"חייבים חקיקה בנוגע למסירת דירות. אנחנו לא רוצים שיזמים יתרסקו"

מאז החלה מלחמת חרבות ברזל, שואל את עצמו כמעט כל מי שיש לו נגיעה כלשהי לענף הנדל"ן -  מקבלנים דרך דיירים במיזמי התחדשות ואפילו שוכרי חנויות - את אותה השאלה: האם המלחמה והאילוצים הברורים שבאים איתה עשויים לאפשר הפרות חוזה כגון אי תשלום דמי שכירות או עיכוב במסירת דירות?

מי שעשתה לנו קצת סדר בבלגאן היא עורכת הדין קרן כהן בלחרסקי, בעלת משרד קרן כהן בלחרסקי ושות'. היא טענה כי מאז המלחמה חוקקה חקיקה מינורית ומצומצמת, כמו חוק דחיית חיובים לפצועים ולמפוני המלחמה, או דחייה במכרזים ובתשלום שוברים לרמ"י. "אבל זה לא נותן פתרונות לשוק הכללי. מה קורה למישהו ששכר נכס בקניון למשל? או קבלן שמוכר דירות וצריך עכשיו לאחר במסירה כתוצאה מכל מה שקורה בענף?". 

איזה חקיקה היית מצפה מהמדינה לחוקק כדי ליצור ודאות?
"הייתי מצפה לחקיקה לפחות בכל מה שקשור בעיכובים במסירת הדירות החדשות. היזם נדרש לשלם מעבר לדמי השכירות המלאים בגין האיחור, יש רכיב עונשי. לדעתי נכון היה למחוקק להגדיר תקופה מסוימת שאנחנו יודעים שתהיה תקופת לחימה. מה הבעיה לחוקק חוק שלפחות יגיד שעל הפיצוי העונשי אפשר לוותר בתקופה הזאת? זה מחויב המציאות". 

איך היית ממליצה ליזמים בתחום ההתחדשות העירונית להתמודד עם המצב?
הייתי ממליצה קודם כל לכנס את בעלי הדירות ולדברר עבורם את הדברים. הם צריכים לסיים חוזים בדירות אחרות למשל, וזה מורכב. יש כאן ואקום. צריך לראות שהעיכובים שהיזמים דורשים 
הם ריאליים ומשקפים עיכובים שקורים בפועל. צריך לדבר ולשכנע את בעלי הדירות לוותר על הרכיב העונשי, אנחנו לא רוצים לפצוע את היזמים ושהם יתרסקו, ויצטרכו לשלם מיליוני שקלים בגלל לחימה שבכלל לא בשליטתנו".