"פרויקט ה'בורג' חליפה" בי-ם נפל קורבן לעימות פוליטי, הר הרצל הוא מקום קדוש בעיני לא פחות מהכותל"

פרק נוסף של פודקאסט הנדל"ן "החזית העירונית" מבית מרכז הנדל"ן, והפעם מתארחת שירה תלמי באבאי, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים. היא שוחחה עם נמרוד בוסו, עורך מרכז הנדל"ן , על תכנון אחת הערים המורכבות בעולם, איך מאזנים בין האוכלוסיות השונות ומתגברים על הקשיים והמגבלות בבירה, האם יש ביקוש לכל המגדלים שמתוכננים ועל הסערה סביב פרויקט ה"בורג' חליפה". 

לצפייה: 

להאזנה: 

"גדלתי בעיירת פיתוח, כמו שפעם קראו לזה, עכו, שהיא מקום מופלא ומיוחד", סיפרה תלמי באבאי, "אבל כשעברתי ללמוד בירושלים היה לי ברור שלא אחזור אליה, וזה מאוד עצוב אבל זה מה שקרה לעיר הזאת, והתאהבתי בירושלים ובמי שלימים נהיה בעלי. למדתי לתואר ראשון ושני ותוך כדי התחלתי לעבוד במנהל התכנון, ואז התגלגלתי למחוז ירושלים, סגנית מתכננת, מתכננת מחוז. אני מכירה את מוסדות התכנון מכל הצדדים. כבר שנתיים וחודשיים אני מכהנת כיו"ר הוועדה המחוזית ירושלים".

"כשקיבלתי את העיר אמרו לי שלעיר אין יותר קרקעות, צפון דרום ומזרח אי אפשר להתרחב כי זה קצה המדינה, מערבה ניסו כמה פעמים על השטחים הפתוחים אבל העיר נתקלה בחומות מצד הארגונים הירוקים, ובצדק. אין מה לעשות, העיר צריכה להיבנות פנימה. העיר הזאת היא עיר עולם, זה הגורל שלה והיא צריכה לשאוף להישאר כזאת, היכולת שלה להמשיך ולהתנהל כעיר נורמלית והקסם שלה הוא בייצוב המרקם: שליש ערבי, שליש חרדי ושליש יצרני. יש יחסים עדינים ויש תנועות מאוד משמעותיות בין השלישים האלה.

"מי שמיהר לעזוב את העיר כשלא היו דירות הם דווקא השליש היצרני, העיר צריכה אותם יותר מכל כדי לייצב את הכלכלה שלה והצביון שלה כבינלאומית ועיר עולם ולא עיר מסתגרת. לגור בירושלים זה אירוע לא פשוט, בעיני זה אירוע קסום, גם הילדים שלי חושבים ככה, לפחות שלושה מתוך ארבעה. זו זכות גדולה לגור בעיר הזאת אבל היא עיר קשה, העומסים שלה, אתה פוגש את הסכסוך בכל פינה, בסופר, ברכבת. זה לא פשוט לכולם, והמותג ירושלים עבור אוכלוסייה חילונית הוא פחות מרגש. אבל כשאין יח"ד והדיור יותר יקר והשכונות המבוקשות לא מצליחות לייצר התחדשות או קרקעות חדשות, אז יש בעיה".

"בשלב כלשהו תפסנו את עצמנו והמצאנו את מדיניות הרק"ל, שיובאה אח"כ גם למחוז ת"א והמרכז, כי ירושלים הייתה הראשונה עם רכבת נוסעת, זה מאוד חיזק אותנו בהבנה שהעיר צריכה להיבנות על הצירים האלה. יש לנו 4 קווים מאושרים ובעבודות, ואמרנו שאם הם נגישים ורחבים, אז בוא נבנה עצום יותר, גדול יותר, לא בהכרח בנייה מגדלית, גם מרקמית עם חזיתות מתפקדות. יש 480 מגדלים בשלבי תכנון שונים בירושלים, מתוכם 80 מגדלים זה לתעסוקה וכ-400 למגורים".

