיור.

המדינה תקבל השנה שישים מיליארד שקל ממיסי נדל"ן ישירים ועקיפים, ומשיווקי רמ"י – וזה עוד לפני היטלי השבחה . הכסף הזה חייב להיות מופנה אל הרשויות עצמן, לעיבוי כוח האדם שלהן ושל המנהלות וליצירת תמריצים שיביאו להגדלה אמיתית של ההיצע. 

בעיה נוספת היא לוחות הזמנים הארוכים – היום לוקח לבנות דירה כמעט 32  חודשים, לעומת 25 חודשים בשנת 2011 , וגם זה זמן ארוך מדי. מה הסיבה העיקרית לכך? הבירוקרטיה כמובן, שמונעת כל סיכוי לשיפור.

לעיתים נראה שבתחשיב הכדאיות הכלכלית של פרויקט יש יותר חורים מאשר בגבינה שוויצרית. אני לא מקנא ביזם שצריך לגשת לפרויקט חדש, ולעיתים פשוט להמר על כל הקופה"

והבעיה השלישית, איך לא, היא הוודאות - התכנונית והכלכלית. לעיתים נראה שבתחשיב הכדאיות הכלכלית של פרויקט יש יותר חורים מאשר בגבינה שוויצרית. אני לא מקנא ביזם שצריך לגשת לפרויקט חדש, ולעיתים פשוט להמר על כל הקופה.

אנחנו במרכז הנדל"ן רואים את עצמנו חלק חשוב ואינטגרלי מהענף, ועל כן אנחנו עמלים כל השנה על קידום רעיונות ויצירת תוכן - דרך אפליקציה ואתר חדשותי ומקצועי המוביל את השיח, ומבקרים בו כיום כבר יותר מ-300 אלף איש בכל חודש.

וזה כמובן לא נגמר שם: ההכשרות המקצועיות, שלנו, השולחנות העגולים, הקורסים, ההרצאות השוטפות, מדד ההתחדשות העירונית שבו אנחנו מדרגים, עם אתר מדלן , את עורכי הדין ואת היזמים המובילים - זו התרומה שלנו והדרך שלנו לדחוף קדימה, אל עבר השינוי החשוב שכולנו רוצים בו".