הקרב על המעלית: פיתוח חדש עשוי להעביר את החברה החרדית לעידן המגדלים

בימים אלה, הרחק מעיני התקשורת הכלכלית ותקשורת המיינסטרים, מתחולל קרב הלכתי סוער שלתוצאותיו צפויות להיות השלכות מרחיקות לכת על תחום התכנון והבנייה בישראל כולה. הקרב על "מעלית השבת הכשרה". מדובר בפיתוח חדש שעל פניו פותר בעיות הלכתיות המתקיימות כיום במעליות שבת "סטנדרטיות". המשמעות של אימוץ הפיתוח בציבור החרדי ברורה: מעכשיו יוכלו גם חרדים להתגורר במגדלים בני 20 ו-30 קומות ללא כל בעיה, ולקדם בשכונותיהם מיזמי פינוי בינוי . אלא שנכון לשעה זו, קיבל הפיתוח הכשר רק מצד חלק מהרבנים וגם זאת תחת הסתייגויות שונות.

תחילת הסיפור בחורף האחרון, אז פורסמה מעלית השבת החדשה - "מעלין בקודש", שמה. המעלית באה לפתור בעיות הלכתיות שנטען שיש במעליות הקיימות, וקיבלה את אישורם ההלכתי של כמה מגדולי הרבנים בציבור החרדי, בהם הרב שלום גלבר, הרב יצחק מרדכי רובין, והרב שריאל רוזנברג. מנגד, לאחרונה הרב שבח צבי רוזנבלט, רבה של בני ברק, פרסם פסיקה שלפיה יש לאסור את המעליות החדשות לשימוש בשכונת גני איילון הנבנית בעיר, "משום עובדא דחול וזילותא דשבת" - כלומר התנהלות חיצונית שאינה מכבדת את השבת, ומשום שלדידו גם במעלית זו ישנם דיונים הלכתיים בדבר כשרות.

במאי השנה עלו הרבנים המתירים למעונם של הרב גרשון אדלשטיין והרב דב לנדו להתייעצות. אלה הורו תחילה לאסור את המעליות החדשות משום כבוד שבת, ולאחר מכן  פרסמו מכתב מרוכך שבו הם מורים שאין להשתמש במעלית החדשה אף "שהיא מתוכננת באופן שאין בה חשש חילול שבת", אך התירו את בשימוש "במקרה של נצרכים (כגון קשישים, חולים ונכים, דנ"ק),שעליהם להעדיף את המעלית הכשרה".

כך נפתרו הבעיות ההלכתיות

מתכנן המעלית הכשרה הוא "סרוג" לשעבר וכיום חרדי. בשיחה עמנו ביקש להישאר בעילום שם. לדבריו, הבעיה במעליות שקיימות היום היא שיש הרבה השפעות על המעלית שנגרמות ממשקל האדם. "מעליות השבת שקיימות היום עושות את המסלול הקבוע, ומתעלמים מזה שכשאדם נכנס למעלית, המשקל שלו גורם לשינוי בהתנהגות המעלית. המעלית פועלת כך שיש לה תא מצד אחד, ומשקולת מהצד השני. במצב שבו התא ריק, מה שמרים את המעלית זו רק המשקולת. אבל אם המעלית במלוא התפוסה, לא המשקולת מרימה את המעלית, אלא מנוע, וכך מתקיימת הלכת מוליד חשמל שזו אחת המלאכות האסורות בשבת".

השפעה נוספת לדבריו נגרמת מקיומם של חיישנים בפיר המעלית. "המעלית חותכת חיישן שנמצא בפיר והחיישן יוצר פעולה בשבת. וזו הסיבה שהציבור החרדי, ולא רק הוא, מקפיד לא לעלות במעליות שבת".

