סוף להתנגדות העיריות לבניית דירות? הממשלה יוזמת העברת הכנסות ארנונה מנדל"ן מניב לתמרוץ מגורים

שינוי משמעותי באופן חלוקת הארנונה שאינה למגורים, מוצע במסגרת חוק ההסדרים המתגבש ושצפוי לעלות לאישור לצד תקציב 2023-2024, אשר הטיוטה הסופית שלו נשלחה הבוקר (ד') למשרדי הממשלה השונים. זאת במטרה לתמרץ רשויות מקומיות לקדם בניה למגורים, שעד היום נחשבה לגרעונית, בתחומן.

כידוע, אחד החסמים המרכזיים להגדלת היצע הדיור, היא העובדה כי תעריפי הארנונה למגורים נמוכים משמעותית ממרבית תעריפי הארנונה שאינה למגורים. העלות של עסקים עבור הרשות המקומית נמוכה משמעותית מעלותם של תושבים, אך תעריפי הארנונה לנכסים שאינם למגורים, ככלל גבוהים יותר. שילוב הפער בין ההוצאות הגבוהות על תושבים לעומת עסקים להכנסות הגבוהות מעסקים לעומת מתושבים, מוביל לכך שלרשויות המקומיות קיים תמריץ שלילי משמעותי לקליטת תושבים חדשים ואילו תמרוץ יתר לתכנון עודף באופן משמעותי של שטחי תעסוקה ומסחר.

בשל זאת מציעה טיוטת חוק ההסדרים "לקבוע כי אחוז מסך הגידול העתידי של גביית הרשויות המקומיות מארנונה שאינה למגורים, לעומת שנת 2022 שתהווה את שנת הבסיס, יופרשו לטובת קרן לתמרוץ דיור", כמתואר בדברי ההסבר. כלומר, על פי ההצעה, "ההפרשות לקרן יעשו רק מהגידול בארנונה שאינה למגורים, כלומר מהתקבולים העתידיים בארנונה, באופן שיבטיח לרשויות המקומיות ודאות לגבי הכנסותיהן הקיימות. על מנת להתאים את שיעור הגידול שתידרש להפריש כל רשות מקומית למצבה הכלכלי, מוצע לקבוע הבחנה בין רשויות מקומיות ביחס להפרשות שלהן יידרשו".

עוד מוסבר כי "ההבחנה תיערך בהתאם לגובה הכנסותיהן מארנונה שאינה למגורים, כך שרשויות שהכנסותיהן מארנונה שאינה למגורים הן הגדולות ביותר יפרישו 49% מהגידול בהכנסותיהן וכך במתווה יורד, כאשר רשויות שהכנסותיהן מארנונה שאינה למגורים הן הנמוכות ביותר יפרישו רק 10% מהגידול בהכנסות אלו, באופן שישמר עבורן שיעור גדול יותר מהגידול בהכנסות מארנונה שאינה למגורים.

קרן תמרוץ דיור

על פי ההצעה, הכספים שהופרשו על ידי הרשויות המקומיות יועברו לקרן לתמרוץ דיור, שמתוכה הם יחולקו בין הרשויות המקומיות באופן שעבור כל היתר לבניית יחידת דיור שהוציאה רשות מקומית בשנה קלנדרית, החל משנת 2021 ואילך, תהא זכאית הרשות בחלוף שלוש שנים משנת מתן ההיתר, למענק בסך 2,000 ש"ח שיועבר לתקציבה השוטף מידי שנה, ויקרא מענק לדיור. כך למשל, עבור היתרים שהוציאה הרשות המקומית בשנת 2021 תהיה זכאית למענקים לדיור החל משנת 2024.

בנוסף, מוצע לקבוע שכל היתר לבניית יחידת דיור שהוציאה רשות מקומית בין השנים 2018 עד 2020, בהן התממשו הסכמי גג בהיקפים נרחבים, אשר מגדיל את מלאי יחידות הדיור ברשות ביחס לשנה הקודמת, תהיה זכאית הרשות המקומית החל משנת 2024 למענק בסך 1500 ש"ח, שיקרא מענק תמיכה.

כצעד משלים, עד 2029 ,במידה שהכספים שהצטברו בקרן לא יספיקו למימון המענקים לדיור והמענקים לתמיכה, הממשלה תוסיף את הכספים הנדרשים לקרן. זאת, באופן שיבטיח כי בשנים הראשונות לקיום הקרן, שבהן הפרשת הרשויות עלולה שלא להספיק למימון כלל המענקים לדיור והמענקים לתמיכה, עדיין ניתן יהיה להקצות אותם במלואם.

לבסוף, מוצע לאפשר לכל רשות מקומית איתנה ורשות מקומית יציבה לשנות את תעריפי הארנונה שלה באופן שיביא לצמצום מתון והדרגתי של הפער בין תעריפי הארנונה לנכסים מסוג מגורים לתעריפי הארנונה לנכסים שאינם למגורים, וזאת ללא שיידרש לכך אישור השרים.

תוכנית הכוללת תוספת של עד 1,200 מ"ר למגורים ושימושים נלווים למגורים, תהיה בסמכות של כל ועדה מקומית. תוכנית הכוללת תוספת של עד 5,000 מ"ר למגורים ושימושים נלווים למגורים, תהיה בסמכות של ועדה מקומית עצמאית. כדי להקל על הליך הסמכת ועדות מקומיות לעצמאיות, מוצע לבטל את הדרישה לנציג בעל דעה מייעצת בוועדה

בטיוטת החוק מוצע כי תוכנית הכוללת תוספת של עד 1,200 מ"ר למגורים ושימושים נלווים למגורים, תהיה בסמכות של כל ועדה מקומית. תוכנית הכוללת תוספת של עד 5,000 מ"ר למגורים ושימושים נלווים למגורים, תהיה בסמכות של ועדה מקומית עצמאית. כדי להקל על הליך הסמכת ועדות מקומיות לעצמאיות, מוצע לבטל את הדרישה לנציג בעל דעה מייעצת בוועדה.

