סערה בקרב מהנדסי הערים בעקבות כוונת המדינה להגביל את תוכניות העיצוב: "בלעדיהן אין תכנון עירוני"

תגובות חריפות בקרב מהנדסי הערים לדבריה של סגנית יו"ר מטה התכנון הלאומי שירה ברנד, בפורום שערך אתמול (ג') מרכז הנדל"ן , לפיהם בקרוב ייצאו הנחיות חדשות לגבי יישום תוכניות העיצוב האדריכליות, המהוות שלב בין אישור התוכנית להיתר, הנתפסות כיום במטה התכנון כאחד מגורמי הסחבת המרכזיים.

בין היתר אמרה ברנד:  "הבנו שזה אירוע רב נפגעים ואנחנו לוקחים את זה מאוד ברצינות. זה פרויקט הדגל - החל מהנחיות וכלה בחקיקה. ברור לנו שבין קנה המידה של תוכנית לקנה המידה של היתר חייב להיות משהו בדרך, אבל מה שהלבישו על זה, זה הרבה יותר ממה שצריך". עוד הוסיפה כי "אנחנו הולכים לעשות סדר, וזה ייקח לנו חודשיים. נתחיל עם הנחיות, כי אם נחכה לחקיקה חבל על הזמן שנבזבז. ידועה לנו הבעיה הגדולה של תכניות העיצוב וגם הוועדות המקומיות מתחילות להבין את זה".

"אני חושבת שהבעיה היא לומר שתוכנית עיצוב אדריכלית היא בירוקרטית", אומרת למרכז הנדל"ן שרון פישמן, מהנדסת העיר חריש, "זה לא להבין מה זו תוכנית העיצוב האדריכלית. היא שווה כסף לעיר, ליזם ולתושבים ועליה נשענת כל הכלכלה העירונית. היא מקדמת בסופו של דבר את ההיתר, כי היא בעצם מייצרת את הוודאות התכנונית".

מיכל מאיר, מהנדסת העיר בת ים, מבהירה: "התב"ע בפועל מייצרת את הנפח, הזכויות, ההיקף והשימושים, היא הרעיון של הבניין, הרישוי הוא המימוש של הבניין אבל בין הרעיון ומימוש בפועל חייב להיות שלב, שיחבר את כל החלקים ביחד, כי מבנה מורכב ממערכות, איך הוא יושב על הקרקע ומה ההשלכות על הסביבה שלו".

סגנית יו''ר מטה התכנון הלאומי, שירה ברנד (מרכז הנדל''ן)

לדברי מאיר, "כשאתה מתכנן את זה במסגרת התב"ע, אתה מעכב את התב"ע, כשאתה מתכנן במסגרת הרישוי, אתה מעכב את הרישוי. הרישוי בסך הכול אומר שהבניין שאתה מבקש תואם לחוק. תוכנית העיצוב היא הכלי היחיד שיש לעיר לקחת את הזכויות האלו, ולהפוך אותן מרעיון עריטלאי לרקמה עירונית איכותית.

מהנדסת העיר בת ים: "פריז כשתכננה את עצמה יצרה כלכלה עירונית למאות שנים קדימה. זו לא סתם עיר יפה, היא עיר מתוכננת. במה שאנחנו עושים היום, ההיתר ישפיע על העיר, על האטרקטיביות שלה ועל הכלכלה העירונית עשרות שנים קדימה. אנחנו מסתכלים על טווח ארוך. אנחנו לא פוליטיקאים"

"למשל יש מגדל עם 20 אלף מ"ר, שני שלישים מגורים ושליש תעסוקה ומסחר. לכל האירוע יש השלכות על מיקום מערכות, כניסה ויציאה של כלי רכב, תפעול פסולת, בטיחות, סמיכות לבניינים ועוד. כל האספקטים האלו הם אספקטים של ארכיטקטורה, שהתב"ע והרישוי לא יודעים להגיד. פעם בניינים היו פחות מורכבים והעירוניות הייתה פחות חשובה, היום העיר יודעת שהיא לא מוותרת על העירוניות, שהיא שווה איכות חיים, זו לא מילה של אדריכלים".

ברנד לא אמרה כי יבוטלו התוכניות אלא שיוצגו הנחיות.
"זה מה שאנחנו מכירים. מוציאים לנו הנחיות. כל מי שכותב את ההנחיות זה מנהל התכנון שלא עובד בעיר. אם נקבל הנחיות איך, מה ולמי מותר, בלי הבנה של תוכנית עיצוב אדריכלית ומה היא מציגה, אז יהיה איבוד מוחלט של כל הפוטנציאל התכנוני של הערים שלנו".

"הרבה יותר מהיר כשיש תוכנית עיצוב ברורה" 

לדברי פישמן, "אי אפשר לעשות הנחיות זהות לכל עיר. גם אי אפשר לפי מודל, כי הערים מדברות בשפות אחרות לתושבים שלהן. מסכימה שצריך להחליט על גבולות הגזרה ומגרש משחקים, אני רוצה להשאיר גמישות למתכננים אחרים, ליזמים ולקבלנים של אותם מבנים מורכבים שצריך לגור בהם בסופו של דבר. אבל אי אפשר לייצר איכות חיים של תושבים בלי להבין מה העיר יודעת, כי אז מקבלים מבנים גנריים שחוזרים בכל מקום ולא מותאמים למקום. הרבה יותר מהיר להוציא היתר כשיש תוכנית עיצוב אדריכלי ברורה ומקיפה".

לדברי מאיר, "פריז כשתכננה את עצמה ל-400 שנה, יצרה כלכלה עירונית למאות שנים קדימה. זו לא סתם עיר יפה, היא עיר מתוכננת. במה שאנחנו עושים היום, ההיתר ישפיע על העיר, על האטרקטיביות שלה ועל הכלכלה העירונית עשרות שנים קדימה. אנחנו מסתכלים על טווח ארוך. אנחנו לא פוליטיקאים".

מאיגוד מהנדסי ואדריכלי הערים נמסר: "המהלך שעליו דברה שירה ברנד, סגנית יו"ר מטה הדיור, משמעותו ויתור על שיקול הדעת של אדריכל העיר ולמעשה ויתור על מרכיב התכנון האורבני שלוקח בחשבון את התושבים ואת הדאגה לאיכות חייהם. תוכנית העיצוב, שעליה שירה ברנד מציעה לוותר, מייצרת את האיזון ההכרחי בין היזם לעיר ואת התיאום המיטבי עם המרחב הציבורי. אנחנו באיגוד קוראים למטה התכנון לשקול את הנושא בכובד ראש ולא לשפוך את התינוק עם המים. הגיע הזמן שהאינטרס הציבורי יהיה במקום הראשון ואיכות החיים של התושבים יהיו במקום הראשון ולא האינטרס היזמי".