העמותות הירוקות נגד התוכנית בהרי י-ם: "אפשר להגדיל את הדיור במקומות אחרים בלי לפגוע בסביבה"

עמותת תנו לחיות לחיות והחברה להגנת הטבע, הגישו אתמול (א’) לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, עתירה נגד ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שבה הם מבקשים להורות על ביטול תוכנית משרד הבינוי והשיכון "רכס לבן" בהרי ירושלים, שאושרה בינואר 2024  לאחר שנדחה ערר בעניינה. לטענתן, התוכנית פוגעת בסביבה ובבעלי החיים.

התוכנית המקורית אושרה ב-2021, ולאחר סבב התנגדויות ועררים אושרה סופית בינואר ברוב של שני קולות מתוך שלושה במועצה הארצית לתכנון ובנייה. לפי התכנית הנוכחית שאושרה, תוקם שכונת מגורים חדשה בדרום מערב ירושלים, על גבי שלוש שלוחות של מורדות רכס לבן, עם בינוי בהיקף של 5,200 יחידות מגורים.

שתי העותרות מציינות כי השכונה המתוכננת אינה צמודת דופן לאף אחת משכונותיה הוותיקות של ירושלים והיא מתחברת לעיר בנקודת הקיצון המזרחית של הרכס, בצומת אורה, שם גם מתוכנן מתחם תעסוקה גדול (60,400 מ"ר תעסוקה וכ-25,000 מ"ר מסחר).

העתירה מתייחסת לשאלות רבות, בהן האם מוסדות התכנון רשאים לאשר תוכנית, שלא היו מאשרים בנסיבות אחרות, רק כדי ששיווק המגרשים בשטח התכנית ישמש לתכלית בעלת חשיבות בעיני מוסדות התכנון (בנק דירות כהגדרתם, דנ"ק),ושלא זכתה לתקצוב הולם במסגרת תקציב המדינה? ובהמשך לכך – האם רשאים מוסדות התכנון להתערב לצורך כך בהקצאה ובניהול מקרקעי ישראל? עוד הם מעלים טענות על כך שחברת ועדה הגיעה עם דעה מוכנה ולא הקשיבה להם ועל כך שיו"ר ועדת הערר התחלף באמצע הדיונים. 

"רכס לבן, המרחב הגיאוגרפי מושא עתירה זו, הוא שכיית חמדה ייחודית ומרשימה, המהווה חלק ממכלול הרי ירושלים", נכתב בעתירה של תנו לחיות לחיות והחברה להגנת הטבע. "רכס לבן, משובץ שלוחות הרריות ונחלים תלולים ומשתפע לדרום, אל ערוץ נחל רפאים. רכס לבן, הוא מהאזורים האחרונים במרחב העיר ירושלים וסביבתה, אשר שרדו את תנופת הפיתוח המואצת של המאה האחרונה. 

מתנגד לתוכנית והציע אחת חלופית. ראש העיר ירושלים, משה ליאון (ראובן קופיצ'ינסקי)

"בין חיות הבר שהרכס הוא עבורם בית, ניתן למנות שועלים, תנים, צבועים, גיריות, דרבנים, חולדים, קיפודים, נמיות, ואינספור מינים של ציפורים, צבים, לטאות ונחשים. היערות משמשים כאתרי קינון למיני ציפורים. בולטים במיוחד בנוכחותם ברכס לבן, הם הצבאים, המהווים 'מין דגל' ו'מין מטריה' - מינים בעלי ערך תרבותי וציבורי… הצבאים ניזונים בשטחים הפתוחים ומוצאים מסתור ביערות. חיות בר, ובפרט הצבי הארצישראלי, פעילים בשטחי היערות הסמוכים למושבים אורה ועמינדב, בשל הצל, המחסה ומקורות המזון, הפזורים בהם. לפיכך, חשיבותם של שטחים מיוערים, עולה באזורי הפעילות של המין, הן כאזורי פעילות יומיים והן כצירי מעבר ומסדרונות אקולוגיים".

