בנק ישראל: "המשכנתה עלתה ב-800 שקל לחודש - אך אין עלייה בפיגורים בתשלומים"

נציגת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, ד"ר זיו נאור, אומרת כי למרות עלייה ממוצעת של 800 שקל לחודש בתשלום המשכנתה, לא חלה עלייה בכמות הפיגורים בתשלומים. זאת, על רקע קריאות שהשמיעו חברי כנסת לבנק ישראל, לאפשר הקפאה או פריסה מחדש של תשלומי המשכנתאות בשל עליית הריבית. נאור אמר את הדברים בדיון שהתקיים אתמול (א') בכנסת, ועסק בהקלת נטל תשלומי המשכנתאות על הציבור. הדיון התקיים בשיתוף ועדת הכלכלה והוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה של הכנסת. 

נאור אמר כאמור כי אכן יש עלייה ממוצעת של כ-800 ש"ח לחודש למשכנתה, "זה משתנה ותלוי בגודל ההלוואה המקורית, במסלול ותמהיל ההלוואה. אצל לקוחות שלקחו הלוואות ב-2021-2022 העלייה היא משמעותית יותר. בבחינת שיעור ההחזר החודשי מהכנסה העלייה היא פחות משמעותית. כמו כן, לא חלה עלייה בכמות הפיגורים בתשלומים. למרות זאת, נגיד בנק ישראל קרא לבנקים לשיחה, ביקש לראות עשייה משמעותית בתחום הזה ושלח אותם לנסות לאתר את הלקוחות שמתקשים בתשלומים ולסייע להם". נאור הוסיף כי הבנקים "הכניסו יד לכיס וסופגים היום חלק מעליות הריבית".

בנייר עמדה שהוכן לקראת הדיון לבקשתו של יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן, ע"י רו"ח שלמה נס, ועו"ד שמעון גרוס, הועלו כמה הצעות לסיוע ללוקחי משכנתאות שמתקשים לעמוד בהחזר החודשי. בין היתר, הוצע לאפשר לבנקים גמישות לגבי משך תקופת המשכנתה, בניגוד למצב היום האוסר על מתן הלוואות לתקופת פירעון סופי העולה על 30 שנה - ובמקרים שונים אף פחות מכך. אולם במקרים מסוימים (למשל זוגות צעירים),אין כל מניעה לאפשר תקופה ארוכה יותר. עוד הוצע לדחות את תשלומי הקרן או הקפאת המשכנתאות, כפי שמוצע כבר היום על ידי חלק מהבנקים, להעלות את תקרת אחוז המשכנתה האפשרית, לבטל את הקנסות על פירעון מוקדם של הלוואות ועוד.

''דנו עם בנק ישראל במספר פתרונות''. דוד ביטן (דוברות הכנסת, דני שם טוב)

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן אמר בפתח הדיון כי "ישבנו עם נציגי בנק ישראל ודנו במספר פתרונות אפשריים, בהם הגדלת הפריסה ל-30 שנה מהיום למשכנתאות קיימות, מתן 'גרייס' להפסקת תשלומים לתקופה מסוימת המוסכמת עם הבנק או הקפאה של הפער שנוצר מעליית הריבית לתקופה מסוימת ופריסתו לאחר מכן בלי לפרוס שוב את כל המשכנתה. נרצה להמשיך לדון בהם ובפתרונות נוספים ולשמוע את הרשויות וגורמי המקצוע".

מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר בבנק ישראל, ד"ר יוסי סעדון, אמר בדיון כי "אנחנו צריכים להיות זהירים במה שאנחנו מציעים ללקוחות. הארכת חיי המשכנתה ודחיית תשלומים, משמעותן היא אחת - להכביד בנטל התשלומים על הלקוח, ומי שייהנה מזה בסוף אלה הבנקים. לדוגמה, הארכת הלוואה מ-30 ל-35 שנה משמעותה הוזלה של 28 שקל בהחזר החודשי, אבל זה מגדיל את סך כל התשלומים הצפויים בלמעלה מ-20,000 שקל. דחיפות של הלוואות ואשראי הם חבל תלייה ללווה. צריך להנגיש אשראי אבל לא לדחוף אותו".

נציגת איגוד הבנקים, גלי כספרי אמרה כי "במשבר הקורונה במרץ 2020 עם הסגר הראשון, הבנקים הציעו הצעות המשמעותיות לכל ציבור נוטלי המשכנתאות עוד לפני שהיו הנחיות והוראות מהממשלה, רוב האנשים לא ניצלו את זה כי הם לא רוצים להגדיל את ההחזרים שלהם. חשוב לתת את הפתרונות למי שזקוק להם ולא נכון לדבר על כלל הלקוחות. אנחנו מנסים לצפות מי מהלווים עלול להיקלע לקשיים ולסייע לו באמצעות סל של פתרונות - ספיגת חלק מעליית הריבית, תשלום ישיר ללווה של סכם מסוים שעלתה לו הריבית, מתן הלוואה ללא ריבית וללא הצמדה עבור אותה עלייה של ריבית שהלקוח ספג ועוד".

יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות, נופר יעקוב, אמרה כי "אנחנו בהחלט מרגישים את המצוקה של משקי הבית. הבנקים אכן נרתמים לאירוע אבל זה לא חוסך מבנק ישראל את האחריות לתת פתרונות שיקלו על הציבור. אנחנו מבינים את המשמעות של התקופה והצורך בהורדת האינפלציה אבל משפחות רבות מתקשות להתמודד עם ההחזרים, במיוחד בהלוואות קטנות ויקרות, צריך לאפשר לפרוס את ההלוואות האלה להחזר ארוך טווח".