לכן יצר המתכנן את "מעלין בקודש", מעלית שבת "כשרה" שלדבריו פותרת את הבעיות המתוארות. "יצרנו סיטואציה במעלית, בשינוי במבנה וגם בתוכנה, שבה האדם לא משפיע במשקל על המלאכות האסורות. הפתרון שלנו רחב, לא מוגבל בגובה ומתאים גם ל-20 ו-30 קומות. הרבנים שאישרו אותו היו מגדולי ישראל. אחד הרבנים ציין שהמעליות האחרות אסורות. התחילו לבנות וליישם את המעליות שלנו בפתח תקווה, בירושלים ובבית שמש".

אלא שלדבריו, העניין שבמחלוקת הוא אחר: "איך השבת נראית בעינינו ובעיני הקב"ה. השבת, המשמעות שלה היא לפרוש מענייני החול, להתנהג אחרת בשבת. גם במעלית שלנו נתנו פתרון. שהדברים ייראו אחרת, שהמעלית לא נוסעת רגיל, עוצרת בכל קומה. מצד הנראות של המעלית היא נראית אחרת. הסוגייה הזו נידונה גם בשעוני שבת לפני 50 שנה. אבל זו לא הלכה חלוטה. זה לפי ההתנהגות בכל אזור. בסוף הבנייה לגובה היא כורח המציאות".

האם דיברתם כבר עם יזמים?
"אנחנו מדברים עם המון יזמים בשוק הבנייה, בעיקר חרדים. גם ישיבות גדולות ביקשו שהפתרון שלנו ייכנס. אנחנו פועלים לאט לאט".

מאיים על צביון המגזר

בנצי ראקוב, מתכנן ערים וחוקר דיור במכון החרדי למחקרי מדיניות, מספר כיצד נראה הפיתוח החדש בעיני הציבור החרדי. עד כה לדבריו היה מיעוט בקרב הציבור החרדי, בעיקר תושבי חוץ ועולים מארצות הברית, אשר נטה להשתמש במעליות שבת, אך מרבית האוכלוסייה נמנעה מכך. "היום אנשים שעולים במעלית שבת הם אוכלוסייה מוגדרת. יש את הציבור שלא עולה ויש כאלו שעולים".

לדבריו, הפיתוח החדש יוצר חשש מבחינת ההנהגה החרדית להתרחבות פלח המשתמשים במעלית בשבת. "זה אומר שיהיו באותו הבניין מי שעולה במעלית שבת ויש מי שלא. זה מאיים על הצביון בתוך המגזר פנימה. יש אנשים ששמים את הערך של הסתפקות במועט ויש כאלו שלא. תרבות הצריכה גם היא מתחילה להיכנס, וזה מערער להם את האיזון. קח למשל את מי שקנה בית מעל קניון רמות, לעומת הבניינים הסמוכים ברמות א'. שני ציבורים שונים, ושניהם חרדים, אלו קנו ב-10,000 למטר ואלו ב-25 אלף".

לדברי ראקוב, "הנושא של מעלית שבת נמצא בתנור כל הזמן. לפני חודשיים היה מתכנן מעליות שקיבל מכתב הסכמה מרבנים מאוד משמעותיים. הוא הקדים את המאוחר ופרסם את זה, וזה גרם לתנועת נגד. כי מלבד הנושא ההלכתי יש נושא תרבותי, כמו רכב אוטונומי שנוסע בשבת. למה אסור? כי פספסת את ההרגשה של השבת, את ההבדל בין החול לשבת. הרבה פוסקים גדולים כמו הרב אלישיב והרב רוזנר טענו שיש בעיה של מעשה חול. אז הוא קיבל מכתב נגד דווקא מהרבנים שהעניקו לו את ההכשר, והם צמצמו את ההכשר רק למי שנצרכים לכך. יש גם יזם אחר שמנסה לעשות מעלית מכנית לחלוטין שלא עובדת על חשמל. לדעתי יהיו בעיות עם התקנים וזה גם לא יהיה כלכלי.

