העליון הרשיע את הקבלן יאיר ביטון גם בהלבנת הון, וקנס אותו ב-50 אלף שקל: "חלום הבלהות של שוק ההון"

בית המשפט העליון, בהרכב שכלל את השופטים דוד מינץ, עופר גרוסקופף וחאלד כאבוב, קיבל הבוקר (א') את ערעור המדינה והרשיע את הקבלן יאיר ביטון, מייסד חברת הנדל"ן הציבורית ב. יאיר , בהלבנת הון, זאת נוסף לעבירה של קבלת דבר במרמה שעליה כבר הסכימו הצדדים בפסק דין שניתן ביולי האחרון. בהתאם להסכם נקבעו אז לביטון 9 חודשי עבודות שירות, והקנס שניתן בגין עבירת הלבנת ההון יעמוד על 50 אלף שקל. 

לפסק הדין המלא לחצו כאן

נגד ביטון ונגד מעורבים אחרים הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו כתב אישום בפרשה שנחשפה ב-2014 שעניינה התקשרותה של חברת ב. יאיר , חברה ציבורית שהייתה בניהולו של ביטון, בקשר עסקי מהותי עם חברה שאחד מהנהנים ובעל השליטה בה הוא יצחק אברג'יל, שהורשע בעבר כמי שעמד בראש ארגון פשיעה.

על פי כתב האישום, במסגרת הקשר העסקי העביר יאיר ביטון מעל 67 מיליון שקל מהחברה הציבורית לחברה שהיתה בשליטתו של אברג'יל, אגב ביצוע עבירות מרמה כלפי מנהליה של החברה הציבורית וכלפי החברה הציבורית עצמה, ותוך הסתרת הקשר העסקי עם החברה שהיתה בשליטתו של אברג'יל.  הכספים הגיעו בסופו של דבר לאברג'יל ומקורביו. על פי הנטען בכתב האישום, הסכום מהווה חריגה של מעל 25 מיליון שקל מהסכום החוזי אשר היה אמור לכסות את המיזמים.

בפסק דין של העליון ביולי הוסכם כי הונחה תשתית להרשעתו של ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, אולם נותרה מחלוקת בשאלה אם ניתנה לו הזדמנות להתגונן מפני הרשעה בעבירה זו. הוסכם, כי בכל מקרה, יושת על ביטון עונש של תשעה חודשי עבודות שירות וקנס כספי. זאת לאחר שהמדינה הגישה ערעור על זיכויו במחוזי ב-2021 מכל העבירות המיוחסות לו.

כעת בתשובה לערעור המדינה טען ביטון כי בהודאתו במרמה אין הודאה בהעברת תשלומים חורגים, ממנה נובעת עבירת הלבנת הון, אלא היא מבוססת על אי-דיווח לדירקטוריון בלבד על פעולות אברג'יל וחברתו, לאחר שנודע לו על כך. עוד טען שהוא המשיך לשלם תשלומים רגילים ולא חורגים לאחר שהדבר נודע לו, ולכן אין תשתית ראייתית להלבנת הון ולא מומשה זכותו להתגונן מפני האשמה זו.

השופטים: "אין בעונש להלום את חומרת המעשים" 

מנגד טענה המדינה שהודאתו בקבלת דבר מרמה מתייחסת גם לאי הדיווח וגם לתשלומים החורגים וכך גם הוצג לו בבית המשפט. עוד נטען כי התשתית העובדתית כבר הונחה בכתב האישום הן בנוגע להלבנת הון בסכום החוזה והן לגבי תשלומים עודפים, וניתנה לו הזדמנות להגיב אליה במישור הטכני ובמישור המהותי.

בפסק הדין כתבו השופטים: "מסכת האירועים העומדת בבסיס הפרשייה שלפנינו, בהם חברה ציבורית משמשת כצינור, פשוטו כמשמעו, להעברת כספים לגורמים עבריינים – היא חלום הבלהות של שוק ההון. ממש כך. במובן זה, הרשעת המשיב בעקבות אירועים אלה מתיישבת באופן מופתי הן עם תכליות חוק איסור הלבנת הון ומטרותיו, הן עם עקרונות היסוד עליהם מושתתת פעילותו של שוק ניירות הערך בישראל – וגם בכך, יש כדי להצדיק את התוצאה המתחייבת בעניינינו. אין בעונש שהוסכם להשית על המשיב כדי להלום את חומרת מעשיו, לבטח לא בשים לב לעונש הקבוע בצידה של עבירת הלבנת ההון". 

את המדינה ייצגו עורכי הדין אופיר טישלר, איתי שהם, עפרה קרמני-אוטולנגי ויונתן טל מהפרקליטות. את ביטון ייצגו עורכי הדין איתן פלג, אסף גולן, עמית חדד, אלי פרי ודורון מנשה. 

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "התעקשותה של פרקליטות המדינה להגיש ערעור על הזיכוי נשאה פרי, והביאה להרשעתו של יאיר ביטון בעבירה של הלבנת הון. תיק זה היה אחד מביטויה החמורים ביותר של תופעה זו, שעה שהוזרמו מיליוני שקלים מחברה ציבורית, המנהלת סכומי עתק השייכים לציבור הרחב, לחברת חזית, ובהמשך מצאו הכספים את דרכם לידיו של ראש ארגון פשיעה. החלטת בית המשפט הבוקר, לקבל את עמדת הפרקליטות ולהרשיע את ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, מהווה צעד חשוב במאבק בהלבנת הון ובהעברת מסר הרתעתי". 

תגובת באי כוחו של ביטון תתפרסם לכשתגיע.