מורגנשטרן: "יש תוכנית ממשלתית בהיקף של 2-1 מיליארד שקל בשנה לחיזוק מבנים בפריפריה"

85% מבאי כנס "פסגת התחדשות עירונית 2023" של מרכז הנדל"ן ומדלן, שנערכת היום (ב') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, חושבים שהמדינה תכניס את היד לכיס רק אחרי שיהיו מאות הרוגים. השאלה הוצגה לקהל, והאופציות האחרות היו נזק למבנים ודו"ח של מבקר המדינה. 15% סברו שנזק למבנים יוביל לכך, ואף אחד לא חשב שדו"ח של המבקר ישפיע. 

על כך אמר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון , יהודה מורגנשטרן, בשיחה עם העיתונאי דני קושמרו, כי, "קודם כל הגרף זה מטריד אותי כאזרח במדינת ישראל. זה מסביר עוד משהו - אנחנו בעולם של משאבים מוגבלים. אם היה לנו כסף לכל דבר, היינו פותרים הרבה בעיות. זה אירוע של מיליארדי שקלים. יש 30 אלף יחידות דיור שצריכות לעבור חיזוק, 25 אלף מתוכן צריכות לעבור זאת כמתחמים. העלות שהוצגה היא 600 אלף שקל ליחידת דיור. ההערכה שלנו מדברת על 7 מיליארד שקל. זה הרבה מעבר ליכולות של משרד השיכון. אי אפשר לקחת אחריות בלי לקבל סמכות. יש לנו תוכנית לשנתיים הקרובות להרחבת חיזוק המבנים בדיור הציבורי. בימים אלה אנו מגבשים, עם המועצה לכלכלה, החלטת ממשלה גדולה רחבה יותר - הצעה בהיקף של מיליארדי שקלים".

על היעדר האינטרס הכלכלי להתחדשות בפריפריה, אמר מורגנשטרן כי, "בפריפריה הססמית (על השבר הסורי-אפריקאי, דנ"ק) הפתרון הוא לא תמ"א או התחדשות עירונית , אלא שהמדינה שתשלם בצורה של קרקע או הטבות מיסוי. המדינה צריכה להכניס את היד לכיס, עם תוכנית בהיקף של 2-1 מיליארד שקל בשנה".

הוא התייחס להארכת התוקף של תמ"א 38 על ידי שר השיכון, יצחק גולדקנופף, בערים מסוימות, בזמן שעדיין לא אושרה חלופת שקד: "כשתמ"א 38 תגיע לסיומה, צריך למצוא פתרון. מה שהרשות הממשלתית להתחדשות העירונית הציגה זה מה עושים בתקופת הביניים. הרשויות יציגו תוכנית חלופית".

לשאלה של קושמרו אם השר מייצג רק את החרדים, הוא השיב כי, "לא קשה לראות שאני חרדי, אבל בכניסתי לתפקיד הגעתי לדיונים של מו"מ. אמרו לי שם 'מה אתם צריכים להתעקש על תקציב כזה וכזה לתשתיות, בוא נדאג לכם'. אמרתי לה 'מי זה לכם?'. ענו לי, 'לחרדים'. אמרתי שאני לא מנהיג של חרדים, אני מנהיג שהוא חרדי. החרדי זה  Non issue מבחינתי. אני לא חושב שהשר דואג לאוכלוסייה החרדית". 

לטענת קושמרו, שגם הרפורמה משפיעה על עצירת העסקאות, השיב מורגנשטרן כי, "אנשים מבטלים עסקאות שבחוסר ודאות. אני לא חושב שמחירי הדיור יירדו בגלל הרפורמה. מתוך הדבר הזה (הרפורמה, דנ"ק) צצו המון זרמים בחברה ישראלית, צריך להסתכל בעיניים ולהכיר אחד את השני ולדבר אחרת. גם כשחווים ירידה או חוסר ודאות אחרת, השוק יידע להתייצב".

"ניתן לקדם 150 אלף יחידות דיור בשלבים המוקדים של המטרו"

קושמרו שוחח גם עם מנכ"ל מינהל התכנון , רפי אלמליח, שאמר כי התחנה הראשונה של המטרו בגוש צפויה להיפתח בעוד עשור. הוא אמר גם כי, "חלופת שקד מאפשרת לפריפריה כלים טובים יותר לחיזוק המבנים. בהתחדשות העירונית הובלנו הליכים משמעותיים - אישרנו 60 אלף יחידות דיור בתחום זה. גם לרשות ההתחדשות העירונית מגיע לה שאפו". 

