הזמן הסגול: "בחרנו דווקא בחלופת התוואי הקשה יותר שכוללת הפקעות, אך נותנת שירות טוב יותר לשכונות"

עבור יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים, שירה תלמי בבאי, הרכבת הקלה בעיר היא לא רק תיאוריה אלא פרקטיקה. בכל בוקר היא משתמשת בה על מנת להגיע מביתה בשכונת בית הכרם, אל משרדי הוועדה המחוזית במרכז העיר. "זו הדרך הכי כיפית להגיע לעבודה", היא מעידה, "אין פקקים, אין בעיות חניה, זה נוח וזה זול".

לפני כשבועיים אישרה הוועדה בראשותה את התוכניות לקו הסגול של הרכבת הקלה בירושלים – הקו הרביעי במספר, שיצטרף לקו האדום שכבר פעיל, ולקו הכחול והירוק. אורך התוואי הוא כ-10 ק"מ, מהמרכז הרפואי הדסה עין כרם במערב, דרך השכונות קריית היובל, קטמונים, מלחה ואזור התעשייה תלפיות, ועד לשכונת ארמון הנציב במזרח. עם זאת, במסגרת ההחלטה שהתקבלה, לא אושר עדיין המקטע המזרחי שבין תלפיות לארמון הנציב, מקטע שלפי הוועדה המחוזית עדיין לא בשל לאישור סופי.

עלות הקמת הקו, יחד עם הקו הכחול המקודם גם הוא במקביל, צפויה לעמוד על 14 מיליארד שקל. עבודות ההקמה צפויות להתחיל בסוף השנה ולהיכנס לשיאן ב-2025. התחלת פעילות הקו מתוכננת לשנת 2031.

בשיחה עם מרכז הנדל"ן אומרת תלמי בבאי כי השפעת הקו על השכונות שבהן יעבור צפויה להיות דרמטית: "חשוב להבין שהוועדה המחוזית ירושלים מאמינה מאד בהתחדשות, זו עיקר העבודה שלה, והחלופה של הקו הסגול שאושרה תומכת הכי נכון בשכונות שעוברות תהליך התחדשות. לתוואי היו מספר חלופות, גם קלות יותר לתכנון ולביצוע, ברחובות ראשיים רחבים שיותר קל להעביר בהם את התוכנית כי לא צריך הפקעות. הוועדה המחוזית דווקא בחרה בחלופה קשה יותר, אבל כזו שנותנת שירות טוב יותר לשכונות שעוברות התחדשות. המשמעות היא שהרכבת עוברת בלב השכונות -  למשל בקריית היובל ובקטמונים, ולא בקצה השכונה".

עוד לדבריה, "בשכונות שבהן יש את הכי הרבה תכניות התחדשות עירונית , הרכבת היא אחד מהאמצעים המרכזיים לתמוך בהתחדשות, כי היא מאפשרת לשחרר את האנשים מהשימוש ברכב ולענות על גידול האוכלוסייה. כל תהליך ההתחדשות בנוי על זה שיש הסעת המונים. זה מאפשר הריסה ובנייה במספרים גבוהים יותר, זה מאפשר חיבור ללב העיר, ובעיקר לאזורי התעסוקה המשמעותיים: מלחה, הר חוצבים, בית החולים הדסה ועוד. איפה שיש אנשים -  שם אנחנו רוצים את הרכבת".

מהו הצפי לגידול האוכלוסיה בשכונות שלאורך התוואי?
"המכפילים במיזמי ההתחדשות עומדים בהערכה גסה על 1 ל-3 עד 1 ל-4, אבל לא כל המרחב עובר התחדשות. בסופו של תהליך מדברים על הכפלה של האוכלוסיה. המעשה התכנוני אומר שאנחנו מכפילים, אבל לא מוסיפים כבישים, והמשמעות היא מעבר לתנועה ברכבות, דרגנועים, מעליות וכל מה שקשור לזה, בהנדסה של הרכבת. הרכבת מכוונת לאזורי הביקוש, בבוקר ואחר הצהריים, כי זו עיקר התנועה, בזמן הפקקים.

"ברמת המאקרו, החשיבות של הקו היא שהוא קו מזרח-מערב, בעוד שהקווים המאושרים שבעבודות - אדום, כחול וירוק - הם בעיקרם צפון דרום. לכן רבים חיכו לו, ולאורכו אפשר להחליף ביתר קלות את הרכבת בגלל החיבורים עם קווים אחרים".

