"המפתח להתחדשות עירונית טמון בהבנת הצרכים של הדייר ובהכרה במשאב הציבורי כמשאב היקר ביותר"

אלדד לב מספר שההחלטה על הקמת המשרד, שמנוהל על ידי השותפים שחף זית, לירון גולדסטין ואלדד לב, נעשתה על צלחת חומוס, ומה שהתחיל כמשרד קטן צמח להיות משרד בו מועסקים כיום כ-40 אדריכלים. הוא מתאר את התקשורת הטובה בין השותפים במשרד, מדגיש את החשיבות של המשאב הציבורי ורואה בהתחדשות עירונית אמצעי להשפיע על הסביבה: "יש לה השלכה אורבנית ברמת המיקרו והמאקרו."

מה גרם לך להתחיל לעסוק בהתחדשות עירונית? 

בעצם, התחדשות עירונית מצאה אותי. פתחנו משרד אדריכלים צעיר לפני כעשור ואז פנה אליי יזם עם בקשה לא שכיחה. הוא רצה שנבצע בדיקות היתכנות להתחדשות עירונית עבור מספר בניינים בנתניה. המספר היה 120 בניינים והוא רצה תשובה תוך יומיים – אז צחקתי וניגשתי לעבודה. בניתי מערכת כללים שתסייע להפריד את המוץ מן התבן, והתקבלה מפה של כל הבניינים בנתניה בחלוקה למקבצי מבנים ואזורי הבנייה הפוטנציאליים ברמה מתחמית ובניינית. במובן הזה, ההתחדשות העירונית מצאה אותי. התחדשות מתחמית היא מעניינת ומאתגרת במיוחד מאחר ויש לה השלכה אורבנית ברמת המיקרו וברמת המאקרו. 

מהו הדבר החשוב ביותר שכל מי שניגש לפרויקט התחדשות צריך לדעת?

המפתח להתחדשות טמון בהבנה של שני דברים. האחד הוא הצרכים של הדייר. ככל שאתה מבין את הצרכים של הדיירים כך ניתן להגיע לתכנון נכון יותר עבורם. הדבר השני הוא ההבנה כי המשאב הציבורי הוא המשאב היקר ביותר. הגינות המשותפות, התווך שבין הבניינים, היכולת לייצר מרחבים משותפים לצד הציפוף האינטנסיבי – שם נמצאת איכות התכנון. 

מה הטעות הנפוצה שעלולה להכשיל פרויקט?

הדיירים והיזמים הם שותפים לדרך ולכן חייבת להיות שקיפות ועדכון שוטף ורציף לכל אורך הדרך. כששני הצדדים לא מבינים במאת האחוזים את המשמעות של השותפות הזו, או שאינם רוצים להיות שותפים באמת, אז צצות הטעויות הנפוצות והפרויקטים נכשלים. במקרים רבים התכנון רץ קדימה אבל מערכת היחסים עם הדיירים נשארת מאחור.

מהו הפרויקט שאתה הכי גאה בו?

הפרויקט במפגש הרחובות אבא הלל ורש"י ברמת  גן הוא פרויקט שאני מאוד גאה בו. הוא כולל 467 יח"ד, כ-1500 מ"ר של שטחי מסחר לרבות הפקעות אינטנסיביות לטובת הקמה של מוסדות ציבוריים. בפרויקט הזה אני חושב שהצלחנו למצות את העקרונות של תכנון המרחב הציבורי. הוא כולל מספר רב של שטחים משותפים בהיררכיה שונה – פתוחים לציבור, פתוחים לבניינים, או פתוחים רק לחלק מהבניינים. על מנת להגדיל את השטחים המשותפים נדרשה יצירתיות בתכנון. ניצלנו הפרשים טופוגרפיים, הגג של המסד המסחרי, למשל, משמש כמרחב מגונן, ישנן החסרות בקומות כדי לייצר מרחבים נוספים ועוד. במתחם הזה, על אף הגדלת הציפוף הדיירים יוותרו עם יותר שטחים ירוקים מאשר במתחם לפני ההתחדשות.

יש פרויקט בעולם שמספק לך השראה?

אם יש משהו שבאמת השאיר עליי רושם הוא דבר שנחשפתי אליו בתור סטודנט בזמן שהייתי בברלין. שם, לאחר נפילת החומה, יצא לפועל מהלך במסגרתו סומנו אזורים להתערבות קריטית. כלומר, אזורים הרוסים שנדרשו בחידוש משמעותי. אותם אזורים סומנו כמוקדים או מחוללים אסטרטגים להתחדשות הסביבה. מבחינתי זו אחת הדוגמאות הראשונות להתחדשות עירונית ולהתמקדות באזורים שלמים שיכולים להאיץ התחדשות סביבתית. מה שעשו שם, בברלין, ברמה האורבנית, הוא מדהים. 

כשותפים במשרד - מה התפקיד של כל אחד מכם? איך אתם משלימים אחד את השני?

אנחנו שלושה שותפים ולגמרי משלימים זה את זו. אנחנו שלוש פרסונות שונות מאוד, אבל המכנה המשותף הוא התקשורת המעולה. לכל אחד יש מקום משלו והוא מוביל פרויקט כך שהמלה האחרונה היא שלו. והכל לצד התייעצויות רבות שאנחנו עושים כל הזמן. 

מהו הדבר שהממשלה חייבת לעשות מחר כדי להאיץ התחדשות עירונית ? 

החסם העיקרי הוא תהליכי העבודה מול הרשויות העירונית. אני חושב שעיקר הפער הוא ארגוני ויש צווארי בקבוק תכנוניים. המבנה הארגוני, כמות המשאבים והגדרת התהליכים כפי שהיא כיום לא מותאמים לכמות התחדשות הנדרשת וגם לא לזו שבפועל.