המועצה הלאומית לכלכלה: השמשת נכסים נטושים תביא לתוספת של 15 עד 20 אלף דירות

המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה מפרסמת היום (ד') דו"ח מקיף בנושא נכסים שניזוקו ואינם ראויים לשימוש. על פי ההערכות, בישראל קיימים כ-2.5 מיליון מ"ר של נכסים המוגדרים כנכסים שניזוקו ואינם ראויים לשימוש, ולכן פטורים מתשלום ארנונה מלאה. השמשתם מחדש, כך על פי המועצה הלאומית לכלכלה, תוסיף 15,000-20,000 יחידות דיור באזורי ביקוש ותכניס לרשויות המקומיות ארנונה בעשרות עד מאות מיליוני שקלים בשנה.

מצב החקיקה בישראל כיום מגדיר עבור נכסים אלו שלוש תקופות לתחולת הפטור מתשלומי ארנונה: בתקופת הפטור הראשונה בעלי הנכס פטורים מתשלומי ארנונה למשך 3 שנים, במשך 5 שנים שלאחר מכן ישלמו ארנונה על פי תעריף מינימלי, ולאחר שתי תקופות הפטור הללו ניתן פטור מוחלט מארנונה שאינו קצוב בזמן. לטענת כותבי הדוח, אורית הלוי, ראוי חילו ועידן בוזגלו, מבנה הארנונה כיום יוצר עיוות חריף ובעצם מעודד בעלי נכסים כאלה לא להשמיש אותם מחדש בהקדם. זאת, בשונה ממדינות רבות בעולם שדווקא מעודדות בעלי נכסים להשמישם, כולל בתמריצים אגרסיביים וקנסות, ארנונה מיוחדת ואף הלאמת נכסים.

לאורך השנים הועלו יוזמות שונות לתיקון החוק, אולם קיימת בעיית אינפורמציה לגבי ההיקף המלא של התופעה ומאפייני בעלי הנכסים, שכן, הרשויות המקומיות אינן אוספות נתונים מלאים על הנכסים ואינן מדווחות באופן אחיד אודות מצבת הנכסים הפטורים בשטחן. כמו כן, אין הגדרה אחודה בחוק בנוגע לנכס שניזוק ואינו ראוי לשימוש, ולכן ההגדרה שונה בין הרשויות המקומיות. על פי הדוח, בנתוני הלמ"ס קיימות כ-450 קטגוריות שונות של הנחות או פטורים מארנונה, וכל רשות מקומית מנסחת את הקטגוריות ומסווגת את המקרים על פי הפרשנות שלה.

5,700 דירות במחוז חיפה, 311 דירות בת"א

על פי עיבודי הלמ"ס במחוז חיפה מצוי המספר הגבוה ביותר של מבנים שאינם ראויים לשימוש בהיקף של כ- 1,445 נכסי מסחר בשטח כולל של כ- 338,730 מ"ר ו-5,669 נכסים המיועדים למגורים בשטח כולל של כ- 700,517 מ"ר.

מעיריית תל אביב -יפו התקבל דוח מקיף הכולל את כל הנכסים בתחומי הרשות המוגדרים כנכסים שאינם ראויים לשימוש. הנתונים פולחו לפי תקופת הפטור, נכסים למגורים/ לא למגורים, שטח הנכס וכתובת מדויקת. מהנתונים עולה כי ישנם 311 נכסים למגורים בשטח ממוצע של כ- 106 מ"ר לנכס ו- 433 נכסים שאינם למטרת מגורים בשטח ממוצע של כ- 200 מ"ר. סך הכל בגבולות הרשות מצויים כ- 119,000 מ"ר הפטורים מארנונה בשלב כלשהו במסגרת החקיקה. לאחר הצלבה עם נתוני הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין ועם נתוני רשות המיסים, אותרו 293 נכסים מתוכם 138 נכסים למגורים ו-155 לא למגורים. הפסד ההכנסה השנתי של עיריית תל אביב יפו עומד על כ-17 מיליוני ש"ח בשנה כאשר מרבית הסכום נובע מנכסים המצויים בתקופה השלישית לפטור כלומר, נכסים הפטורים לחלוטין מתשלומי ארנונה לתקופה בלתי מוגבלת.

כמו כן, במחקר הוצלבו נתוני הנכסים עם הכנסותיהם של בעלי הנכסים, תוך שמירה על פרטיותם, ותוך הפרדה בין מחזיקים פרטיים לבין חברות. הממצאים מצביעים על הכנסה ממוצעת של בעלי הנכסים הפרטיים בתחומי תל אביב הנאמדת בכ-25,000 ₪ בחודש ליחיד, בתחומי חיפה ההכנסה הממוצעת נאמדת בכ-20,000 ₪ בחודש ליחיד. מחזור ההכנסות הממוצע של חברות המחזיקות בנכסים הללו בתחומי תל אביב נאמד בכ- 79 מיליון ₪ לשנה, ובתחומי חיפה המחזור נאמד בכ-230 מיליון ₪ בשנה. המשמעות היא שבעלי הנכסים הם אינם ממצב סוציו-אקונומי נמוך, אלא בעיקרם אנשים מבוססים וחברות עסקיות, שיש מקום לייצר להם תמריצים משמעותיים להשמיש מחדש את הנכסים.

המועצה הלאומית לכלכלה המליצה לקבוע בחקיקה הגדרה אחודה וקריטריונים ברורים להערכת שמישות נכסים, שיאפשרו לרשויות המקומיות הבחנה אחידה. כמו כן, המליצה המועצה על יצירת מנגנון דיווח שנתי, אחיד ושקוף, בכל הרשויות המקומיות, אשר יכלול פרטים מלאים על נכסים, שטחים, בעלים ותקופות פטור - שיאפשר יצירת מסד נתונים לאומי, קידום מחקר וישכלל את השוק על ידי הנגשת המידע, מה שיסייע ליזמים באיתור נכסים ולבעלי הנכסים לקבל הצעות מיזמים רלוונטיים. לבסוף המליצה המועצה על שינוי מנגנון הפטור מארנונה: שלוש שנים של פטור מלא, שנתיים של תשלום מזערי, ולאחר מכן חיוב מלא בארנונה בהתאם לסיווג הנכס.