תאגידי כח אדם החדשים הוקמו בהשקעה של מיליונים – רק כדי לגלות שהמדינה יצרה את התנאים לכישלונם

45 תאגידים קיבלו בשבועות האחרונים רשיונות מרשות האוכלוסין וההגירה לפעול כמעסיקי כח אדם זר, בסופו של תהליך בן מספר חודשים שהחל בסוף שנת 2023. הקמתם נעשתה על מנת להגדיל את מספר הגופים העוסקים ביישבו כח אדם זר לענף, במסגרת החלטת הממשלה להגדיל את מכסת כח האדם הזר ל-70 אלף פועלים – 65 אלף עבור ענף הבנייה ו-5,000 נוספים לתשתיות.

אולם במסיבת עיתונאים שערכה אתמול התאחדות הקבלנים בוני הארץ בשיתוף מספר בעלי תאגידי כח אדם חדשים, התברר כי עוד לפני שיצאו לדרכם, כבר סובלים התאגידים מהפסדי עתק, וכי למעשה רובם עדיין לא הצליחו להתחית בישראל ולו פועל אחד, בעיקר בשל סחבת מצד המדינה בכלל, ורשות האוכלוסין וההגירה בפרט.

לדברי בעלי החברת בשבועות האחרונים נשלחו את הרשות אלפי בקשות העסקה לפועלים זרים, אך זו אינה מצליחה להתמודד עם העומס בשל העדר כח אדם, כאשר לכל אחת מהבקשות נדרשים שבועות ארוכים עד שתאושר. לדברי אייל בזיני, בעלי חברת נ.ר. כח אדם, "המערכת לא הסתגלה למצב החדש. הוגשו לרשות אלפי בקשות לאישור, ואומרים לנו חכו בסבלנות. 3 שבועות סתם הלכו כי לא היה מי שיתעסק בניירת שהגשנו".

לדברי בזיני, מצבו עוד טוב באופן יחסי, שכן 100 פועלים שאת מסמכיהם הגיש לאישור כבר אושרו על ידי הרשות, אלא שאז נתקל במכשול השני והלא פחות חמור – חוסר היכולת של המדינה לשנע אותם לישראל. "רק בשבוע הבא ינחתו כאן שני הפועלים הראשונים. מה אפשר לעשות עם שני פועלים? זה לא צוות שאפשר להציע לקבלן".

מתחם למגורי 300 פועלים עומד מוכן וריק

לדברי מארי נופי, בעלת חברת כוח אדם של קבוצת נופי, הושקעו עד כה מיליוני שקלים מצד התאגיד בבעלותה: "השקענו מיליונים באגרות, ובבניית מתחם למגורי 300 פועלים שכרגע עומד מוכן וריק. אף אחד לא סיפר לנו שנמתין חצי שנה להגעת הפועלים. כל התאגידים גם חתומים מול הסכמי אספקת פועלים לקבלנים, וכולם חשופים היום לתביעות".

עוד לדבריה, "מעל 300 פועלים קיבלו את אישור משרד השיכון, אבל אין מענה מצד רשות האוכלוסין. הממשלה לא יודעת איך להתנהל. התפקיד שלה הוא לבקר אותנו, היא לא צריכה לאשר בעצמה כל פועל. תנו לתאגיד לנהל את זה, למה הממשלה צריכה לנהל את זה בעצמה? שרשות האוכלוסין תפקח עלינו. מי שלא עומד בכללים שיקחו לו את הרשיון".

לטענת בזיני ונופי, החוק כיום כולל תנאים מפלים הפוגעים בתאגידים החדשים לעומת הוותיקים. כל למשל לדברי בזיני, קובע החוק כי כל תאגיד רשאי לגייס עד 30% מכלל הפועלים המועסקים על ידו ללא מבחנים מעשיים, רק על סמך היסטוריה תעסוקתית. "יש לנו יכולת להביא לפה מחר את הפועלים האלה, אבל יש תנאי שמפריע – חיוב בהעסקה של 200 פועלים קיימים לפחות. מדובר בתנאי שברור שאין לאף תאגיד חדש שרק עכשיו קם", טען.

