"כשהאדריכל הנפוח בעל השם העולמי התחיל להתנהג לא יפה, קמתי ויצאתי. אחרי שנים הבנתי שטעיתי"

ישראל דוד, מבכירי מהנדסי הבניין בישראל אם לא הבכיר שבהם, ובעל חברת דוד מהנדסים , מתארח השבוע במדור ומספר על התובנות מתחילת הקריירה, התוכנית שגיבש לפתרון מיידי של מצוקת הדיור, העצה שהיה נותן למהנדסים בתחילת דרכם ועל האופן שבו היה אולי מונע את הכאוס השורר כיום במדינה, לו בחר במסלול קריירה חלופי. 

חוויה מכוננת במהלך הקריירה:
"כשהבנתי בשלב מוקדם בקריירה את הנתק שקיים בין האחריות שיש לך כמהנדס שאחראי לחיי אדם וליציבות של המבנים שאתה מתכנן, לבין אי הבנת המקצוע בקרב הרגולטורים והמערכת המשפטית. כשאין התאמה בין המשמעות של מה שאתה עושה לבין ההגנות שאתה צריך לקבל מהחוק. אז אתה מרגיש כמו ברווז חשוף שכולם יורים בו. אחרי שנחשפתי לזה בתחילת הקריירה, החלטתי לפעול ציבורית מטעם איגוד המהנדסים. הבנתי שאם לא נייצר גוף מקצועי שידאג להתנהלות של המקצוע שלנו, אנחנו נלך לאבדון.

"אני נמצא באיגוד המהנדסים מבערך שנתיים לאחר הקמתו. הצטרפתי אליו מתוך ההבנה שאם לא נפעל ביחד בעוצמה מקצועית, המקצוע יידרדר ובעקבותיו מדינת ישראל כולה. מה שמניע את הבנייה זה המהנדסים והמתכננים".

טעות שלמדתי ממנה:
"לפני 30 שנה כשהייתי צעיר וחם מזג, השתתפתי בישיבה יחד עם אדריכל בעל שם עולמי שהגיע והיה מאוד נפוח, והתחיל להתנהג בצורה לא יפה. קמתי ויצאתי מהחדר. במשך השנים הבנתי שטעיתי, שלא תמיד צריך להיות צודק אלא חכם. כי הפסדתי לקוחות ויצרתי מערכת יחסים שהיא בלתי הפיכה. האגו שלי היה בשמיים אבל זו לא התנהגות של אדם שמעסיק עובדים או עובד מול לקוחות. הבנתי שבסופו של עניין אני כנותן שירותים צריך להתרגל ולזרום עם הלקוחות שלי, וגם עם העובדים שלי. אני צריך להתאים את עצמי אליהם ולא להיפך".

צילום: דוד מהנדסים

דמות שהשפיעה עלי במיוחד:
"התחלתי את הקריירה שלי במשרד מהנדסים בבעלות שמעיה בן אברהם ז"ל. התחברתי אליו במובן של לא להיות מקובע, להיות פתוח מקצועית, להתחדש, לזכור שהעיסוק שלך הוא לא רק לצורך פרנסה אלא גם כדי לעשות דברים שאחרים לא יודעים או מפחדים לעשות".

ההצלחה הכי גדולה שלי עד היום:
"אחת ההצלחות שלי היא שהובלתי מהלך במכון התקנים לביטול התקנים הישראליים בתחום התכנון ואימוץ התקינה האירופאית. רק השנה זה נכנס לתוקף אחרי קרוב ל-13 שנה של בירוקרטיות ומכשולים. להרים פרויקט זה יחסית כסף קטן לעומת לשנות חקיקה ורגולציה שקיימת".

העצה שלי למי שנמצא בתחילת דרכו:
"הייתי אומר למהנדס צעיר - תדע לך שבחרת מקצוע קשה. הוא לא רק פרנסה הוא גם שליחות ואם אתה חושב רק על הפרנסה תחפש מקצוע אחר. השליחות מתבטאת בזה שאתה שותף בבניית הארץ. משהו שיישאר הרבה שנים אחריך. במקצוע הזה צריך לקחת אחריות בלתי נתפסת. היום אנשים רוצים את זה פחות ופחות".

