"פדיונות אוקטובר נחתכו ב-30% בממוצע. היו עסקים שנפגעו קשה ויש מי שאצלו הפדיון דווקא עלה"

פרק נוסף של פודקאסט הנדל"ן "החזית העירונית" מבית מרכז הנדל"ן, והפעם מתארח בו בני חליף, סמנכ"ל נכסים בצים אורבן מקבוצת רני צים . הוא שוחח עם נמרוד בוסו, עורך אתר מרכז הנדל"ן , על האם ההליכה לפריפריה הוכיחה את עצמה, ההפיכה של הקניון שרכישתו הסתיימה זמן קצר לפני המלחמה בים המלח למרכז תרומות וסיוע למפונים, וכיצד גילה שהחזון שלו הוא להתעסק בקניונים שנמצאים במשבר. 

לצפייה: 

להאזנה: 

" רני צים יחד עם אחיו עדי היו בעלים של כמעט חינם, רשת דיסקאונט שגדלה ממכולת לרשת, ממש סיפור סינדרלה, שנמכרה באיזשהו שלב על סניפיה ליינות בית", סיפר חליף. "זה הבסיס לאיך רני קיבל החלטה שהוא נכנס לעולם הזה של מתחמים מסחריים, הוא חיפש לוקיישנים בערי פריפריה והבין שקשה למצוא לוקיישנים לסופרים, וזה השתלב לו עם הרעיון להקים מרכזי מסחרי.

"כל מי שמכיר את אותה תקופה, סביב 2008, לקבל החלטה לפתוח בערד, בית שאן או מעלות מרכז מסחרי - הענף קרא לו משוגע. הוא הוכיח שגם לתושבי הפריפריה יש צרכים. העסק המשיך להתפתח ורני נכנס כשותף במותג סבן, של מתחמים מסחריים ביישובים ערביים, ובשלב מאוחר יותר רכש את כל המותג הזה, סבן, על שלל המתחמים שנבנים בתחום. זה מתחמים מסחריים שכולם ביישובים הערביים שמיועדים לאוכלוסייה הערבית, באום אל פחם, בטירה וממש בימים אלו פתחנו בטייבה ובונים בטמרה, רהט ובעתיד בדליית אל כרמל. היום יש לנו 12 מתחמים פעילים ועוד 7 בפיתוח".

ההליכה לפריפריה הוכיחה את עצמה?
"חד משמעית כן. השאלה מה אתה מספר לעצמך, צריך לכוון את המטרות שלך ולעשות עם עצמך תיאום ציפיות. למשל, להבין שמתחם מסחרי בערד צריך בסה"כ לשרת את האוכלוסייה המקומית ואנשים שעוצרים בדרך לים המלח ואילת. הכל זה במינון, להבין את הצרכים של הקהל. התמהיל הוא המלך, זה משפט שאנחנו הולכים אחריו בחברה, ואם תעשה את זה אז זה בוודאות יעבוד".

חליף סיפר על התנהלות החברה בימים אלו מול בעלי העסקים. "אנחנו, ממש כמו בקורונה, הכרזנו מהיום הראשון שאנחנו עם השוכרים. באירוע הנוכחי ניסינו להבין מה תהיה ההתנהגות הצרכנית. אנחנו יושבים ומחכים לסוף החודש, מקפיאים את שכר הדירה, ורואים מה היה הפדיון, כל שוכר ברמה הפרטנית שלו. תחשוב על בעלת עסק מקומית בשדרות שהבית שלה מופגז, וברור שהיא לא תפתח את החנות שהיא מפעל חייה, אז נוותר לה לחלוטין על שכר הדירה והיא יכולה לשחרר אנחת רווחה. אבל ראינו שבניגוד למה שכולם חשבו, עסקים פדו רווחים, החיים חזקים מהכל.

"יש מקרים מיוחדים אצלנו, נניח מתחם בנתיבות שתושביו פונו, וכל הלקוחות הם למעשה כוחות הביטחון. או ים המלח, שיש אפס תיירות וכל המלונות מלאים במפונים שספגו את המכה הכי חזקה, ובטח שאנשים לא יקנו עכשיו בחנויות יוקרה באווירה הקשה שישנה. או מעלות, שתחת מתקפות טילי נ"ט, שאמנם ממשיכים לתפקד אבל אנשים קונים ונוסעים, אין שהייה במרחב".

