גם הפקקים יוכפלו? המועצה הארצית דחתה ערר נגד התוכנית שתכפיל את קדימה-צורן

ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, דחתה אתמול (א') את הערר שהגישו מועצת קדימה צורן והוועדה המרחבית לתכנון ובנייה "שרונים", נגד התוכנית הכוללנית של היישוב, שאושרה ביוני 2023. הערר הוגש בין השאר נגד הוועדה המחוזית מרכז, הוועדה המקומית לב השרון וועדת ההיגוי הבין-משרדית במשרד הבינוי השיכון. 

התוכנית היא תוכנית מתאר כוללנית ליישוב קדימה-צורן, שאינה כוללת הוראות איחוד וחלוקה, ולא ניתן להוציא מכוחה היתרים או הרשאות. במסמכי התוכנית נכתב כי היא מבקשת לייצר חיבור בין שני חלקי היישוב קדימה וצורן  בדגם יישוב הבנוי משני עברי שטח פתוח החוצה אותו. התוכנית מציגה פיתוח המאזן בין צביון כפרי לעירוני, שיכלול תמהיל יחידות דיור בגדלים שונים במגמה לאפשר את הגדלת הישוב לקיבולת של 36,000 נפש לקראת 2040 (כיום מתגוררים ביישוב כ-23 אלף תושבים), זאת תוך תוספת של כ-8,000 דירות ל-8,000 הקיימות. התוכנית כוללת התייחסות ל-11 מתחמים ולשלבי הביצוע וכן נספח מדיניות.

התוכנית הופקדה ב-2015 לאחר שמינהל התכנון קידם אותה שלוש שנים. ב-2018 החליטה הוועדה המחוזית מרכז לאשר אותה לאחר התנגדויות רבות ובכפוף לתיקוני חוקר. עם השנים חזרה התוכנית לדיון עקב  הליכים משפטיים, וביוני שעבר כאמור אושרה.

"ההשלכות התחבורתיות לא נבדקו"

לטענת העוררות, בתוכנית המתאר חסרות הוראות מהותיות ביחס לתשתיות הנדרשות, וכן נספח היישום ושלביות הפיתוח צריכים להיות מחייבים. לדבריהן, "ניתן להגיע בישוב כבר עכשיו – במימוש מלא – לקיבולת אוכלוסייה של 36,000 תושבים. בדיקה של מימוש ריאלי של כל יח"ד המוצעות בתוכנית מביאה לתוצאה בה במימוש ריאלי של 80% קיבולת, האוכלוסייה תגיע לכ-49,500 תושבים. דהיינו, כ-13,500 נפש יותר ממה שתוכנית המתאר הציבה כיעד לשנת 2040. הטעות ביחס לקיבולת התושבים משפיעה באופן משמעותי על המתווה התכנוני ובעיקר על השלביות החסרה בו".

העוררות טענו בין היתר להיעדר בחינת ההשלכות התחבורתיות תוך ראיית שני היישובים כיישוב אחד; ושיש לראות בנספח המדיניות ושלביות הביצוע הוראות מחייבות. לפי טענת העוררות, יש לקבוע שלביות בשטחי המסחר, אחרת היישוב לא יוכל לכלכל את עצמו: בשלב ראשון מימוש פוטנציאל היחידות הקיימות והמאושרות; בשלב שני פיתוח אזור התעסוקה באזור נופש מטרופוליני אילנות, בשיעור 12 מ"ר לנפש ובשלב שלישי שימוש ביח"ד נוספות מכוח תוכנית מפורטת. כמו כן טענו שיש להוסיף הוראות שלביות לנספח היישום. נספח זה כולל הוראות בשלבים להרחיב כבישים, חיבורים לכבישים וסלילת כבישים.  לטענת העוררות, אלו צריכים להיות שלבים מחייבים כתנאי בכל שלב של תוספת יחידות דיור. 

ועדת המשנה לעררים בראשות שולי אבני שוהם, דחתה את הערר פה אחד וקבעה כי "אין בתוכנית המתאר הכוללנית כדי לדייק את כל ההיבטים התחבורתיים ואת ההיבטים התכנוניים הפרטניים ביחס למגרש מסויים ביישוב. אלא התוכנית מתווה ברמה המתארית את כיווני הפיתוח ועוסקת בסוגיות כלליות". 

לגבי הבקשה לראות את נספח היישום ואת השלביות כמחייבים קבעה ועדת המשנה: "נספח היישום, הכולל המלצה אסטרטגית, מהווה נספח מנחה. לא נדרש להפוך את הנספח למחייב. יצירת מסמך היישום הכולל שלביות בקידום התוכנית תביא להגבלה משמעותית בעצמאות שתעמוד לרשות המקומית. העקרונות עליהם בנויה התוכנית הכוללנית כוללות, בין היתר, שמירה על גמישות תכנונית, המאפשרת התאמה למצבים משתנים. קבלת עמדת העוררת עשויה להביא לפגיעה בגמישות התכנונית, ועשויה לפגוע באפשרות ההתאמה למצבים המשתנים".

בנוסף עקב הסכמת הצדדים, נקבע כי גודל יחידת דיור ממוצע יעמוד על 110 מ"ר כאשר בתוך הממוצע יכללו גם 25% יחידות הדיור הקטנות.