סיגל חורש: "היזמים והקבלנים צריכים קודם כול להפנים שהתכנון העירוני מופנה לטובת האינטרס הציבורי; זה כבר קורה"

תפקיד מהנדס העיר הוא תפקיד מורכב, מעניין, אפילו מרתק במובנים מסוימים. זהו תפקיד אשר רואה את העיר כוהל בראייה תכנונית-הנדסית, כזו שמעטים יכולים ליהנות ממנה. אין ספק שהסתכלות על העיר מנקודת מבטו של מהנדס עיר היא התבוננות ייחודית, שלא נחשפים אליה בכל יום. הכתבה הזו היא הראשונה מתוך סדרת כתבות שנרצה לפרסם כאן אחת לתקופה, כדי להעניק לכם את נקודת המבט הזו. הראשונה שהתכבדנו לראיין במסגרת סדרת הכתבות "מהנדסי ערים מדברים" היא מהנדסת העיר רמת גן, סיגל חורש.

הנושא המרכזי שלכד את אוזנינו במהלך השיחה עם מהנדסת העיר נגע ליזמים ולקבלנים, כשחורש נשאלה באשר לטיפים חשובים בהתנהלות מול העירייה. "קודם כול חשוב שיפנימו כמה שיותר מהר את השינוי בסדר העדיפויות בכל הקשור לתכנון העירוני, שמופנה כיום לטובת האינטרס הציבורי", אמרה חורש. "בעבר היזמים והקבלנים היו מעל הכול, ורק אחר כך התושב, ואילו היום קודם כול צריך להבין האינטרס הציבורי. הוא מעל הכול. 

אין יותר חזירות בבנייה. הסתיימו הזמנים שבהם היו מקבלים על מגרש בודד 30-25 יחידות דיור בלי לתת שום דבר בתמורה. ברגע שהיזמים והקבלנים יפנימו את העניין הזה – השינוי יגיע, ואני חושבת שהוא כבר מגיע"

הכיוון הוא הפרשות לטובת שטחים ציבוריים, ואין יותר חזירות בבנייה. הסתיימו הזמנים שבהם היו מקבלים על מגרש בודד 30-25 יחידות דיור בלי לתת שום דבר בתמורה. ברגע שהיזמים והקבלנים יפנימו את העניין הזה – השינוי יגיע, ואני חושבת שהוא כבר מגיע". 

חורש סיפרה גם על השיח העשיר מול היזמים והקבלנים הפועלים ברמת גן: "יש לנו מפגשים עם ארגון הקבלנים, ישיבות קבועות, הם שומעים אותנו ואנחנו שומעים אותם. זה כך מאז שכרמל שאמה הכהן נכנס לתפקיד ראש העיר, ומאז שאדם קניגסברגר משמש כיושב ראש הוועדה המקומית. יש נציגות לארגון הקבלנים בוועדות התכנון והבנייה ובוועדות המשנה, ויש להם זכות דיבור בדיונים, אנחנו שומעים אותם, לומדים מהם הרבה. הדו-שיח הזה תורם מאוד. אבל כמו שאמרתי - הם צריכים להבין את השינוי בסדר העדיפויות, וזה כבר קורה".

"אין ספק שהעיר צריכה להיבנות ולהתחדש"

חורש סיפקה בריאיון סקירה רחבה על העיר ועל עתידה, כפי שהיא רואה אותו. "העיר תוכננה בראשיתה על ידי האדריכל ריכרד קאופמן, בדגם של עיר גנים. עם השנים היא גדלה וסיפחה שכונות ויישובים שהתפתחו באופן עצמאי, ולאחר סיפוח כפר אזר ורמת אפעל השלימה למעשה את צורתה הנוכחית. שורה של סדרי החלטות מנהליות קבעה את הגבולות של רמת גן, ובעצם יצרה מצרף של יחידות עירוניות שהתפתחו ללא קשר לגרעין של היישוב, כך שהגבולות של העיר מפותלים ארוכים, ויש שונות גדולה מאוד בין השכונות של העיר, שבעצם מורגשת עד היום. 

רמת גן מציגה ניגודים חריפים זה לצד זה - אינטנסיביות עירונית שוקקת למול שכונות שקטות אינטימיות, ירוקות; בנייה לגובה ושכונות של צמודי קרקע; מרקמים צפופים, בנייה כפרית והתחדשות מואצת, וכן שמירה על נכסי מורשת"

בעצם רמת גן מציגה ניגודים חריפים זה לצד זה - אינטנסיביות עירונית שוקקת למול שכונות שקטות אינטימיות, ירוקות; בנייה לגובה ושכונות של צמודי קרקע; מרקמים צפופים, בנייה כפרית והתחדשות מואצת, וכן שמירה על נכסי מורשת. 