את רכישת הקניון בים המלח השלמתם ממש כמה ימים לפני המלחמה.
"זה הפך שם למוקד סיוע ותרומות, מרכז הפוגה עם פינות רביצה עם הילדים בקניון, ועכשיו יחד עםWEWORK  הקמנו מתחם עם משרדים שאנשים יוכלו לעבוד מרחוק, ומוקדי סיוע ותרומות דם. לא רואים מזה שקל אבל זה התפקיד שלנו בתפיסה שלנו. זה היה מרגש ברמות, מתוך תפיסה של אחריות לקהילה".

"הבנתי שהלב שלי מושך אותי למקום הזה. אני זוכר שהבנתי שהחזון שלי זה להתעסק בקניונים שנמצאים תחת משבר. לקחת קניון כושל באחוזי תפיסה נמוכים ובלי קונספט מוגדר, ולהביא קהל גדול יותר ופדיון ראוי שיצדיק את שכר הדירה שהעסק משלם" 

"7 באוקטובר הגיע בתום שבוע של חול המועד שאשים ביצעו בו רכישות, מה שהציל בחלקו את הפדיונות של החודש בהרבה מקרים. הפגיעה לרוב הייתה בסדרי גודל של 25-30%. כמובן שיש גם עסקים שכמעט לא נפגעו, ויש מאידך מקרים קשים יותר. נובמבר התחיל מאוד מהוסס וצולע, בגלל שעות הפתיחה והחששות, המשיך עם "בלאק פריידיי", שהפך ל"בלו פריידיי" ורשתות הקדימו את המבצעים שלהן. חלק נתקעו עם מלאים ורשת כמו פוקס הבינה את זה והרחיבה את משך המבצעים, והיה שם בוסט של מכירות. כמובן שזה לא היה נובמבר רגיל".

"שינינו את הקניון באשדוד והשבחנו את הנכס  בעשרות אחוזים" 

חליף סיפר איך הגיע לתחום. "תחילת הדרך שלי הייתה בחברה שמתעסקת בתחום של קניונים תחת פירוק, ואז הגשתי מועמדות והתחלתי לנהל קניון באשדוד, כנראה גם בגלל האופי שלי שמחפש להוביל פרויקטים, וזה מרגש אותי. שינינו את הקניון באשדוד והשבחנו את הנכס הזה בעשרות אחוזים, על אותו תא שטח. הבנתי שהלב שלי מושך אותי למקום הזה. אני זוכר שהבנתי שהחזון שלי זה להתעסק בקניונים שנמצאים תחת משבר. לקחת קניון כושל באחוזי תפיסה נמוכים ובלי קונספט מוגדר, ולהביא קהל גדול יותר ופדיון ראוי שיצדיק את שכר הדירה שהעסק משלם.

חליף סיפר על מקרה כזה, בו הוא גאה במיוחד. "למשל קניון לב המפרץ לשעבר בחיפה, ששינה מאז את שמו. הגעתי אליו ב-2008, בשיא משבר הסאב-פריים. השקיעו בו 120 מיליון שקל והצמידו לו רשת בתי קולנוע, והוא סבל לפני זה מתדמית ירודה של מן קניון טלאים כזה בלי זהות וחיבור. קניון ענק, שחשבו להפוך אותו למוצלח בזכות החיבור לבתי הקולנוע. אבל זה לא עובד ככה, צריך לספר סיפור שיתאים לקהל היעד. ביקשתי 3 חודשים ללמוד את הקניון, והגשתי תוכנית שהביאה את הרשתות שיתאימו לסיפור - למצב את הקניון כאזור בילוי עבור תושבי האזור, ולחזק את העניין הזה. אח"כ לנצל את העבודה שזה אזור תחבורה משמעותי ולחזק למשל את נושא המזון.

"ניצלנו גם את העובדה שבית חולים אסותא ישב שם. בנוסף, כל מי שהגיע לבתי הקולנוע, ראה פרסומת בתחילת הסרט, ושתלנו מישהו באולם, השחקן קם ויצא מהאולם ונכנס לסרט הפרסומת, ואז אנשים מרימים יד ומתחת למושב מחכה להם קופון הנחה לרשתות אופנה. זה עבד מדהים, הגענו ל-98 אחוזי תפיסה, עברנו את היעדים, הגענו לפדיון כולל של עשרות מיליונים וחיזקנו את הקניון".