"הבעיה בבנייה לגובה בציבור החרדי היא לא הטכנולוגיה אלא הקיבולת. אתה נכנס לבניין ובמקום 4 נפשות ליחידת דיור בציבור הכללי, יש לך 7.5 נפשות ליחידת דיור. זו תחזוקה אחרת, ועלות תחזוקה אחרת, זה בלאי אחר. וגם יש ריבוי ילדים שאסור להם לעלות במעלית".

לראשונה - 20 קומות למגזר החרדי

בתוך כך, מחר (ב') צפויה הוועדה המחוזית ירושלים לדון בהפקדת תוכנית לבניית מאות יחידות דיור בירושלים בשכונת רוממה החרדית, אשר בניגוד לכל תוכנית אחרת שיועדה למגזר בעבר, כוללת אך ורק מגדלי מגורים בגובה של 15 עד 20 קומות.

התוכנית, שנחשפה לראשונה ב"כלכליסט" בשבוע שעבר, היא חסרת תקדים כשמדובר בבנייה עבור המגזר החרדי, שברובו מסרב כאמור למגורים במגדלים בשל אי קבלת כשרותה של מעלית השבת.

הדמיה של הפרויקט ברוממה (רזנשיין אדריכלים)

את התוכנית המדוברת, לבניית 400 דירות, מקדמות החברות אזורים ומימושים שבבעלות היזם החרדי יחיאל פוטש. מלבד המגדלים כוללת התוכנית מבנה לשימור בן 3 קומות למגורים ומסחר. שטח התוכנית 12 דונם, במתחם האורן המשמש כיום בעיקר לתעשייה ברחובות אהליהב וירמיהו.

עוד כוללת התוכנית הקצאת 52% מהשטח שכיום בבעלות פרטית למבני ציבור, בית ספר ושטח ציבורי פתוח בשטח 2.55 דונם. התוכנית תכלול גם 620 מקומות חניה עם אופציה ל-100 מקומות חניה נוספים.

לדברי מאיר שמחה, סמנכ"ל הנדסה ותכנון באזורים, "יש בירושלים היום בניינים שעומדים ומשווקים של 18 קומות וגרים בהם חרדים, בבית וגן וברמות. נכון שהמנהיגות החרדית מנסה לשמור על 12 קומות, אבל הדרישה והצפיפות והמחסור חזקים יותר. אחד האתגרים הגדולים הוא ליצור מרפסות סוכה. ככל שאתה עולה בגובה, הקושי גובר אבל עושים אקרובטיקה אדריכלית, כדי שזה יקרה. זה תלוי בקהל יעד. יש אזורים שבהם לא יגורו מעל גובה מסוים. אנחנו חושבים שנוכל לשווק גם בניינים בני 20-18 קומות".

ומי קהל היעד?
"זה נכון שיש הרבה תושבי חוץ. מבחינתנו יש קהל מגוון בגלל המיקום והקרבה לתחנה מרכזית, זה אטרקטיבי. ותושבי החוץ הם בהחלט חלק מהיעד".

לאחרונה כאמור הכשירו מספר רבנים פתרון הלכתי למעליות כשרות ובאזורים מודעים לכך. לדברי שמחה, "היום בעיקר בפרויקטים של פינוי בינוי דורשים בניינים כשרים, חלק מהעניין זה מעליות אבל לא רק, לדוגמה כשאתה פותח ברז זה מפעיל משאבות ומפעיל לחץ. במהלך התכנון ילווה אותנו מכון הלכתי בכל המערכות שבניין כשר דורש, גם מעליות, גם חיישנים, מערכות מים וחשמל".

בנצי ראקוב (באדיבות המצולם)

תחזוקת דירות חדשות במגדלים היא עניין יקר, והציבור החרדי אינו מרובה בהכנסה.
"זו תפיסה לא נכונה. נכון שיש ציבורים נרחבים באוכלוסייה החרדית שלא יכולים להרשות לעצמם דירות יקרות, אבל בירושלים יש מיליוני חרדים, מתוכם יש פלח שעובד ויודע לקנות דירות. האוכלוסייה מאוד מגוונת".