רמת גן היא עיר ותיקה, ואין ספק שהיא צריכה להיבנות ולהתחדש. כולנו רוצים התחדשות עירונית , בניינים יפים, סביבת חיים נעימה, אבל אנחנו צריכים לחשוב בחשיבה נכונה ומאוזנת, ולהסתכל על הצרכים הפרוגרמטיים של מבני ציבור, חינוך, קהילה, רווחה, שמירה על חיזוק של התשתית הירוקה של העיר כעיר גנים שמירה על הגדרות ירוקות, על הגינות הקהילתיות. זה אתגר לא פשוט".

"העיר רמת גן מבססת את איתנותה הפיננסית על שטחי התעסוקה"

אל אותם אתגרים – והם רבים, כמובן, כמו בכל עיר גדולה כמו רמת גן (שבה חיים כיום כ-164,000 תושבים, על שטח של כ-16,400 דונם) – עוד נחזור בהמשך, אך כעת לשאלה מעניינת לא פחות: איך תיראה העיר בעתיד? גם בעניין זה לחורש תשובה מפורטת.

"העיר תעלה משמעותית באינטנסיביות הבנייה לאורך הצירים הראשיים, כולל צירי המתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים)", היא אומרת, "ובפנים השכונות תשמור על בנייה מתונה ותעצים את התשתית הירוקה שלה, הכוללת מערך שבילים, שדרות, גינות ציבוריות... עם השנים ייווצר מרכז כובד עירוני נוסף, במזרח רמת גן, שם ישנן תוכניות תקפות שמכילות 15,000 יחידות דיור, לצד ריבוי מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים.

בורסת היהלומים ברמת גן ( ישר אדריכלים )

התעסוקה בעיר תתפרס על כל הצירים הראשיים בעיר, להבדיל מהיום – במתחם הבורסה ומעט לאורך ציר ז'בוטינסקי. העיר תהפוך למעשה למרכז לעירוניות מתקדמת, עם תחבורה ציבורית מודרנית, רשת שבילי אופניים ועוד. היא תהיה מגנט תרבותי, לכך אנו שואפים. 

אנחנו מקדמים כעת את תוכנית המתאר למתחם הבורסה, שמציעה 3.7 מיליון מטרים רבועים של שטחי תעסוקה ומסחר, בעוד המצב המאושר היום הוא קצת פחות ממיליון מטרים רבוע. אנחנו למעשה מרבעים את פוטנציאל שטחי התעסוקה והמסחר בבורסה, עם 3,000-2,000% תוספת בנייה על מגרשי תעסוקה"

לצד זה חשוב לזכור: העיר רמת גן מבססת את איתנותה הפיננסית על שטחי התעסוקה. לכן, בין היתר, אנחנו מקדמים כעת את תוכנית המתאר למתחם הבורסה, שמציעה 3.7 מיליון מטרים רבועים של שטחי תעסוקה ומסחר, בעוד המצב המאושר היום הוא קצת פחות ממיליון מטרים רבוע. אנחנו למעשה מרבעים את פוטנציאל שטחי התעסוקה והמסחר בבורסה, עם 3,000-2,000% תוספת בנייה על מגרשי תעסוקה".

"העיר הובאה למצב של מחסור חמור מאוד במוסדות חינוך על ידי הנהגות קודמות"

וכעת אנחנו חוזרים אל האתגרים – וכאלו ישנם לא מעט, כאמור. הראשון שעוסקת בו חורש, וייתכן שהוא גם העיקרי, נוגע לאתגר שמציבה ההתחדשות העירונית: "האינטנסיביות של ההתחדשות העירונית מציבה אתגר מבחינת המחסור בתשתיות ובשטחי ציבור, לצד אתגר מבחינת התנועתיות והפגיעה המשמעותית האפשרית בערכי הטבע והנוף ובצביון של השכונות. כידוע, לכל שכונה יש DNA משלה, וחשוב לשמור עליו. תוספת של יחידות דיור מסכנת את הצביון הזה, וגם יכולה לפגוע במאזן הכלכלי של העיר, בקופה הציבורית – שכן כל יחידת דיור עולה לעיר 10,000 שקל. 

לצד אתגר מבחינת התנועתיות והפגיעה המשמעותית האפשרית בערכי הטבע והנוף ובצביון של השכונות. כידוע, לכל שכונה יש DNA משלה, וחשוב לשמור עליו. תוספת של יחידות דיור מסכנת את הצביון הזה, וגם יכולה לפגוע במאזן הכלכלי של העיר, בקופה הציבורית – שכן כל יחידת דיור עולה לעיר 10,000 שקל"

איך אנחנו מתמודדים עם זה? ראשית, אנחנו מתכננים ובונים במתחמים, תוך שאנחנו קובעים הפרשה של קרקעות לצורכי ציבור, ועל ידי כך מווסתים את נפחי הבינוי בהתאם למרחב העירוני. המתחמים שאנחנו דורשים מייצרים תועלת ציבורית בהתאם לצרכים הפרוגרמתיים והתכנוניים של העיר, והכול מתבצע על פי תוכנית רג/52, תוכנית כלל עירונית לשטחים ציבוריים. היום אנחנו מתכננים בניצול מיטבי, לא בונים יותר גן ילדים במפלס אחד אלא אשכול של גנים, אולמות רב-תכליתיים, מועדונים לתושבים הוותיקים - והכול לגבוה, תוך ניצול מקסימלי אופטימלי של כל מטר רבוע בקרקע העירונית. אין דבר כזה יותר מבנה חד-קומתי על שטח של מבני ציבור. 

