ועדת הערר הגבילה את הפעילות הלא חקלאית בנחלות: "רשימת השימושים סגורה, אין מקום לפעילות 'דומה'"

האם ניתן לאשר שימוש לא חקלאי בשטח נחלה חקלאית במושב, גם אם אינו מוזכר מפורשות בתוכנית המתאר, אך דומה לשימושים המותרים? זו הסוגייה שעלתה החודש בערר שבו דנה ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז מרכז, בראשות עו"ד מאיה אשכנזי. בהחלטתה קבעה הוועדה כי רשימת השימושים למטרות פעילות לא חקלאית (פל"ח) שהותרו במקרקעין מכוח תוכנית, היא רשימה סגורה, ואין בסמכות הוועדה המקומית לאשר שימושים נוספים שאינם מופיעים בתוכנית.

את הערר הגיש תושב מושב כפר אביב שביישובי גדרות שבשפלה נגד הוועדה המרחבית לתכנון ולבנייה שורקות ובעלי חלקה סמוכה במושב. במאי 23 אישרה רשות הרישוי של הוועדה המרחבית בקשה להיתר שעיקרה סטודיו לספורט כמו גם אורווה לסוסים לצד שימושים נלווים. על המקרקעין תוכנית מתאר מקומית שפורסמה למתן תוקף ברשומות בפברואר 2009, שאחת ממטרותיה היא הוספת שימושים בחלקה. בין השאר קובעת התוכנית כי בחלקה יותרו שירותי משרד שונים לבעלי מקצועות חופשיים, גני ילדים, פעוטונים, משפחתונים, מרכז יום לקשיש ושירותי רפואה אלטרנטיביים אישיים.

העורר הגיש התנגדות לבקשה להיתר, והוועדה המרחבית דחתה את פנייתו בטענה כי הבקשה תואמת את הוראות התוכנית, שכן השימוש לסטודיו לספורט הוא מסוג השימושים המותרים לפעילות לא חקלאית בחלקה, ועל כן אין זכות התנגדות לבקשה להיתר. הוועדה המרחבית החליטה סופית לאשר את הבקשה להיתר בתנאי שהפעילות תתקיים בסטודיו לספורט במסגרת פעילות בימים ובשעות מוגבלים, וכן במספר משתתפים מוגבל.

מתוך ההחלטה: "התכליות העומדות מאחורי התוכנית הן הגבלה והתרת שימושים לא חקלאיים בשטחי הנחלה במשורה ובקפידה רבה. על רקע זה קשה לקבל את טענת המשיבים, כי אין הצדקה להבחנה בין סטודיו לספורט לבין שימושים כמו גני ילדים, מרכזי יום לקשישים או  מרכזים לרפואה אלטרנטיבית"

העורר הגיש על החלטה זו ערר, בטענה כי היא מנוגדת לתוכנית לשימוש פעילות לא חקלאית, גורמת לו מטרד, ומכשירה פעילות עסקית לא חקלאית שמתבצעת בחלקה כבר שנים. טענתו המרכזית היתה כי "לא ניתן להרחיב את מטרות הפעולות הלא חקלאיות הקבועות בתקנון באופן המתיר כל סוג של שימוש לפי שיטת ההיקש, ובלבד שאינו 'תעשייה' מרעישה או מזהמת".

מנגד טענה הוועדה המרחבית כי הסעיף הרלוונטי בתוכנית אינו כולל רשימה סגורה של שימושים מותרים, ושימוש של סטודיו לספורט עולה בקנה אחד עם השימושים המפורטים בסעיף זה. "שימוש של סטודיו לספורט אינו שונה במאפייניו משימוש של גן ילדים, מרכז יום לקשיש, מרפאות וכו'". עוד טענה כי בשל היקפו המצומצם, הגבלת המשתתפים ושעות הפעילות שאותן קבעה הוועדה המרחבית  - הסטודיו אינו מהווה מטרד.

בעלי החלקה שלה מיועד הסטודיו טענו כי העורר מתייחס לפעילות ספורטיבית שהפעילו בעבר וכבר אינה בשימוש בשטח הנחלה ולכן הוגשה הבקשה להיתר בשטח המצומצם. כמו כן טענו שהבקשה למגרש תואמת את התוכנית מבחינת הדמיון לשימושים האחרים המוזכרים בה וכי אינם מהווים מטרד.

"אין בסמכות הוועדה לצקת תוכן שונה מזה שאושר ע"י הגופים המוסמכים"

ועדת הערר דנה בשאלה האם הבקשה להיתר תואמת את התוכנית שחלה על המקרקעין וקבעה כי השימוש של סטודיו לספורט אינו נמנה עם אחד השימושים שהותרו במפורש בחלקה בהתאם לתוכנית. "התכליות העומדות מאחורי התוכנית הן הגבלה והתרת שימושים לא חקלאיים בשטחי הנחלה במשורה ובקפידה רבה. על רקע זה קשה לקבל את טענת המשיבים, כי אין הצדקה להבחנה בין סטודיו לספורט לבין שימושים כמו גני ילדים, מרכזי יום לקשישים או  מרכזים לרפואה אלטרנטיבית". עוד קבעה ועדת הערר כי השימושים של סטודיו ספורט אינם דומים מבחינת היקף השימוש, מספר המשתתפים וכדומה לשימושים המותרים, כך שמדובר בשימוש בחריגה מהיתר ולכן יש לקבל את הערר.

לסיכום קבעה הוועדה כי "האיזון בין השיקולים התומכים בהרחבת השימושים הלא חקלאיים בתחומי החלקות, לבין השיקולים המצדיקים להגבילם, לא נקבע על ידי ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה. ועדת הערר המחוזית נדרשת לפרש את ההסדר התכנוני כפי שנקבע, ואין  בסמכותה לצקת בהסדר זה תוכן המשקף איזון שונה מזה שנקבע על ידי הגופים המוסמכים  לכך".

החלטת הוועדה המרחבית בוטלה והיא ובעלי החלקה חויבו בהוצאות 5,000 שקל כל אחד. את העורר ייצגו עו"ד גד שטילמן ועו"ד צח שחרור. את הוועדה המרחבית ייצג עו"ד גדי טל. את  בעלי החלקה ייצג עו"ד אייל בוטון.