האם העניקה את זכויותיה בדירה במתנה לאחד מבניה - והתחרטה. מה פסק בית המשפט?

חוק המתנה הוא החוק העיקרי שמסדיר את דיני המתנה בישראל. סעיף 1(א) לחוק קובע כי מתנה היא "הקניית נכס ללא תמורה". עם הענקת המתנה והשלמתה ברישום, לא יוכל נותן המתנה לחזור בו ממנה, אלא אם מקבל המתנה שינה את מצבו לרעה, בהסתמך על התחייבותו של הנותן (סעיף 5(ב) לחוק). דבר המתנה יכול שיהיה מקרקעין, מיטלטלין או זכויות. הקניית זכות במקרקעין, ללא תמורה, נחשבת לעסקת מתנה. ובהתאם לחוק המקרקעין, עסקה במקרקעין טעונה רישום. כל עוד העסקה לא נגמרת ברישום המקרקעין בטאבו, יראו בה כהתחייבות חוזית להעניק מתנה בלבד. 

במאמר זה, נסקור את פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה, אשר נדרש להכריע בשאלה – האם בעלת דירה שהחליטה להעניק את זכויותיה בדירה במתנה לבנה והתחרטה, רשאית לחזור בה מהמתנה, הגם שנרשמה כבר הערת אזהרה על הדירה לטובת בנה? 

נסיבות המקרה:

ענייננו בתביעה לביטול עסקת מתנה שנחתמה בין התובעת לבין הנתבע שהוא בנה, במסגרתה העבירה האם לבנה במתנה את מלוא זכויותיה בדירת מגוריה. 

מדובר באם לשלושה בנים, שהחליטה כאמור להעניק את זכויותיה בדירה במתנה לאחד מבניה. לצורך כך, חתמה האם על הסכם מתנה, במסגרתו העבירה לבנה את זכויותיה בדירה ללא תמורה. במעמד החתימה על הסכם המתנה, חתמה האם גם על ייפוי כוח בלתי חוזר למינוי עורך דינו של בנה לביצוע עסקת המתנה. בחלוף יומיים ביקשה האם לחזור בה מהמתנה. אלא שבינתיים, הבן ועורך דינו פעלו כבר לרישום הערת אזהרה על הדירה, וזאת מכוח ייפוי הכוח הבלתי חוזר עליו חתמה האם.

לטענת האם, היא לא הבינה את משמעות הסכם המתנה עליו חתמה. לדבריה, בנה ואחייניתה הפעילו עליה לחץ כבד לחתום על ההסכם, מה שהוביל אותה לחתום עליו, מתוך טעות והטעיה. הבן טען כי האם חתמה על ההסכם מרצונה החופשי ללא כל כפייה, והייתה מעוניינת שזכויותיה בדירה ישמשו לצורך עזרה בחתונת ילדיו, שהם נכדיה

לטענת האם, היא לא הבינה את משמעות הסכם המתנה עליו חתמה. לדבריה, בנה ואחייניתה הפעילו עליה לחץ כבד לחתום על ההסכם, מה שהוביל אותה לחתום עליו, מתוך טעות והטעיה. כמו כן, דירת מגוריה היא קורת הגג היחידה שיש לה, ולא הייתה לה כל כוונה לחלק את הדירה באופן לא שוויוני בין שלושת בניה. ולאחר שהבינה את מהות ההסכם ביקשה לחזור בה ממנו, והודיעה על כך לבנה. למרות זאת, בנה התנהג בחוסר תום לב ופעל במהירות לרישום הערת אזהרה לטובתו על הדירה. לטענתה, ביומיים שחלפו מאז החתימה על ההסכם ועד להודעה על ביטולו, לא הושלמה העברת הזכויות בדירה. ומכאן, שהמתנה לא הושלמה ברישום, ועסקינן בהתחייבות לתת מתנה בלבד. לאור זאת, היא רשאית לחזור בה מההתחייבות לתת מתנה, ועל כן המתנה מבוטלת.