"הפרויקט נפל קורבן לבלגן פוליטי" 

את במידה רבה משנה פה את קו הרקיע של אחת הערים העתיקות בעולם, הקדושה בעולם, ומשנה את הדנ"א שלה לעיר מגדלים.
"מדיניות הרק"ל היא מאוד מאורגנת, וזה לא שאנחנו הופכים אותה לעיר מגדלים. יש מפה שמסמנת לנו איפה אפשר לעלות לבניה מגדלית ואיפה לא. למשל, בעמק רפאים, שכונה היסטורית, אפילו שיש שם קו כחול ההנחיה היא לא לעלות מעבר לשלוש קומות ורעפים. יש התייחסות מאוד מסודרת לכללים והמון כבוד והערכה ללב של העיר הזאת - העיר העתיקה, העיר ההיסטורית.

"באיזשהו שלב תפסנו את עצמנו והמצאנו את מדיניות הרק"ל, שיובאה אח"כ גם למחוז ת"א והמרכז, כי ירושלים הייתה הראשונה עם רכבת נוסעת, זה מאוד חיזק אותנו בהבנה שהעיר צריכה להיבנות על הצירים האלה. יש לנו 4 קווים מאושרים ובעבודות, ואמרנו שאם הם נגישים ורחבים, אז בוא נבנה עצום יותר, גדול יותר. יש 480 מגדלים בשלבי תכנון שונים בירושלים, מתוכם 80 לתעסוקה וכ-400 למגורים"

"מצד שני זאת עיר ענקית וצריך להבין את זה. המרחקים הם עצומים וההתחדשות פונה לשכונות היותר רחוקות ולווייניות, קריית יובל, קטמונים, גילה, ארמון הנציב. אין שם כמעט מבנים לשימור, הן חדשות יותר, לאזורים ההיסטוריים יש לנו תוכנית היסטורית שאנחנו שומרים עליה. אבל אם לא נדע לחדש את האזורים המרוחקים יותר, העיר תלך ותיחלש. באיזונים האלה אני חושבת שאנחנו עושים טוב".

תלמי באבאי התייחסה לסערה סביב המגדל שכונה "הבורג' חליפה" של ירושלים, מגדל ענק שתכנונו עורר סערה סביב הקרבה היחסית להר הרצל ויד ושם. "אני חושבת שהבניין ההגיוני הזה, במיקום ההגיוני הזה נפל קורבן לאיזה בלגן פוליטי שקרה בעיר בין הסיעות, וזה מאוד כואב לי שלקחו משהו שהוא מאוד חשוב לי. הר הרצל הוא מקום קדוש בעיני לא פחות מהכותל. זה מטורף להטיח בוועדה מחוזית שהיא רוצה לפגוע במקומות האלה, עצוב לי שזה התגלגל ככה, אבל זו האמת המקצועית שלי. זה יצא משליטה וזה טרלול מיותר, ועצוב לי מאוד אם אנשים נפגעו מהאירוע הזה. עובדה שבהר הרצל הסירו את ההתנגדות ואמרו שזה בכלל לא פוגע.

"אגב כל הציר הזה מלא במגדלים, זה הולך להיבנות כציר מאוד חזק,  חלק מהמגדלים בנויים ובהיתרים, זה על תחנות הרכבת בקצה העיר. זו החוכמה של המדיניות הזאת, שלא בונים בתוך הנוף. בונים מסיבי את העיר בקצה שלה, ודרך חלונות הבתים התושבים יכניסו את היערות הביתה, ולא ייפגע הרצף האקולוגי המאוד חשוב הזה".

יש ביקוש לכל המגדלים שנבנים בעיר?
"יש במקביל לתנופת הבנייה למגורים גם תנופה בבנייה לתעסוקה, בניה של שטחי הציבור, הרכבות הקלות. העיר אמורה להיות מתחברת ואטרקטיבית, התעסוקה תהיה גם של משרדי ממשלה אבל לא רק. לדעתי אם הכל יתחבר, לעיר יהיו ביקושים גדולים, וכבר היום יש. לדעתי העיר תיתן מענה גם לביקושים בינלאומיים, לא בדירות רפאים שזה לדעתי מיצה את עצמו.

"החזון הוא פשוט: תוכל לגור על ציר הרק"ל או באחת השכונות המתחדשות, ולעלות על רכבת ובתוך 13 דקות להיות בעבודה שלך. גם תחסוך לפחות רכב למשפחה, גם תחסוך זמן ותוכל לחיות בעיר מחוברת ואטרקטיבית".