תוכנית הענק להסדרת התיישבות הבדואים בנגב: עשרות אלפי יח"ד ייבנו ברהט וחורה

בכוונת הממשלה לקדם את הקמתן של עשרות אלפי יחידות דיור ביישובי האוכלוסייה הבדואית בנגב לצד הקמת שטחי מסחר, תעסוקה ותעשייה בהיקפים שטרם נראו ביישובים אלה. כך עולה מתוכנית שהציג שלשום (ג') השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי בפני ועדת השרים לענייני הסדרת התיישבות ופיתוח כלכלי של החברה הבדואית בנגב, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואשר נחשפת כעת במלואה לראשונה. בין היישובים שצפויים לעבור פיתוח מואץ, נמצאת העיר רהט והיישובים חורה, מרעית ופזורת ביר הדאג'.

"תוכנית המיקודים"  לקידום הסדרת ההתיישבות בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב לשנים 2023-2025, גובשה על ידי צוות בין משרדי, הרשות להסדרה והרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב וצפויה להתפרסם רשמית בשבוע הבא.

כיום חיים באזור באר שבע כ-300 אלף בדואים, מחציתם בריכוזי התיישבות בלתי מוסדרים. התוכנית מפרטת את הצרכים הספציפיים עבור כל אחד מהישובים המיועדים להרחבה. בעיר רהט למשל מתוכננות 45,000 דירות, חלקן כבר בתוכניות מאושרות. מתוכן כ-20,000 בתוספת זכויות בניה לשכונות הוותיקות והיתר בשכונות חדשות. השכונות הצפוניות והמערביות מיועדות כולן ל"השלמת הסדרת פזורה" בשכונות בהן מתגוררת "פזורה פנימית שטרם הוסדרה".

הליך זה, יאפשר להשלים את פינוי והסדרת התיישבותה של הפזורה הממוקמת בדודאים, מצפון ללהבים ובאזור משמר הנגב בשלב מוקדם, כשהחשש הוא כי אי טיפול בנושא הפזורה בהקדם, יוביל לכך שבעתיד לא ייוותר ברהט מספיק מקום לכך. הצפי לפרסום מכרזי הבנייה הראשונים ברהט הוא אוגוסט 2023, ותחילת העבודות בנובמבר 2023.

אתגר ביר הדאג'

המועצה המקומית חורה, הממוקמת על כביש 31 ממזרח לבאר שבע, צפויה על פי התוכנית להפוך ליישוב עירוני, ותרכז בתחומה אוכלוסייה גדולה שמתגוררת כיום סביבה בפזורה, ושעבורה מתכוננים "פתרונות אכלוס בהיקפים נרחבים". התוכנית מציינת כי חורה הפכה בשנים האחרונות "לאחד היישובים הבשלים יותר למימוש הסדרת התיישבות", ופרסום המכרזים בה צפוי ביוני 2024, ותחילת העבודות בספטמבר 2024.

היישוב מרעית צפוי לתת מענה לאוכלוסייה שמתגוררת היום במזרח הנגב וכן ל-130 משפחות שיושבות היום באופן בלתי חוקי בתוך שטחי אש של צה"ל. בפזורת ביר הדאג', שמונה כיום 7,000 בני אדם ופרוסה על שטח של 20,000 דונם בין היישוב רתמים בצפון ועד אזור מועצת רמת נגב, יש כבר תכנון קיים הכולל למעלה מ-1,100 מגרשי מגורים, אך רק מספר משפחות בודדות הסדירו את ההתיישבות בה. כמו כן, במקום ישנן משפחות שפלשו לקרקעות פרטיות מהן יהיה צורך לפנותן.

בין מטרות התוכנית, מודגשת היטב מטרת חיזוק המשילות בנגב, ובהן "חיזוק המשילות באמצעות מדיניות ברורה, מתואמת ומסונכרנת של כלל גורמי הממשלה הרלוונטיים" וכן "יצירה והנכחה של תהליכי הסדרה בעלי מתווה פוחת (שעון חול) לחיזוק ההסדרה והמשילות".

בדברי ההסבר לתוכנית, נכתב כי "ללא שינוי משמעותי בקצב קידום פתרונות הסדרה משמעותיים, לצד חיזוק המשילות ופיתוח מנועי צמיחה כלכליים חברתיים, קיים חשש ממשי כי הפערים ימשיכו לגדול באופן שיפגע בראש ובראשונה בחברה הבדואית, אך השלכותיו יהוו סיכון לכלל מדינת ישראל".

בנייה תחת אבטחה

התוכנית כוללת כמה סעיפי פעולה, הראשון שבהם הוא "מיקוד המאמצים בתחום הסדרת התיישבות הבדואים בנגב" - ובו נכתב כי בין השנים 2023-2025 תתמקד התוכנית באזור חורה, מרעית, רהט וביר הדאג', וכי יש "להורות למשרד הכלכלה והתעשיה להאיץ את פעילותו לתכנון, לפיתוח ולשיווק של אזורי תעשיה ביישוביי הבדואים" וכן "להורות לרשות מקרקעי ישראל להשלים את השיווקים המתוכננים לאוכלוסיית הריבוי הטבעי".

עוד נכתב, כי יש לקבוע "מדיניות לאזורי הסדרה שאינם בתוכנית המיקוד" - כלומר גיבוש חלופות ממשלתיות מוסכמות להסדרת התיישבות הפזורה במרחבים הבלתי מוכרים, כגון: אל פורעה, מרחב רמת חובב ובקעת באר שבע.