מדובר באתגר עצום, שכן הבנייה הרוויה הבלתי מושכלת בעליל, בראשות הנהגות קודמות בעיר, הביאה את העיר למצב של מחסור חמור מאוד במוסדות חינוך, עד כדי מציאת חלופות לגני ילדים גם במקלטים, במחסני פיקוד העורף. אנחנו משבצים ילדים בגנים מרוחקים, וזה מביא התנגדות ולאי-שביעות רצון של ההורים".

) התחדשות עירונית למגורים ושימור מבנים קריניצי רמת גן ( בר אוריין אדריכלים

"עוד אתגר הוא נקודת הזמן שבה אנו נמצאים – נקודת הזמן המאתגרת ביותר, לקראת שינוי הרגלים ובעיקר הבנה שהרכב הפרטי הוא כבר לא האמצעי התחבורתי הראשי. היום המדיניות העירונית היא העדפה של אמצעים אלטרנטיביים ומשלימים, כגון אופניים, אוטובוסים, רכבת קלה. הרכב יורד מחשיבותו, ובראש סדר העדיפויות היום נמצאים כיום הולך רגל והתחבורה הציבורית היעילה.

כחלק מעידוד ההליכה רגלית אנחנו מרחיבים את המדרכות ונוטעים עצי צל. גם עדכַּנו את תוכנית אב לתחבורה בהתאם לשינויים המטרופוליניים עד לשנת 2040, ואנחנו נמצאים בתכנון ובביצוע של שבילי אופניים במסגרת תוכניות שונות. זאת לצד תוכנית האב לשבילי האופניים של רמת גן, שמטרה שלה היא עידוד השימוש בכלי רכב לא ממונעים, על ידי חיבור של שכונות המגורים זו לזו, ואל מוקדים עירוניים שונים - מוקדי הציבור, הפנאי, התעסוקה, מרכזי התחבורה ועוד. נתיב אחד כבר נסלל במסגרת זו, ברחוב רזיאל, ואנחנו מקדמים יוזמה דומה בעוזיאל ובדרך נגבה.

גם מבחינת תקן החניה אנחנו מבצעים שינוי ומאמצים תקן חדש, שמדבר על הפחתת מקומות חניה. כך למשל, תקן 0 למוסדות חינוך, תקן 1 ל-1 למגורים, ותקן של 0.6 במרחק של עד 300 מטר מרשת מתע"ן. אנחנו גם מקדמים מסופים של התחבורה הציבורית בשיתוף נתיבי איילון"

גם מבחינת תקן החניה אנחנו מבצעים שינוי ומאמצים תקן חדש, שמדבר על הפחתת מקומות חניה. כך למשל, תקן 0 למוסדות חינוך, תקן 1 ל-1 למגורים, ותקן של 0.6 במרחק של עד 300 מטר מרשת מתע"ן. אנחנו גם מקדמים מסופים של התחבורה הציבורית בשיתוף נתיבי איילון. באשר לתוכנית המטרו, חשוב לנו שתתבצע קישוריות טובה לרמת גן, ואף הגשנו התנגדות בנושא. באשר לרכבת הקלה, אומנם הקו הצהוב ירד מהפרק, אך גם אנחנו וגם עיריית גבעתיים ממליצים על קידום והחייאה של הקו, כדי שישרת את העיר מצפון לדרום – דבר שלא כלול כיום בתכנון הקיים".

התחדשות עירונית למגורים ברחוב שלם (ברעלי לויצקי אדריכלים)

"האתגר הנוסף הוא השמירה על צביון השכונות. לצורך כך אנחנו מקדמים תוכניות אב שכונתיות שמותאמות לכל שכונה לפי הצרכים שלה, ובקרוב נביא לאישור הוועדה המקומית תוכניות אב של כמה אזורים - ז'בוטינסקי, שכונת הראשונים, מרכז העיר, יד לבנים ועוד. כמו כן אנו מקדמים תוכנית מתאר עירונית שמייצרת אופק תכנוני לעיר בראייה רחבה, וכן את תוכנית השימור העירונית שאושרה להפקדה, ובמסגרתה הוגדרו 112 אתרי נוף ו-287 מבנים לשימור" המטרה היא לאשר שימור כמנוף להתחדשות עירונית ובעצם לחזק את הייחודיות שלה אתרים הללו, אתרים בעלי חשיבות היסטורית אדריכלית ונופית ברמה המקומית והארצית, ולחשוף את הציבור הרחב אליהם".