"קיבלנו החלטה לקדם מה שמוכן"

התוואי השלם של הקו הסגול מגיע כאמור עד לשכונת ארמון הנציב, אך בסופו של דבר התוואי שאושר כעת לא כולל אותה. על השיקולים שמאחורי ההחלטה אומרת תלמי בבאי כי "התוכנית הכוללת אומרת שהתוואי ייכנס גם לארמון הנציב בדרום-מזרח, והתוואי שאושר לבסוף מגיע עד אזור תלפיות-דרך חברון. אבל התוואי של ארמון הנציב לא מוכן, וקיבלנו החלטה בוועדה להפקיד ולקדם מה שמוכן. זו גם אמירה משמעותית, לא רצינו לעכב את הכל עד שהכול יהיה מושלם, כי אלו מקטעים שאפשר לחבר ולנתק אותם. כולם בסוף מתחברים או לתלפיות או לדרך חברון ואפשר לקדם אותם בתב"עות נפרדות, והיה לנו חשוב להזדרז עם הקו הסגול כאמור בגלל ההתחדשות בשכונות".

עוד היא מוסיפה כי "הטופוגרפיה של ארמון הנציב יותר מסובכת, אבל זה לא פוגע ביכולת לקדם את הצד המזרחי של הקו. ארמון הנציב רק מתחילה את תהליך ההתחדשות, וקריית יובל וקטמונים כבר נבנות. הרכבת תיבנה פחות או יותר יחד עם תוספת יחידות הדיור ב-2031, שהיא שנת היעד לתחילת פעילות. חבל לי שמדברים על חצי הכוס הריקה של הקו הסגול".

לגבי התקציב היא אומרת: "התקציב לתכנון המפורט ולביצוע כבר אושר לפני שבועיים, 14 מיליארד שקל, והוא מהווה חלק מתקציב מהקו הכחול. המערכת לא מתייחסת לצבעים, האוצר רואה את זה כחלק מהקו הכחול ולכן אנחנו מאמינים שהעבודות יתחילו בקרוב, ויעמדו בשנת היעד".

מה היו ההתנגדויות העיקריות לתוכנית?
"היו התנגדויות כמו תמיד אבל לא עקרוניות, למשל בבן זכאי הדרך מאוד צרה והיינו צריכים לעשות הפקעות. זה לא טריוויאלי. בשקלול הנסיבות והתועלות חשבנו שזה סביר וניסינו שהפגיעה תהיה מינימלית".

לדבריה, הרכבת נותנת לעירייה הזדמנות לחדש תשתיות שלא טופלו זמן רב: "הרכבת הקלה מקדמת התחדשות לכל המרחב הציבורי ומאפשרת לחדש את התשתיות. כשפותחים את תת הקרקע מגלים תשתית ביוב עותמאניות ומחליפים אותה באותה הזדמנות, וכך גם ריצוף ותאורה ועשרות אלפי עצים"

איך הקו צפוי להשפיע על אזורי המסחר והתעסוקה?
"המדיניות של הרכבת הקלה מבקשת שרבע מזכויות בנייה לאורכה יהיו מסחר, תעסוקה, או מלונאות, שימושים שהם לא למגורים. צירי הרכבת עוברים במרכז השכונות ואפשר ליהנות גם מהקרבה לבית וגם לקידום תעסוקה בשכונות. למרות כל זאת, המטרה העיקרית של הרכבת היא חיבור בין השכונות  למרכזי התעסוקה".

הקו האדום שכבר פועל עומד מבחינתכם ביעדים מבחינת הקיבולת?
"הרכבת הקלה נחשבת הצלחה מבחינת הקיבולת שלה, לעומת הקו מתל אביב שקראתי שהגיע למחצית מהקיבולת. היא אפילו מעבר ליעדים, כי הקו שפועל כרגע מאוד חשוב ותופר את כל מרכז העיר וגם האוכלוסיה בירושלים מתאימה יותר לזה.

בקווים האחרים חלו עיכובים. מה הסיכוי שהקו הסגול אכן יושק ב-2031?
"היו עיכובים לצערי בהמשך הקו האדום. זה מכמיר לב. אני רואה את נסיעת המבחן להדסה כבר כמה חודשים אבל הם לא פותחים את הקו. לדעתי זה קשור למחסור בפועלים ולמצב הפוליטי. אבל אני אופטימית, לדעתי בנובמבר הקו יעבוד. אני גם אופטימית לגבי שאר הקווים, כולם בעבודות. וגם לגבי הקו הסגול אני מאמינה שיעבוד עד 2031 ואם לא, אז עד 2032".