סעיף נוסף, מתרכז בצורך לאבטח את העבודות בשטח, וכולל את "הקמת זרוע תשתיות ביחידת 'יואב' (של משטרת ישראל, ר"ל) לטובת ליווי עבודות פיתוח" - כשהכוונה היא לתגבר את יחידת הלוחמה השייכת למחוז הדרומי במשטרה ולהקים לה זרוע ייעודית "שתסייע בליווי ואבטחת עבודות פיתוח והנחת תשתיות בהיקף הנדרש, בהתאם לאיומים הקיימים". לטובת תגבור היחידה, יוקצה תקציב של 18 מיליון שקל בשנתיים הקרובות שיגיע מהרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים ומהמשרד לביטחון לאומי.

אחת לחודש אמור להתכנס צוות עבודה בין משרדי בראשות מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי לטובת ביצוע מעקב ובקרה אחר יישום התוכנית. המנכ"ל ידווח לוועדת השרים אחת לחצי שנה.

השרה להגנת הסביבה מתנגדת

בתוכנית מפורטים משרדי הממשלה השונים שבתחום סמכותם היא נוגעת, וכן עמדת השרים לגביה. שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, והשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן מתנגדים לתוכנית, השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, טרם נתן את תשובתו לגביה. בשיחה עם דובר השר גולדקנופף, הוא הבהיר כי היו מספר אי הסכמות בגינן התנגד השר, אך אלו הוסדרו וכעת הוא תומך בתוכנית. שאר השרים הרלוונטיים, בהם שרי האנרגיה והתשתיות, הכלכלה והתעשיה, המשפטים, האוצר, הביטחון, הפנים, ההתיישבות והבריאות - תומכים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן (מיכאל דימנשטיין, לע״מ)

השרה לאיכות הסביבה, עידית סילמן, אמרה בשיחה עם מרכז הנדל"ן כי ההתנגדות שלה לתוכנית מתייחסת לסעיף התשתיות, שלדבריה לא מספק מענה איכותי לנושא הסדרת הביוב ביישובים. "כרגע רוצים להסדיר את ההתיישבות הזו על בסיס הקמת בורות ספיגה, וזה משהו שאנחנו לא מאשרים כבר בכל הארץ. אם הדברים לא ייעשו מההתחלה כמו שצריך אז המערכת תהיה מזהמת. תשתיות ביוב מלאות זה הבסיס של כל יישוב חדש".

לדברי סילמן, "אנחנו יודעים שעם הגידול באוכלוסייה בורות הספיגה ימלאו בסוף את הישובים בביוב, וזה בסוף יזהם גם את מי התהום של כולנו. אנחנו רוצים לראות שיושקעו משאבים בזה, אבל לדעתי הם רוצים לקדם את התוכנית מהר, שזה בסדר, אבל תביאו גם תקציב לתשתיות. אנחנו לא מאשרים ישובים בלי תשתיות בסיסיות ואני לא יכולה לעשות איפה ואיפה. בואו נעשה את זה בצורה ראויה כדי שזה גם יחזיק מעמד".

השר שיקלי אמר בדיון בוועדה כי "מאמצי ההסדרה יתמקדו באזורים הבאים: רהט - שצריכה לעבור למסלול התפתחות עצמאי, חורה - המהווה מוקד אורבני חשוב במוקד האוכלוסייה הבדואית המקרין על המרחב כולו, צפון ערד - מרחבי טבע ונוף שצריכים להתפנות ממקבצי בנייה בלתי חוקיים, וביר האדג' - שמלכתחילה נבנתה טלאי על טלאי, נעשתה למוקד פשיעה וחייבת לשנות מגמה".

התוכנית מדגישה גם כי קיים מחסור באזורי תעסוקה בקרבת היישובים הבדואים וכי פיתוח אזורי תעשייה הינו דבר חיוני ביותר בהיבט של הגדלת שיעור התעסוקה, וכן פיתוח כלכלי, הוצאת מטרדים ומפגעים מהיישובים והגדלת הכנסות הרשות המקומית מארנונה לעסקים.

על פי המסמך, המדינה יזמה תכנון ופיתוח של 165,000 יחידות דיור כפתרונות הסדרה למגורים עבור הבדואים בנגב, אך ללא פיתוח מקביל ומספיק של תשתיות לא ניתן להוציא את הבניה אל הפועל. התוכנית קובעת הנחיות לנושא פיתוח התשתיות, אך מדגישה כי "חלק מהתוכניות והפרויקטים מעוכבים ואינם מתממשים עקב פעולות אלימות ואיומים של גורמים שונים" וקובעת כי "נדרשים לתגבור כוח מקצועי ומיומן שייבנה במיוחד לטובת משימה זו ויידרש ללוות באופן הדוק את הקבלנים המבצעים את העבודות". לשם כך כאמור, נדרש תגבור התקנים ביחידת "יואב" של המשטרה.
 
רה"מ נתניהו אמר כי "הכוונה שלנו היא לשנות את המציאות. 'בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו' - אם בזה הוא נבחן, אז בן גוריון לא הצליח לייצר את השינוי שנדרש. אנחנו שינינו דברים רבים בנגב: בעיקר על ידי הבאת תשתיות לאומיות, וגם על ידי העברת מפעלים וסקטור פרטי לנגב. אבל יש בעיה גדולה בנגב, אנחנו צריכים שהבדואים יהיו חלק מסיפור ההצלחה הגדול הזה, בכל המובנים".