"אחרי קרוב ל-20 שנה, ראוי היה שתגובש כבר תמונה ברורה של מה ניתן לבנות איפה, בכל פינה בארץ"

'הפנים מאחורי ההתחדשות העירונית' עם אילי בר ודודו רשף, שמספרים איך זה מרגיש לחדש את העיר שבה גדלו, מה זה דרש מהם בתחילת הדרך ומה עדיין מעכב את תחום ההתחדשות העירונית: "בכל פעם שנעשה צעד קדימה לוקחים אותנו שני צעדים אחורה"

שיתוף הכתבה
 אילי בר ודודו רשף (צילום : אקו סיטי אס.אל יזמות ובניה בע"מ). ברקע צייטלין 18 פינת דובנוב, תל אביב ( קרדיט : IT STUDIO) אילי בר ודודו רשף (צילום : אקו סיטי אס.אל יזמות ובניה בע"מ). ברקע צייטלין 18 פינת דובנוב, תל אביב ( קרדיט : IT STUDIO)

אילי בר ודודו רשף גדלו ברחובות תל אביב. היום, כשותפים ומנכ"לים משותפים בחברת אקו סיטי , הם מובילים מעל 50 פרויקטים בשלבים שונים בעיר, כאשר דודו אחראי על התכנון ועל הממשק בין התכנון לביצוע, ואילי אחראי על תחום הפיתוח העסקי, השיווק והמכירות, המימון וקשרי הלקוחות. מה הופך אותם לשותפים מוצלחים, מדוע חשוב להבין כל פרט בתהליך מלמטה ואיך זה קשור לשטיפת כלים?

מה גרם לכם להתחיל לעסוק בהתחדשות עירונית?

דודו: "אנחנו מכירים מתקופת הצבא, אבל את השותפות שלנו התחלנו שנים מאוחר יותר. שנינו התחברנו לעניין הנדל"ני והתכנוני, אני גם אדריכל בהכשרתי, וזיהינו את הנישה של תמ"א 38 ממש בתחילת דרכה, כשזה עוד היה מעין אזור לא מטופל בענף הנדל"ן. היו לא מעט חברות יזמיות אבל ראינו שהטיפול שהן נותנות הוא לא מקצועי כי בתחילת הדרך רובן לא הגיעו בהכרח מנדל"ן או מרקע תכנוני ופיזרו הצעות שלא היו קשורות למה שהרשויות אפשרו. הבנו שיש כאן שוק חדש שנפתח וששחקן שיגיע עם רקע מתאים ועם יכולת ללמוד את התהליכים בצורה מעמיקה יוכל לתת מענה לוואקום שנוצר".

אילי: "מעבר לפן המקצועי אני ודודו גם אוהבים לעבוד עם אנשים, וראינו שהתחום הזה דורש הרבה תכונות כאלה, שלא בהכרח היו מקובלות אצל יזמי נדל"ן סטנדרטיים דאז. זה היה מקום שאפשר להתחיל לפתח דרכו משהו חדש, שלא קיים". 

ספרו על חוויה משמעותית שאתם זוכרים מתחילת הדרך.

אילי: "אסוציאטיבית קופצת לי תמונה של דודו ושלי שוטפים כלים אחרי אספת דיירים שהסתיימה באחד הפרויקטים הראשונים שלנו בתל אביב. אנחנו עשינו הכל במו ידינו, כל פסיק בדרך, החל מהשיחות עם הדיירים, דרך התכנון והניהול ועד לשטיפת הכלים אחרי הכנסים. הרגע הזה הוא נקודת עוגן חשובה מאוד מבחינתי, שמסמלת מה זה להבין את מה שאתה עושה מלמטה, ואני חושב שזה יתרון אדיר שיש לנו את ההבנה בכל פרט ופרט בתהליך".

דודו: "אני זוכר את הרגע שבו הפיגומים הוסרו מהבניין הראשון שביצענו בו תמ"א, באייבשיץ 6. זה היה בניין שברמה האדריכלית הצלחנו לגרום לו להיות גם מאוד עדין וגם מאוד ייחודי, וזה היה רגע מאוד חזק ומרגש עבורי".

מה הדבר הכי חשוב שכל מי שניגש לפרויקט התחדשות עירונית צריך לדעת?

אילי: "שהעיקר זה לא הבטון, לא הגרמושקה ולא ההסכם, העיקר זה באמת עבודה עם אנשים. התחדשות עירונית נוגעת לאנשים במקומות הכי עמוקים של ביטחון, חרדה, חשש ותקווה, ומי שניגש לתהליך בלי להבין שהוא מתעסק בנושא כל כך טעון, מורכב ומלחיץ לבעלי הדירות – לא יבין חלק גדול מההתנהגויות ומהצרכים שלהם. כשאתה זוכר שאנשים שמים את הנכס הכי יקר להם בפרויקט מאוד מסובך ומורכב, זה נותן קונטקסט מאוד נכון לדברים".

אילו תכונות דרושות ליזם בתחום?