על תוכנית המטרו והבנייה סביבה, אמר אלמליח כי, "יש לנו את תמ"א 70 שנמצאת בהליך עם הוועדות המחוזיות. לא מדברים על 500 אלף דירות מחר בבוקר. את חלקן ניתן יהיה לקדם לפני כן. אנחנו לא רוצים שייתקע בניין של 40 קומות. 150 אלף יחידות דיור ניתן יהיה לקדם בשלבים המוקדמים (של הקמת המטרו, דנ"ק)".

הוא התייחס גם לאמירה של שרת התחבורה, מירי רגב, שלפיה ביצוע המטרו יקרה רק לאחר קידום הרכבת מקריית שמונה לאילת: "יש לה התניה לביצוע. אני אמון על התכנון - גם של המטרו וגם של הרכבת לאילת וקריית שמונה. מבחינה תכנונית אין לנו מגבלה כזו. הנושא של הביצוע הוא לא היום ולא מחר. זה יהיה בשנים הבאות. אין לנו פתרון אחר לעומס ולגודש בכבישים".

אלמליח התייחס גם לפרקי הזמן הארוכים הנדרשים לקבלת היתרי הבנייה: "אנחנו עומדים לאלץ הגדלה של קומות ופועלים לאישור תוכניות לבניינים גבוהים יותר. כך נראה שיפור. גם הקמנו אגף רישוי במינהל התכנון לתשתיות ליניאריות, ולא נמתין לוועדות המקומיות לתשתיות חשובות. אנחנו מתמרצים 2,000 שקל לרשות עבור כל יחידת דיור שתקבל היתר. צריך עוד גזרים, כמו תקציבים של משרד החינוך להקמת מוסדות החינוך לפני שנכנסים התושבים".

"בשנתיים האחרונות עשינו כל מה שאפשר להעלות על הדעת"

"הדבר המרכזי בחוק ההסדרים זה היכולת לקדם פרויקטים בתקופה קצרה מאוד. אני חושבת שבשנתיים האחרונות עשינו כל מה שאפשר להעלות על הדעת שניתן לעשות (בהקשר של שוק הדיור, ס"ש)", כך אמרה בכנס המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט אזרחי, כרמית יוליס. "בסוף אנחנו יושבים על הציר הכי רגיש, כי אנחנו רוצים לפתור משבר דיור, ואנחנו מתמודדים עם אוכלוסיות חלשות -  החקיקה צריכה לתת את המענה הרלוונטי".

לדבריה, ניתנת תשומת לב רבה לזכויות הדיירים: "הורדנו את הרוב הדרוש לעסקת פינוי בינוי , ואפשר לתבוע דייר סרבן. אנחנו גורמים להרבה עסקאות לקרות, אך אנו גם תמיד שומרים על זכויות דיירים, ושיהיו שוויון ושקיפות. לכאורה זה דברים אלמנטריים, כמו מה הערבויות שנותנים לדייר או שצריך להיות עורך דין ליד הדייר. לצד זה אנחנו מסתכלים פעם ראשונה על היבט הנציגויות. בסוף יש בה דיירים מהבניין, ויש לה הרבה אחריות על הכתפיים. הגיע הזמן להתמודד עם הדבר הזה.

"אני בטוחה שעניין היטלי ההשבחה יגיע לבית משפט עליון. העול של היטל השבחה זה סוג של מערב פרוע. החוק ארכאי מאוד, וזה מכניס המון סוגיות משפטיות. לנו יש בית חרושת שתמיד מוציא דעות לגבי היטל ההשבחה. חוות הדעת שהוצאנו מובילה לאחידות, אך זה עניין של מאות מיליוני שקלים, וזה יגיע לבית משפט. הרשות המקומית תקבע את היטל ההשבחה פר מתחם בתחומה. זה חלק משמעותי מאוד גם ליזמים, גם לדיירים וגם לשלטון המקומי.

בנוגע לעלויות הכרוכות במעבר לדירה החדשה של הדיירים הוותיקים, אמרה יוליס כי, "כל מי שמכיר את חוק תחזוקת המבנים לא יכול לישון טוב בלילה. זה תחום שאין עליו שום רגולציה, וכל אחד יכול להגיד שהוא חברה כזו. מה שעשינו בחוות הדעת שפרסמנו בנושא, זה משהו שרק אתה כיזם יכול לעשות. אנשים לא לוקחי בחשבון במשכנתא את מאות השקלים שזה עשוי לעלות בחודש. אנחנו לא עוסקים בפיקוח המחירים, אבל ראשות התחרות כן מעסקת בזה.