החלטה הראשונה שהייתי מקבל אם הייתי שר הבינוי והשיכון:
"נושא ההתחדשות העירונית זה הפתרון המיידי למצוקת הדיור - כי יש תשתיות קיימות ומרכזי תעסוקה ולא צריך להקים הכל מההתחלה. אתה מייצר מרחב ציבורי יותר נכון, ואתה בונה לגובה ברמה גבוהה. הייתי מחלק את המטרופולין למתחמים, ויוצא למכרז בסקטור הפרטי. נותן לכל אחד מהיזמים שזכו קנטון ואומר לו: 'זה שלך, יש לך את כל הסמכויות, תעשה התחדשות עירונית , אתה מנהלת בפני עצמה ולא צריך לעבור דרך אף אחד, רק לעמוד בחוקים. אבל אם אתה עובר על החוק אתה חוטף'. האזורים שאני חושב שבהם זה יעבוד הם הקריות, תל אביב, חולון, בת ים, יבנה".

‎הדבר המרכזי שלדעתי אנשים לא מבינים לגבי עולם הנדל"ן:
"שרוב עלות הדירה הולכת למחיר הקרקע. זו מערכת סגורה. המדינה לוקחת את זה לתקציב המדינה, אז אם בניית דירה של 100 מטר עולה חצי מיליון ולוקחים עליה 2.5 מיליון אז צריך להבין לאן הולך הכסף".

קולגה שאני מעריך במיוחד:
"אני מייצר אצלי דור המשך כבר הרבה שנים, ואני משאיר מאחור גוף עם שותפים שנמצאים בפרונט כבר היום ויכולים להחליף אותי".

הפרויקט האהוב עלי:
"פרויקט שלי - מלון פארק פלאזה ווסטמיניסטר בלונדון מול הביג בן. זה היה אירוע מרגש מכל הבחינות: לבנות במרכז לונדון מגה פרויקט, האינטראקציה בין התרבות הישראלית לתרבות האנגלית, עם כושר האלתור שלנו מול השמרנות האנגלית. אמרתי פעם לפפושדו, הבעלים, שאני מודה לו שנתן לי הזדמנות לעשות את זה. לא נראה לי שיצא לי שוב".

הדבר שאני הכי אוהב לעשות מחוץ לשעות העבודה:
"לבשל ולהיות עם המשפחה".

אם לא הייתי בכיר בתחום שלי הייתי...
"אולי התחום המשפטי היה מושך אותי, כי אני חושב שהייתי יכול לתרום למען המערכת המשפטית, ואולי לא היינו נמצאים היום בסיטואציה שאנחנו נמצאים. אם הייתי שם והייתי מייצר מנועים כמו שייצרתי בתחום ההנדסי, אני חושב שהייתי יכול להשפיע על זה דרמטית".

התחזית שלי לשנה הקרובה:
"השנה הבאה תהיה שנה של ירידה גדולה מאוד בפעילות הנדל"נית, אבל בגלל שלישראל יש מנועי צמיחה כמו למשל הריבוי הטבעי, שאין למדינות אחרות, זה מייצר דרישה לתשתיות, לדירות, למקומות עבודה, למסעדות, מקומות בילוי וכדומה, וזה כוח אדיר.

"בשנה הזו ובשנה הבאה תהיה ירידה בגלל האפקט הפסיכולוגי, אבל עוד שנתיים הביקוש יתפוצץ לנו בפרצוף ונצטרך לבנות בקצב גבוה מאוד. יזמים מכינים קרקעות לזה מעכשיו. כמו שבשנה אחרי הקורונה היה פה בום מטורף. עכשיו יש האטה בגלל הריבית והאינפלציה, אבל בעוד שנתיים הביקושים יחזרו".