"כולם מבינים שהבנייה ל-6-8 קומות נגמרה, כי יש מצוקת קרקע" 

לעומת זאת, ראקוב סקפטי: "כשמדברים על פריצת מגבלת הגובה, הייתי שמח להגיד שעלינו מ-6 קומות ל-10 וגם ב-10 יש אי נוחות", הוא אומר. "בירושלים בנווה יעקב יש מאבק גדול על פינוי בינוי , שהגיעו ל-10 קומות והרבנים מושכים ל-8. בבית שמש בנו 9 קומות, והרבנים מבקשים 8. באזורים יותר פריפריאליים ומרוחקים כמו רכסים עדיין אוחזים ב-6, שזו גם קפיצה ביחס למה שהיה מקובל".

אז איך אפשר להסביר את הפרויקט ברוממה?
"ברוממה גרה אוכלוסייה שלא הולכת לגור בבית שמש, בכסיף, וגם לא בבני ברק. הדירות נמכרות לתושבי חו"ל, המכונים בעגה החרדית חוצניקים. המחירים, 40-70 אלף למ"ר, אלו מספרים לא שווים לכל נפש. זה סגנון אחר של מגורים וסגנון  אחר של אוכלוסייה".

מבנים כאלו כבר מקובלים אצל תושבי חוץ?
"בחו"ל זה ודאי קיים. גם בארץ, לא יודע אם 20 קומות אבל קיים. אותם אנשים יכולים לגור ברחוב יפו וברחוב הנביאים בירושלים במגדל. קהל היעד בא בעיקר לירושלים, לגור בעיר קודש, ליד מוסדות הדת".

לגבי הציבור המקומי אומר ראקוב כי "כולם מבינים שהבנייה ל-6-8 קומות נגמרה, כי יש מצוקת קרקע, יש מצוקת דיור ולא ייתכן שמגזרים מסוימים רוצים מגדלים ומגזרים מסוימים 6 קומות. זה לא יקרה. זה לא עובד, עדיין לא באזורי הביקוש ויש את הנושא של התחדשות, רעידות אדמה, וכל הנלווה לזה, וכולם מבינים שביום מן הימים תהיה התחדשות עירונית בשכונות חרדיות ויהיו גם רבי קומות. עשר קומות לעלות בשבת אתה ועולה ויורד שלוש פעמים בשבת לפחות, וזה מאתגר. לכן נושא מעלית השבת הוא היום נושא לוהט".

"לא בעיה למצוא חרדי שיקנה בקומה ה-20, הבעיה בהתחדשות"

היזם קובי ארדיטי על רקע הרחוב ברחובות שנמצא בתחום התוכנית (אפרת בלוססקי, עודד ישראלי, אתר פליקר)

למרות השינוי במגזר, לפני כחודש חווה היזם קובי ארדיטי, הבעלים של חברת RMA מקבוצת רם-מוגרבי-ארדיטי, התנהגות אחרת במגזר, לאחר שתושבים חרדים התנגדו לתוכנית פינוי בינוי בשכונה שקודמה על ידי העירייה לצורך זה, גם בשל מגדלים לגובה וגם בשל שינוי הצביון.

כעת הוא מסביר למרכז הנדל"ן את ההבדל בין בנייה חדשה ומכירת דירות חדשות - להתחדשות עירונית: "האם אפשר למצוא חרדים שיקנו דירה בקומה ה-20? כן, גם לנו לא היה ספק בכך. ואם לא ימצאו מספיק חרדים אפשר למצוא גם דתיים לאומיים שיקנו גם בשכונה החרדית. יש המון גוונים בין חובשי כיפה. הבעיה היא לא זו, אלא שהאוכלוסייה החרדית לא רוצה לתת לזה יד. האוכלוסייה החרדית אצלנו ברחובות חששה משינוי הצביון הקיים ומי יהיה זה שיקנה את הקומה ה-20, האם יהיה מספיק חרדי בשבילם".