"עד היום איבדנו ימי עבודה בשווי 17.5 מיליארד שקלים"

לדברי מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יגאל סלוביק, "לכאורה, כולם רוצים שהפועלים יגיעו. אז למה הם לא מגיעים? הבעיה המרכזית היא שאין פרויקטור לנושא. צריך מישהו שיקבע יעד - שתוך 60 יום עד 90 יום גג, 50 אלף פועלים זרים נוחתים בישראל, ושמתוך היעד הזה יגזור את כלל המשימות הנדרשות. שאלתי אם יש בממשלה מוקד אחד שמחזיק בכלל הנתונים –כמה פועלים הגיעו, כמה בדרך, מה החוסרים? מסתבר שאין.

"עד היום איבדנו למעלה מ-17.5 מיליון ימי עבודה. במונחים כספיים מדובר באובדן של 17.5 מיליארד שקלים. במבחן התוצאה, עד היום הגיעו פחות מ-2,000 איש מתוך מכסה של 50 אלף. 50-70 פועלים ביום הם 500-600 פועלים בשבוע, כלומר למעלה משנתיים וחצי עד שהמכסה שאושרה על ידי הממשלה תגיע לכאן. לתאגידים שיושבים כאן אין זמן לחכות, לקבלנים אין יכולת לחכות שנה, וגם לענף התשתיות אין את הזמן הזה".

סלוביק התייחס להחלטת הממשלה שלא להכניס פועלים פלסטינים, ואמר כי "זו החלטה שאני לא קובע אם היא נכונה או לא, כי היא החלטה ביטחונית. אבל לא יכול להיות שעד היום, חצי שנה אחרי פתיחת המלחמה, הגיעו לישראל פחות מ-2,000 פועלים זרים, ושהמדינה שאחראית למצב הזה קונסת קבלנים בפרויקטים שמבוצעים עבורה בגין אי עמידה במועדים, ושגם השלטון המקומי קונס קבלנים על איחורים. זה אבסורד.

"במצב שנוצר כיום, במקום שהקבלן ישלם לפועל 25-30 שקלים לשעה, עלות ההעסקה היא 50-60 שקל לשעה, והפרויקט הופך להפסדי. המשמעויות של המצב קשות למשק ולמדינה. תשאלו את מנכ"ל משרד החינוך כמה כיתות שהוא צריך לשנה"ל הקרובה לא ייבנו, ואת מנכ"ל משרד הבריאות כמה מרפאות חדשות לא נבנות. אנחנו נכנסים לברוך שילווה אותנו עמוק לתוך 2025, ועכשיו צריך לפעול במהירות כדי לצמצם את המימדים שלו".

רשות האוכלוסין: "מצרים על הטענות משותפינו לדרך"
​
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: מתחילת המלחמה, עושה רשות האוכלוסין וההגירה לילות כימים כדי למצוא פתרונות, בשקיפות מלאה ובשיתוף עם משרדי הממשלה וכל גוף רלוונטי אחר. אי לכך, אנו מצרים על טענות העולות משותפינו לדרך.

"בניגוד לטענות, בהתאם להחלטת השר תאגידים חדשים הם שמקבלים עדיפות בהקצאת עובדים בענף הבניין במסלול הבילטראלי. כל תאגיד אשר יש לו פחות מ-200 עובדים מקבל תעדוף בהקצאת עובדים חדשים וכך אכן נעשה.

"יתרה מכך, גם בנוהל להבאת עובדים זרים במסלול הפרטי, נקבע על פי המלצת משרד השיכון שרק תאגיד שיש לו 200 עובדים זרים לפחות יוכל לממש את ההבאה ללא מבחנים מעשיים של 30% ממכסת התאגיד. כדי להקל על תאגידים חדשים, הוחלט שהמספר 200 יכלול גם את העובדים ששויכו לתאגיד, גם אם טרם נכנסו לישראל (ורק הוזמנו ושולמה בגינם אגרה), וזאת במטרה להקל על התאגידים החדשים.

"לסיכום, הרשות מחויבת לנושא ולא תחסוך במאמצים לקידומו".

ממשרד הבינוי והשיכון לא נמסרה תגובה.