המדינה דחפה לתחרות בענף המימון – אז למה הריכוזיות בו רק גדלה?

עדות למצבם העגום של השחקנים בענף היא ריבוי העסקאות במסגרתן גופים מוסדיים גדולים רכשו את השליטה בחברות מימון פרטיות או מיזגו בהן את פעילותן. רשימה לא ממצה כוללת את השלמת רכישת גמא על ידי הפניקס בשנה שעברה, רכישת השליטה באמפא על ידי מנורה, מניף נרכשה על ידי מבטח שמיר ועל ידי בנק דיסקונט, מכלול על ידי כלל ביטוח ופיננסים, פנינסולה על ידי מיטב בית השקעות וגמלא הראל על ידי חברת הביטוח הראל ועוד. 

משחק מכור

רו"ח אריק גולדיאן, בעלים ומנכ"ל א.ר.א.ב בונוס בע"מ, חברת אשראי חוץ בנקאית שנותרה בבעלות פרטית, המתמחה במימון מיזמי נדל"ן, הבהיר כי העובדה שהשפעתו המיטיבה של חוק נאווי היתה קצרת מועד, לא הפתיעה אותו: "כוונת המחוקק היתה אמנם טובה, אבל הוא לא באמת תמך בגופים החוץ-בנקאיים באמצעות רגולציה ומתן הקלות. במקום זאת הוא פשוט 'זרק אותם למים העמוקים ', ולכולנו ברור מה קורה לדגיגונים קטנים, לכן זה היה רק עניין של זמן עד שהגופים הפרטיים החוץ-בנקאיים ייבלעו על ידי הגופים הגדולים, וזה מה שאכן קרה".

לדברי גולדיאן, המפתח העיקרי להצלחה בעולמות מימון הפרויקטים נמצא בהיקף מקורות המימון שאיתו מגיעים מהבית: "כגוף חוץ-בנקאי אתה לא מתחיל פעילות עם מיליארדי שקלים וגם לא עם מאות מיליוני שקלים. לכן, אתה תמיד תלוי בגורמים אחרים, חזקים יותר. הבעיה היא שהריביות שחברות אשראי חוץ בנקאיות משלמות היום מהגורמים הממנים גבוהות , מה שמציב אותך כגוף קטן בנקודת נחיתות עצומה, ולמעשה מנטרל את היכולת שלך להתחרות בשוק ".

הוא מוסיף, כי "לו היינו חיים במדינה מתוקנת, לא היו נעשות עסקאות הרכישה הסדרתיות הנ"ל. 'מה פתאום הגופים הגדולים קונים את הקטנים? הרי רצינו תחרות!'. אם מחירי הדירות ימשיכו לעלות, ולפי כל הסימנים לשם אנחנו הולכים, כל הניסיונות שנעשו ליצור תחרות בשוק יירדו לטימיון".

חברת בונוס , בעלת רישיון למתן אשראי מורחב החל משנת-2007, מעמידה אשראי כנגד בטוחות נדלניות, עוסקת בליווי בנייה למגורים, מסחר, תעשייה ומלונאות וחוללה מהפכה בכך שהפכה לחברת מימון חוץ בנקאית ראשונה ויחידה המנפיקה ערבויות חוק מכר כחברת נאמנויות. בונוס היא בין גופי המימון החוץ בנקאיים הבודדים שנותרו כיום בבעלות פרטית, שלא  מוחזקת בידי  גוף מוסדי או חברה גדולה. הדבר קשור בעובדה שבונוס בעלת הון עצמי של למעלה מ-500 מיליון שקל המספק לה חוסן גם בסביבת ריבית כמו זו הנוכחית.

משרדי א.ר.א.ב בונוס בע"מ (צילום: יונתן בוגר)

אולם בכך מהווה בונוס את היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל. "כשהריבית קפצה", אומר גולדיאן, "עלויות המימון של הגופים החוץ-בנקאיים גדלו דרמטית, ומנגד המרווח על הפריים הצטמצם כמעט לחלוטין. הרי הלווים לא יכולים לספוג כל ריבית, כי גם ליזמים עצמם יש מגבלות החזר". 

פועל בחלונות הגבוהים

גולדיאן לא מתריע מפני המצב בענף המימון רק מעל דפי העיתונות, אלא גם פועל בקרב מקבלי ההחלטות. בשנה האחרונה הוא נפגש מספר פעמים עם גורמי רגולציה, בהם נציגים בכירים בבנק ישראל וממשרד האוצר , וקרא להם לפעול למען הגדלת התחרות בשוק.

"טענתי בפניהם שאפשר להוריד את עלות בניית הדירות בכ-4% בכמה צעדים פשוטים שחלקם קשורים בהורדת הריביות עבור חברות אשראי חוץ בנקאיות וחלקם בהורדת העלויות של הנפקת ערבות חוק המכר. בין השאר דיברנו על העמדת ערבות מדינה לגופי המימון שיעמדו בקריטריונים. ברגע שתהיה ערבות כזו, נניח של מיליארד שקל, אנחנו נוכל לקבל מימון מהבנקים בריבית של 5% ולא של 7%. לחילופין, הצעתי להקצות לנו חלק מגיוסי האג"ח של המדינה".

"בסופו של דבר, כל המאמצים ליצירת תחרות בשוק נועדו למטרה אחת – הורדת מחירי הדירות והגדלת היצע הדיור. אני מאמין, וזה גם מה שאני מנסה להעביר לרגולטור, שהיעד הזה נמצא בהישג יד, וכל מה שצריך זה לחשוב באופן יצירתי ולתת אמון בגופים הפרטיים שבאים מחוץ למערכת הבנקאית הממוסדת, ואשר יוכיחו כי הם ראויים לכך הן מבחינת חוסנם הכלכלי לדוגמא סך ההון העצמי שלהם והן מבחינת ניסיונם בתחום ליווי הנדל"ן". 

לפרטים >>