עיריית ת"א מערערת לעליון בסוגיית ההיטלים בתוכנית הרובעים: "המחוזי הגיע למסקנה קיצונית ובלתי סבירה"

חודשיים לאחר פסיקת בית המשפט המחוזי ת"א בסוגיית גביית היטלי ההשבחה ברובע 3 (פס"ד לויתן),הגישה ביום ה' האחרון הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב בקשת רשות ערעור (בר"מ) לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים על פסק הדין. זאת, תוך שהיא מבקרת בחריפות הן את פסיקת בית המשפט והן את הליך הדיון עצמו. "בעקבות השגגות הרבות בפסק הדין ובהליך, במ"ק (בית המשפט קמא) הגיע למסקנה קיצונית ובלתי סבירה בעליל שמובילה לתוצאות קשות ביותר", נטען.

במסגרת פסק דינו של השופט יעקב שקד שניתן בתחילת חודש ינואר, התקבל חלקית ערעור מנהלי שהוגש נגד החלטת ועדת הערר המחוזית בראשות עו"ד סילביה רביד. בהחלטתה, קבעה הוועדה כי על שומת היטל ההשבחה המונפקת בהליך של מכר דירות ברובע 3, ואשר לוקחת בחשבון את ההשבחה של תוכנית הרובעים המעניקה תוספת זכויות כמעט ודאית לבניינים הוותיקים ברובע, יש לנטרל את השפעותיה של תמ"א 38 על שווי הנכס במסגרת "המצב הקודם". כלומר יש לקחת בחשבון הן את ההשבחה הנובעת מתמ"א 38 והן מתוכנית הרובעים, אשר הפכה את מימוש הזכויות לוודאי. משמעות ההחלטה היתה תשלומי היטל השבחה בהיקף של מאות אלפי שקלים מצד כל אחד ממוכרי הדירות ברובע, והכנסות של מאות מיליוני שקלים לקופתה של עיריית תל אביב.

לבקשת רשות הערעור המלאה של עיריית תל אביב 

בעמדה זו, כי יש לנטרל את השפעות תמ"א 38 במצב הקודם תמכה באופן עקרוני גם חוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה אשר הוגשה לבית המשפט במסגרת ההליך. למרות זאת, בית המשפט המחוזי הפך את החלטת ועדת הערר בסוגיה זו, וקבע כי אין לראות בעליית השווי שנגרמה בשל תמ"א 38 כחלק מ"המצב הקודם". "מתקבלת טענתו העקרונית של המערער לפיה יש לבחון עליית שווי בשל השפעת תמ"א 38 , בעת קביעת 'מצב קודם' של הדירות", נכתב.

 "אחת הסוגיות בעלות המשקל הרב ביותר בדיני השבחה בשנים האחרונות"

על קביעה זו הגישה כאמור הוועדה המקומית תל אביב-יפו בר"מ, באמצעות באי כוחה: עו״ד אילנה בראף שניר ויונתן הראל ממשרד הררי טויסטר ושות׳, עו״ד אירית יומטוב והראל וינטרוב ממשרד שפיגלמן קורן זמיר ושות׳.

"בית המשפט הנכבד מתבקש לקבל את הבקשה ואת הערעור לגופו – לבטל קביעה זו ולקבוע כי יש לנטרל לחלוטין את השפעת התמ"א על שווי המקרקעין במצב הקודם", נכתב. עוד תואר בפתח הבקשה כי "בקשת רשות ערעור זו מביאה לפתחו של בית המשפט הנכבד את אחת הסוגיות בעלות המשקל הרב ביותר בדיני השבחה בשנים האחרונות, המשותפת לאלפי עררים תלויים ועומדים ועלולה להיות בעלת משמעויות כספיות של עד מאות מיליוני שקלים, הכל רק בתחום תכנית הרובע. יובהר כי לפסה"ד השלכות ישירות על מרחבי תכנון רבים נוספים בכל הארץ".

לטענת הוועדה המקומית, "מדובר אפוא בפגיעה שעלולה להיות אנושה בקופה הציבורית, ומקור מימון קריטי לפיתוח צרכי ציבור. ובחשיבות לא פחותה – מדובר בתוצאה המסכלת את תכלית היטל ההשבחה ואת תכלית התמ"א".

טענות לפגמים בהליך

במסגרת בקשת רשות הערעור טוענת הוועדה המקומית לשורה של טעויות בפסק הדין, הן במישור המשפטי והן באופן ניהול ההליך. במישור המשפטי, נטען, "בפסה"ד נפלו שגגות רבות – החל בעצם בחירתו שלא לפסוק בהתאם למארג הפסיקתי בדבר התעלמות מזכויות מותנות בעת עריכת שומת השבחה , ובפנייתו לבחינת הסוגיה על פי הלכת לוסטרניק ועל פי הלכת דלי דליה  שניתנו בקשר לפיצוי ע"פ סעיף 197 לחוק, מתן פס"ד הסותר במישרין שני פסקי דין לפחות ושורה של החלטות של ועדות הערר וכלה בפרשנות שגויה של פסקי דין רבים".

לגבי הפגמים שנפלו בהליך טוענת הוועדה המקומית כי המחוזי "לא דן במישרין ברבות מקביעות ועדת הערר", ובכך לא נהג כבית משפט לערעורים, פגע בזכות הטיעון של הוועדה המקומית, וכן נמנע מקיום דיון לאחר שהוגשה עמדת היועמ"ש, "וזאת לאור ההכרח לקבל הבהרות מטעם היועמ"ש, נוכח הסתירה והקשיים שלכאורה נמצאו בה".

לטענת הוועדה המקומית, "לאור השגגות הרבות בפס"ד ובהליך, במ"ק הגיע למסקנה קיצונית ובלתי שבירה בעליל שמובילה לתוצאות קשות ביותר, לרבות הפחתת ההשבחה בגין אישור כל תוכנית שחלה על מתחם למגורים שאושרה לאחר תמ"א 38 ... הרחבת הפטור שניתן לפי הוראות הפטור בעת מימוש בהיתר בלבד ופגיעה בכוונת המחוקק להכווין התנהגות לטובת חיזוק מבנים בפועל".