בג"ץ למדינה: נמקי מדוע לא יתקיים דיון חדש לבחירת מנהל מינהל התכנון

האם מינויו של מנהל מינהל התכנון רפי אלמליח יבוטל בשל פגמים בהליך מינויו? לאחר דיון טעון שהתקיים לפני שבועיים, הורה הרכב של שלושה שופטי בג"ץ למדינה להסביר את כשירותם לתפקיד של שניים מתוך שלושה חברים בוועדה למינוי מנהל מינהל התכנון, שהמליצה על מינויו של אלמליח לתפקיד, וכן לנמק מדוע לא יתקיים דיון מחודש במינוי למשרה, בפני ועדת איתור שתכלול חברי ועדה ראויים.

ההחלטה ניתנה בעקבות עתירת עמותת אדם טבע ודין (אט"ד) נגד המדינה בנושא, שבה נטען כי לשלושה מתוך חמשת חברי ועדת האיתור, שמינתה שרת הפנים לשעבר איילת שקד, אין את המומחיות הנדרשת לתפקיד מסוג זה כפי שקבעה החלטת הממשלה להקמת הוועדה. כלומר - הם אינם אנשי תכנון ואינם מומחים בתחום. מהחלטת השופטים עוזי פוגלמן, ענת ברון וגילה כנפי-שטייניץ משתמע כי בבחינה ראשונית של הסוגיה על ידם נמצא כי בטענותיה של אט"ד יש ממש.

"לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, ניתן בזה צו על תנאי המורה למשיבים להתייצב וליתן טעם מדוע לא ייקבע כי מינוי המשיבים לוועדה לאיתור מועמדים למשרת מנהל מינהל התכנון אינו עונה על התנאים שנקבעו בהחלטה של הממשלה ה-34", נכתב, "ומדוע לא ייקבע כי יש לקיים דיון במינוי למשרה לפני ועדת איתור שתמונה בהתאם להחלטת ממשלה".

שלושת המועמדים שאת כשירותם לתפקיד חברי ועדת האיתור תקפה אט"ד בעתירה שהוגשה בחודש יולי האחרון, הם פרופ' רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס, שמונה לוועדה כ"נציג אקדמיה בעל ידע ומומחיות בתחום התכנון", עו"ד דוד שני, ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים (הטאבו),שמונה לוועדה כ"נציג שהוא עובד בכיר במשרד ממשלתי בעל מומחיות בתחום התכנון" ועו"ד ציפורה בליצר, שמונתה כ"נציגת ציבור מומחית בתחום התכנון". בעתירתה טענה אט"ד כי בעוד שעל פי החלטת הממשלה "נקבע כי שלושה מחמשת חבריה – נציגי האקדמיה, הממשלה ונציג הציבור – יהיו בעלי מומחיות בתכנון", הרי שכל שלושת החברים שמונו אינם כאלה: "שלושתם עורכי דין ללא השכלה אקדמית בתחום התכנון, ולכן אינם עונים לדרישה שבהחלטת הממשלה". עוד טענה אט"ד כי "משמעות מינוי חברי ועדת האיתור נעדרי המומחיות – המלצות לא מבוססות וחשש להטיה פוליטית".

עוד טענה העמותה בעתירה כי עצם תפקידו הקודם של אלמליח - ראש אגף בכיר לתכנון ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) - פוסל אותו מלעמוד בראש מינהל התכנון בשל ניגוד עניינים "שאלמליח נתון בו לאור התפקידים שמילא זה יותר מעשור ברשות מקרקעי ישראל".

בתשובה לעתירה אמרו נציגי המדינה כי כמו בהחלטות נוספות, לא נקבעו אמות מידה לצורך קביעת המומחיות והניסיון הרלוונטיים וכי עיסוקם כעורכי דין בתחום המקרקעין רלוונטי לתפקיד. לגבי בליצר טענה המדינה במפורש כתחום עיסוקה הוא דיני תכנון ובנייה, ואף הייתה חברה בוועדות תכנון ובנייה ובוועדות ערר. אלא שבמהלך הדיון התבררה טענה זו כשקרית, שכן בליצר עצמה ציינה בתגובתה כי לא היתה חברה בוועדות תכנון, אלא רק הופיעה בפני ועדות תכנון כטוענת – מעמד שמשמעותו שונה לחלוטין.

טענה נוספת שעלתה מהעתירה היא כי בליצר לא מייצגת ציבור רחב כנדרש מחברי הוועדה. על כך השיבה בליצר שייצגה בין היתר את נכי צה"ל. המדינה טענה שמי שמייצג את הציבור יכול לייצג גם גורמים מהשוק הפרטי בשל המושג העמום. לטענת אדם טבע ודין, מדובר בטענה שגויה, וכי לא מדובר במשמעות של נציג ציבור.

בשבוע שעבר, לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה למשיבים להסביר למה שניים מהמשיבים, עו"ד שפירא ועו"ד שני, מונו לוועדה. לגבי בליצר בג"ץ לא שוכנע שאין לה רקע תכנוני כנדרש ולא הוצא צו על תנאי נגדה,  עם זאת הורו השופטים לממשלה להסביר למה קיים פער בין תגובת בליצר, שלפיה "הופיעה בוועדות" לתגובת הממשלה לעתירה לפיה הייתה "חברה בוועדות".

את אדם טבע ודין ייצגו עו"ד אלי בן ארי ועו"ד אורטל סנקר. את נציגי הממשלה ייצגה עו"ד תהילה רוט. עו"ד בליצר ייצגה את עצמה ושאר המשיבים לא התייצבו להשמיע את טיעוניהם.

ממשרד הפנים טרם נמסרה תגובה