היזם טוען: המתחם שהעירייה הציגה כמודל להתחדשות - לא רווחי בגלל התנגדות התושבים החרדים

לפני כשלושה שבועות, במהלך ההסלמה האחרונה מול עזה, נהרגה מפגיעת רקטה אישה ברחובות, שלא הספיקה להגיע לממ"ד. המקרה הוכיח כמה חיוני למגן את הבתים שאינם ממוגנים, בעיקר באמצעות פרויקטים של תמ"א 38 והתחדשות עירונית. אבל מסתבר שזה לא תמיד כה פשוט, כפי שהתברר ליזם ברחובות, דווקא במתחם, אותו לדברי היזם הציגה העירייה כמתחם לדוגמא לביצוע התחדשות עירונית. 

היזם, קובי ארדיטי, הבעלים של חברת RMA מקבוצת רם-מוגרבי-ארדיטי, טוען כי פרויקט ההתחדשות העירונית שבמתחם הרחובות עזרא, הרב זכריה מדר ומרים מזרחי - אינו רווחי, זאת מפני שהתושבים שם שרובם חרדים, חוששים מבנייה לגובה ומשינוי צביון השכונה. הפרויקט שבאזור שכונת שעריים נועד לחדש מתחם של דירות ישנות ללא ממ"ד כולל תוספת דירות. 

המתחם כולל 15 בניינים בני 3 עד 6 קומות וסה"כ כ-200 דירות בשטח ממוצע של כ-70 מ"ר, ללא ממ"ד. על פי התוכנית המוצעת, אמורים היו הבניינים הישנים להיהרס ובמקומם לקום בניינים חדשים בני 10 קומות כולל קרקע וגג בעורף המתחם, ו-24 קומות כולל קרקע, גג וקומת משרדים בחזית המתחם, מול ציר תנועה ראשי, ובסך הכול מעל ל-800 דירות. 

המתחם עמד בקריטריונים לפינוי-בינוי, כולל תמורות לדיירים של 12 מ"ר, ממ"ד ושטחי מרפסת על פי מכפיל בנייה מאושר של מעל ל-4, תוך ניצול פוטנציאל התכנון המרחבי בין היתר בעזרת תוספת הקומות לבניינים החדשים. היזמית שהובילה את הפרויקט היא כאמור חברת RMA מקבוצת רם-מוגרבי-ארדיטי, בבעלות קובי ארדיטי, הפועלת מזה שנים רבות בתחומי ההתחדשות העירונית.

היזם: "ככל הידוע, במרבית הדירות בשכונות אלו אין מ"מדים מובנים, כך שחייבים לקדם את פתרונות ההתחדשות והמיגון עבור האוכלוסייה החרדית, בין אם על ידי המדינה, בין אם על ידי הרשויות המקומיות ובין אם על ידי פתרונות הלכתיים מתאימים"

לדברי ארדיטי, העבודה על הפרויקט נמשכת כבר 6-5 חודשים, ולפני כשלושה חודשים הוציאה עיריית רחובות מסמך תבחינים, שקובע כללים לכמה זכויות ניתן לקבל בכל אזור בעיר. "לפי המסמך, נבחר המתחם הזה למתחם לדוגמה בכל העיר, כמתחם שאפשר לעשות בו התחדשות עירונית , ועל פיו הוצאנו תכנון למתחם וכינסנו את הדיירים", מספר ארדיטי.

"חייבים לקדם את המיגון גם עבור האוכלוסייה החרדית" 

"בכנס עלו שאלות לגבי הקריטריונים והתמורות. אלא שחלק מהבניינים גבוהים, וחלק מהדיירים לא פסלו אותנו אלא את הקונספט. אמרו: 'תשמע, אנחנו לא רוצים לשנות את הצביון של השכונה, כי נכנסות אליה אוכלוסיות מעורבות'. הצענו חלופות, אבל מבנייה גבוהה לא נוכל להתחמק. ואז ודאי שהפרויקט לא רווחי, אולי הוא יכול להיות רווחי במרכז תל אביב".

לדברי היזם, למרות שהחשיבות של התחדשות עירונית ברחובות היא ברורה, הוא נותר חסר אונים. "הרעיון הוא יותר רחב, בכל עיר יש לפחות שכונה חרדית אחת. וצריך ואפשר למצוא פתרונות, אבל אין לי את הכלים הללו. אני לא יכול להציע פתרונות, אני כבול למסמך תבחינים של העירייה. היא יכולה להציע קרקע משלימה, הרשות  הממשלתית להתחדשות יכולה לתת סיוע, או אפשר לתת פטור מהיטל השבחה  בעיר שכולה חרדית הנושא לא עולה. דווקא בערים לא חרדיות, כשראש העיר רוצה לבצע התחדשות, אז הבעיה עולה". 

ארדיטי הבהיר כי יש לחברה שלו ניסיון רב בהובלת מגוון פרויקטים של תמ"א ופינוי-בינוי, המתקיימים בשיתוף פעולה ובתאום מלא מול בעלי הנכסים. "מתוך הניסיון שצברנו לאורך עשרות שנים, ברור לנו כי גם ההתחדשות העירונית בשכונות חרדיות היא כורח המציאות, בשל התיישנות התשתיות וכן האיומים הביטחוניים, כולל במרכז המדינה, כמו שלצערנו חווינו באירוע הטרגי האחרון ברחובות. ככל הידוע, במרבית הדירות בשכונות אלו אין מ"מדים מובנים בדירות, כך שחייבים לקדם את פתרונות ההתחדשות והמיגון עבור האוכלוסייה החרדית, בין אם על ידי המדינה, בין אם על ידי הרשויות המקומיות ובין אם על ידי פתרונות הלכתיים מתאימים".

מעיריית רחובות טרם התקבלה תגובה והיא תפורסם לכשתתקבל.