הבן הכחיש את טענת האם, לפיה הסכם המתנה נחתם במרמה. לדבריו, האם חתמה על ההסכם מרצונה החופשי ללא כל כפייה, והייתה מעוניינת שזכויותיה בדירה ישמשו לצורך עזרה בחתונת ילדיו, שהם נכדיה. ומאחר שלאם לא היו עוד נכסים, היא זו שיזמה את הרעיון להעביר לו במתנה את זכויותיה בדירה, בכפוף לזכות מגורים בדירה לכל ימי חייה. לטענתו, האם הייתה כשירה לחלוטין לחתום על ההסכם; הייתה מעורבת בפרטי ההסכם; הייתה מודעת לתוכנו, והבינה את משמעות החתימה עליו.

לטענתו, האם חזרה בה מההסכם לאור לחץ והשפעה בלתי הוגנת שאחיו הפעילו עליה. כמו כן, הסכם המתנה מהווה הסכם הוגן שמיטיב עימו, מצד אחד, ושומר על זכויותיה של האם למגורים, מצד שני. וזאת לאחר שבמשך שנים רבות העבירה האם זכויות וכספים לאחיו האחרים. יתרה מכך, חתימתה על ייפוי הכוח הבלתי חוזר מהווה ויתור בכתב על זכותה לחזור בה מהתחייבותה להעניק מתנה. בנסיבות אלו, יש לדחות את התביעה נגדו, ולהורות על השלמת העסקה.

החלטה:

בית המשפט קיבל את התביעה, והורה על ביטול המתנה. 

בית המשפט קבע כי אין בייפוי הכוח הבלתי חוזר, עליו חתמה האם, בכדי למנוע ממנה לבטל את הסכם המתנה. מפני שעוה"ד לא הסביר לאם את משמעות חתימתה על ייפוי הכוח הבלתי חוזר, והאם לא הבינה כי בחותמה על ייפוי הכוח, היא מוותרת על זכותה לחזור בה מהמתנה. רק כאשר האם פנתה לעוה"ד בבקשה לבטל את הסכם המתנה, הודיע לה עוה"ד כי הסכם המתנה הוא בלתי חוזר. 

בית המשפט קבע כי אין בייפוי הכוח הבלתי חוזר, עליו חתמה האם, בכדי למנוע ממנה לבטל את הסכם המתנה. מפני שעוה"ד לא הסביר לאם את משמעות חתימתה על ייפוי הכוח הבלתי חוזר, והאם לא הבינה כי בחותמה על ייפוי הכוח, היא מוותרת על זכותה לחזור בה מהמתנה

אומנם נקבע, כי האם חתמה על הסכם המתנה מתוך הבנה וגמירות דעת בדבר העברת זכויותיה בדירה לבנה, אך היא הודיעה לבנה על חזרתה מהמתנה, בתוך יומיים בלבד מאז החתימה על ההסכם. ביומיים אלו לא הושלמה העברת הזכויות. מכאן שהמתנה לא הושלמה ברישום בטאבו. ומשכך, עסקינן בהתחייבות לתת מתנה בלבד. למרות שהבן ועורך דינו רשמו הערת אזהרה על הדירה לטובת הבן, אין בכך כדי להפוך את העסקה למתנה שהושלמה.

כמו כן, על פי סעיף 5(ב) לחוק, מעניק המתנה יכול לחזור בו מהתחייבותו, כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו לרעה. ובכן, ביומיים מאז החתימה על הסכם המתנה ועד להודעת האם על ביטולו, לא שינה הבן את מצבו לרעה. משכך, האם הייתה רשאית לחזור בה מהתחייבותה לתת מתנה. 

לאור האמור, בית המשפט הורה על בטלותו של הסכם המתנה ועל מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת הבן.

(תלהמ (קריות) 8029-08-20 מ.ו נ' א.ו). 

הכותבת עו"ד סיגל מיכאלי ממשרד גינדי כספי ושות ', המתמחה בנדל"ן תכנון ובניה.