"מוצע להשמיד אוכלוסיות שלמות של חיות בר" 

עוד נטען בעתירה כי "הקלות שבה מוצע להשמיד אוכלוסיות שלמות של חיות בר, אינה מתיישבת עם הזכות לסביבה ראויה ועם דיני הגנת הסביבה והטבע... היא אינה מתיישבת עם המאמץ שמשקיעה המדינה במאבק בציד הלא חוקי – שפגיעתו בחיות בר, מתגמדת אל מול התוכנית".

שתי העותרות – תנו לחיות לחיות והחברה להגנת הטבע, מדגישות בעתירה כי ניתן בהחלט לספק מענה לביקוש למגורים, בתחומי העיר עצמה, מבלי לפגוע בשטחים הפתוחים שמסביב לה – "ישנם נתונים שמראים שאפשר להגדיל את היצע הדיור בירושלים, בתוך השטח המבונה של העיר, מבלי לפרוץ את גבולותיו, אל תוך ההרים שסביב לה – וזאת גם אם מאמצים מדיניות (שנויה במחלוקת) ש'צופה', או מבקשת, גידול משמעותי באוכלוסיית העיר".

רכס לבן (אתר קרן קיימת לישראל)

דגש רחב בעתירה ניתן לכך שהמגרשים אמורים לשמש כקרקע משלימה. על כך טענו העמותות, "כאשר מדובר בקרקע משלימה על שטחים פתוחים בשולי העיר, הפתרון הכלכלי אינו מצדיק את המחיר הסביבתי והחברתי, ונדרש למצוא פתרון כלכלי אחר"

הן מציינות כי לתכנית הוגשו אלפים רבים של התנגדויות, ביניהן התנגדויותיהן של תנו לחיות לחיות והחברה להגנת הטבע, לצד למעלה מ-6,000 אזרחים, 72 מומחי סביבה, מוסדות אקדמיים בכל הארץ, סופרים ואנשי תרבות ורוח, חברי כנסת ואנשי ציבור, עמותות, קבוצות פעילים ונציגי שכונות ויישובים. נציין כי אף ראש העיר ירושלים משה ליאון הציג תוכנית חלופית. 

העתירה נכתבה והוגשה, על ידי עו"ד גלעד ברנע ויוסי וולפסון.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "העתירה התקבלה היום במשרדנו, גורמי המקצוע ילמדו אותה ויגיבו כמקובל בבית המשפט". ממינהל התכנון נמסר כי "עמדת המדינה תובא בפני בית המשפט". 

מעיריית ירושלים נמסר: "את תגובתה לעתירה תמסור עיריית ירושלים, באופן מלא ומפורט, לבית המשפט כמקובל. ואולם, עמדת העירייה כפי שבאה לביטוי גם בהודעה במועצת העיר וגם באמצעות הגשת תוכנית משה ליאון לעמק לבן וסביבת רכס לבן , היא התנגדות מלאה ונחרצת לתוכנית רכס לבן, מטעמים של הגנה על הטבע, הסביבה והחי.

"תוכנית ראש העיר, הבשורה בלבן, מצמצמת כמעט לחלוטין את הפרת השטחים הפתוחים, שומרת על כל שטחי החילחול ובדרך הזאת מגינה על המעיינות מפני פגיעה, מבטלת כריתת למעלה מ-10,000 עצים, ומבקשת לקדם הכרזה על גן לאומי בהיקף של 500 דונם, שישמש גם כמחסום התפשטות לדורות קדימה וימנע אפשרות לקדם רכס לבן א', ב' ו- ג'. תוכניתו של ראש העיר מציעה פיתוח בשטח מצומצם, שעיקרו מופר ומעניקה הגנה לטבע ולסביבה, שמירה על השטחים הפתוחים, המעיינות והחי שבקרבם".