בעקבות ההסכמות: בית המשפט הוציא צו עיכוב הליכים ל-30 יום לקבוצת חנן מור

בית המשפט המחוזי בת"א, החליט היום (ג') לתת צו עיכוב הליכים לקבוצת חנן מור תקופה בת 30 יום. ההחלטה באה לאחר שלפני מספר ימים סורבה בקשת הקבוצה לקבל צו עיכוב ההליכים במעמד צד אחד. עם זאת, לאחר שהשבוע הגיעה החברה להסכמות הנושים הגדולים והם ביקשו ביחד את הצו, השופט חגי ברנר נעתר לבקשה.

עוד החליט בית המשפט לדחות את ההתנגדות שהציגו מחזיקי האג"ח של החברה, כך לא יוכלו לממש בשלב הנוכחי את הנכסים המשועבדים להם. השופט אף קבע כי למעשה למחזיקי האגח יש עודף בטוחות לעת עתה.

להחלטה המלאה של בית המשפט המחוזי 

"במקרה דנן, ולמרות התנגדותם הנחרצת של מחזיקי האג"ח... אינני יכול לקבוע לפי שעה כי אין סיכוי סביר לאישור הסדר החוב בכלל, ובידיהם בפרט", קבע בית המשפט, "וזאת בשים לב לכמה נתונים. ראשית, מבלי לקבוע מסמרות, נראה כי שווי הנכסים המשועבדים לטובתם של מחזיקי האג"ח עולה באופן מובהק על גובה החוב כלפיהם. כך לדוגמה בגין החוב כלפי מחזיקי אג"ח ט, המסתכם בסך של כ-162 מיליון ש"ח, ניצבות בטוחות בדמות המרכז המסחרי במודיעין ואחד הקניונים בחריש, ששוויין הכולל נאמד בסכום של כ-23 מיליון ש"ח". 

"הטעם אולי החשוב מכל", נימק בית במשפט את החלטתו, "עמדתם הנחרצת של מחזיקי האג"ח, כקולקטיב, גובשה עוד לפני חילופי הגברֵי שהתרחשו בהנהלת הקבוצה, כך שלא ניתן באמת ובתמים לדעת מה הייתה עמדתם לו נעשתה ההחלפה עוד קודם לכינוס האספות. בהקשר זה לא נעלמו מעיניי דבריו של בא כח האג"ח שלפיהם, לקראת הדיון היום, הוא ערך בירור ראשוני עם מחזיקי האג"ח המהותיים והם נותרו בעמדתם". 

"בנוסף, מדובר בעיכוב הליכים לפרק זמן קצר במיוחד, של שלושים יום, וקשה להלום שעיכוב הליכים כה קצר עלול באמת להסב למחזיקי האג"ח נזק של ממש – גם בשים לב למצב הכלכלי והביטחוני שבו נתונה כיום המדינה, וההנחה הסבירה שבכל מקרה לא יימצאו בתוך שלושים יום 18 קופצים על הנכסים המשועבדים". 

נימוק נוסף של בית המשפט הוא "קיומו של חשש מפני תגובת שרשרת והשמדת ערך קולוסאלית שיספגו הנושים של כלל חברות הקבוצה, במקרה של הפלת אבן דומינו אחת או שתיים מכלל האבנים של נכסי הקבוצה. לעת עתה כלל הנושים מגלים סבלנות ומוכנים ליתן לקבוצת החברות ארכה קצרה, בת שלושים יום, כדי לנסות ולהסדיר את החובות, ויש לשקול בראייה כוללת לא רק את האינטרס של מחזיקי האג"ח מסדרות ט ו-טו, אלא גם את האינטרס של כלל הנושים של הקבוצה". 

 עם זאת בית המשפט הדגיש כי "לעת הזאת אין צורך לקבוע מסמרות בשאלה מה יהיה הדין אם גם לאחר שיגובש ההסדר, עדיין הוא ייתקל בהתנגדות של מחזיקי האג"ח... לבית המשפט שיקול דעת לכפות במקרים נדירים הסדר על אספה מתנגדת ומאידך גיסא נתונה הגנה לכל נושה לפי סעיף 88 לחוק, גם אם האספה שאליה הוא משתייך תמכה באישור ההסדר, וזאת אם הגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי התמורה שהוצעה לאותו נושה על פי ההצעה, נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל בפירוק התאגיד. כך גם אין צורך לקבוע מסמרות בשאלת האופן שבו יש לסווג את הנושים בכינוס האספות".

"לפי סעיף 12 לחוק 16 המשכון, התשכ"ז–,1967 יש לראות את החברות הבנות כאילו ערבו לפירעון החובות של החברה ומשכך חובותיהן כלפי מחזיקי האג"ח עומדים לכאורה בפני עצמם. שאלה זו תוכרע בבוא העת. לעת הזאת אין בכוונתי להכריע, כאמור, בשאלת האופן שבו יש לסווג את האספות". 

חובות של 2.7 מיליארד שקל 

קבוצת חנן מור צברה חובות בהיקף של 2.7 מיליארד שקל, 1.3 מיליארד שקל עבור הקרקע בשדה דב שניטלה בשנת 2021 מקונסורציום בראשות בנק דיסקונט,וכולל את בנק לאומי, הפניקס ובית ההשקעות מיטב. ההלוואה נלקחה לצורך רכישת קרקע בעלות של 1.5 מיליארד שקל, והקבוצה לא עמדה בתשלומים האחרונים עקב עליות הריבית ועסקאות שבוטלו או נדחו עקב המלחמה.

השבוע הסכים קונסורציום הנושים על הקרקע בשדה דב בראשות דיסקונט על תקופה ראשונית של שיקום, שבה דודו זבידה יהיה מנהל הקבוצה ונציג הנושים ויפעל לרה-ארגון, כדי להגן על כספי הנושים ולעזור לרוכשים. הנושים וחנן מור הסכימו השבוע לפתור את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט.

מעו"ד גיא סרוסי, המייצג את הרוכשים,י "החברה צריכה למסור את הדירות. אנחנו תומכים בעיכוב הליכים. שבית המשפט יורה למנהל ההסדר לדאוג לרוכשים. שינחה אותו לדאוג לרוכשים, הם הנכס הכי חשוב של החברה. יש עיכובים ענקיים של בין שנה לשנה וחצי וחייבים להתייחס לזה".