דודו: "הרבה גמישות מחשבתית, יכולת מהירה לפתור בעיות בזמן אמת וסבלנות אינסופית, גם לבעלי הדירות וגם לתהליכים הסטטוטוריים שהם מאוד ארוכים ולא תמיד אפשר לקצר אותם. כיוון שהם כאלה, צריך בעצם להיערך מבעוד מועד ולקנות המון ידע, כי זה לא מספיק שסתם תשב בסבלנות ולא תעשה שום דבר. יש מצבים בהם אתה, כיזם, יכול בהחלט להשפיע, יש מקרים שבהם אתה יכול להתחיל את התהליכים מראש, להכין את עצמך, אז חשוב שיהיה לך גם את הידע, גם את היוזמה וגם את היצירתיות".

אילי: "והרבה אופטימיות".

מה הדבר שהממשלה חייבת לעשות מחר כדי להאיץ את תחום ההתחדשות העירונית?

אילי: "האמת היא שהמון דברים נעשו והשתפרו, אבל עדיין יש יותר מדי אי ודאות בהיבטים התכנוניים. אחרי קרוב ל-20 שנה, ראוי היה שתגובש כבר תמונה מסודרת וברורה של מה ניתן לבנות איפה, ממש בכל פינה בארץ. זה עדיין בתהליך, הרשות להתחדשות עירונית עושה עבודה מאוד משמעותית בנושא הזה וגם הועדות המקומיות לקחו את העניין ברצינות, אבל אנחנו עדיין רואים השפעות של החלטות פוליטיות, חילופים של ראשי עיר, שבכל פעם שנעשה צעד קדימה לוקחים אותנו שני צעדים אחורה. זה חבל כי ההתחדשות העירונית יכולה להיות קטר מאוד משמעותי של ענף הנדל"ן, הרבה יותר משמעותי ממה שהיא היום".

מה הפרויקט שאתם הכי גאים בו?

אילי: "לכל פרויקט יש לו את הקסם שלו, אבל אני אבחר את הפרויקט בצייטלין פינת דובנוב. זה פרויקט גדול במושגים של התחדשות עירונית בתל אביב ברמת המגרש הבודד, הוא כולל 44 בעלי דירות ומשתרע על מגרש ענק של 3 וחצי דונם באחד האזורים היקרים בעיר. התחרינו במכרז מול החברות הגדולות בתחום, נדרשנו לעשות עבודה מאתגרת מאוד של תכנון ופיתוח עסקי כדי להוכיח לבעלי הדירות שאנחנו היזם הראוי, והצלחנו. התכנון של הפרויקט, שהופקד בידי משרד האדריכלים GSAarch, הוא מרהיב, מתחשב בכך שזה אזור לשימור ומכבד את ההיסטוריה והאופי של העיר, אבל גם לוקח צעד קדימה לעבר העתיד. זה משהו שחשוב לנו בכל הפרויקטים שלנו. שנינו גדלנו ברחובות של תל אביב כילדים וזה מאוד מרגש להיות מעורבים כל כך עמוק בתהליכי ההתחדשות של העיר".

דודו: "אנחנו תמיד מקפידים לייצר איזשהו שקט בבניינים שלנו, לתת כבוד לעיר, להיסטוריה ולמבנים מסביב. לא מזמן קיבלנו מחמאה ממהנדס עיר של אחת הערים, שחי בתל אביב, הוא אמר לנו שהוא מזהה את הפרויקטים שלנו מרחוק. מבחינתנו זה מאוד משמעותי, כי אם מזהים את הקו שלנו זה אומר שהצלחנו. ובהמשך לכך, שני פרויקטים שמאוד קרובים לליבי באופן אישי הם כ"ג 7 בגבעתיים ופייבל 16 בתל אביב. אלו שני פרויקטים של חיזוק שמשהו בהם התיישב כל כך נכון, שהצלחנו להגיע למצב שהבניין ממש נראה כמו בניין חדש, תוך שמירה על כל המאפיינים האלה שמזוהים איתנו".

כשותפים, מה הפורטה של כל אחד מכם ואיך אתם משלימים אחד את השני?

אילי: "האמת היא שאנחנו רואים כמעט את הכל בדרך מאוד דומה, אכפת לנו מאותם דברים ושנינו גם מאוד נהנים מהתפעול היומיומי. אנחנו מנהלים כאן אופרציה מאוד מורכבת של מעל 50 פרויקטים בשלבים שונים במקביל, ואנחנו נהנים לסנכרן את המכונה הזאת, לשפר אותה ולהתמקצע, יחד עם הצוות המדהים שיש לנו. זה מצחיק, אם דיברנו על אותה שטיפת כלים אחרי אספת הדיירים – פעם היינו עושים כמעט הכל ביחד, היום לפעמים בקושי יוצא לנו לדבר במהלך היום, אבל כבר לא צריך. יש לנו איזשהו סנכרון מובנה בדנ"א וזה הופך למכפיל כוח".


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:התחדשות עירוניתאילי ברדודו רשףהפנים מאחורי ההתחדשות העירונית

 
מחפש...