סעיף 109 לחוק התכנון והבנייה, מחייב כיום את הוועדות המחוזיות להכריע בתוכניות שבסמכותן בתוך 18 חודשים ממועד הגשתן. אף על פי כן, כ-30% מהתוכניות לא מוכרעות על ידן בתקופה זו. במקרה של אי-עמידה בזמן האמור, החוק מאפשר למגיש התוכנית לפנות למזכיר הוועדה המחוזית, בבקשה שיעביר את התוכנית לוועדת המשנה של המועצה הארצית, אך דבר זה לא קורה בפועל. הפעם האחרונה שדיון בנושא התקיים היה ב-2019. כדי לאפשר מעבר של תוכניות לוועדת המשנה, ללא צורך בבקשה יזומה של מגיש התוכנית, שיזמים נמנעים ממנה, מוצע כי תוכנית הכוללת יותר מ-100 יחידות דיור תועבר לוועדת המשנה ללא צורך בבקשת היזם, תוך מתן אפשרות ליו"ר המועצה הארצית להחליט מטעמים מיוחדים שלא להעביר את התוכנית.

חיוב הרשויות המקומיות ברישוי עצמי מינואר 24

מסלול רישוי המקביל למסלול הרגיל בחוק התכנון והבנייה, שבמסגרתו אדריכל שמוסמך כמורשה להיתר יכול לתת היתר בנייה במקום רשות הרישוי, יחול בכל תחומי הרשויות המקומיות מינואר 2024, זאת בניגוד למצב הקיים כיום, שבו מדובר במסלול וולונטרי.

כדי להימנע מעיכוב מימוש של תוכניות עם כמות משמעותית של יחידות דיור ברשויות רישוי מקומיות, שבהן הליך הרישוי מתארך הרבה יותר ביחס לממוצע, מוצע להסמיך את שר הפנים להכריז על רשות רישוי מקומית שאינה ממלאת את תפקידיה במתן היתרי בנייה כראוי, בכפוף להמלצת מנהל מינהל התכנון . הכרזה זו תהיה בתוקף ל-24 חודשים, או לתקופה קצרה יותר - מנימוקים מיוחדים שיקבע שר הפנים

כמו כן, כדי להימנע מעיכוב מימוש של תוכניות עם כמות משמעותית של יחידות דיור ברשויות רישוי מקומיות, שבהן הליך הרישוי מתארך הרבה יותר ביחס לממוצע, מוצע להסמיך את שר הפנים להכריז על רשות רישוי מקומית שאינה ממלאת את תפקידיה במתן היתרי בנייה כראוי, בכפוף להמלצת מנהל מינהל התכנון . הכרזה זו תהיה בתוקף ל-24 חודשים, או לתקופה קצרה יותר - מנימוקים מיוחדים שיקבע שר הפנים. 

האצת מימוש היתרי בנייה

בדברי ההסבר לטיוטת החוק, נכתב כי בשל סעיף 152 לחוק תכנון ובנייה, הקובע כי מהרגע שהוגש ערר על היתר בנייה, לא יינתן ההיתר עד למתן החלטה בוועדת הערר. הקפאה גורפת של מתן ההיתר בשל כל ערר שהוגש, עד להכרעה בערר שיכול ואף תארך שנים ארוכות, לא תמיד מאזנת בצורה סבירה בין האינטרסים של מבקש ההיתר לבין העורר. 

מוצע להסדיר נושא זה, ולקבוע כי לוועדת הערר יש סמכות להחליט, מטעמים שירשמו בהחלטתה, כי בנסיבות העניין אין מקום והצדקה לעכב את מתן ההיתר עד להכרעה בערר. החלטה זו יכולה להתקבל אם ניתן להתיר חלק מהעבודות שהתבקשו בהיתר, שלגביהן לא נטענו טענות בערר. כך למשל, לגבי עבודות חפירה או פיתוח, כשהערר מתייחס למספר הקומות או מספר יחידות הדיור וכיו"ב, או במקרים אחרים בהתאם לשיקול דעת ועדת הערר, בשים לב לנסיבות ולערר. בנוסף, מוצע לתת סמכות לשר הפנים לקבוע בתקנות סוגי עבודות ומבנים שלא יידרש אישור תחילת עבודות כדי להתחיל בביצוען.

התחדשות עירונית גם לצמודי קרקע

התחדשות עירונית לצמודי קרקע, התאמות חוקי תמ"א 38 בדומה לבנייה מתחמית והתערבות בעסקות חוסמות – גם כל אלה ייכללו בחוק ההסדרים החדש, כך עולה מהטיוטה שלו שפורסמה היום. כך למשל, "מוצע לתקן את סמכות מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית להכריז על שטח כעל מתחם לפינוי לשם בינוי או לעיבוי בנייה, גם אם יש בשטח פחות מ-24 יחידות, ובתנאי שבשטח כאמור יש לפחות שמונה יחידות צמודות קרקע, ומוצעת לגביו תוכנית הכוללת לפחות מכפלת מספר היחידות בחמש, או 70 יחידות - לפי הגבוה מביניהם". 

"מוצע לתקן את סמכות מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית להכריז על שטח כעל מתחם לפינוי לשם בינוי או לעיבוי בנייה, גם אם יש בשטח פחות מ-24 יחידות, ובתנאי שבשטח כאמור יש לפחות שמונה יחידות צמודות קרקע, ומוצעת לגביו תוכנית הכוללת לפחות מכפלת מספר היחידות בחמש, או 70 יחידות - לפי הגבוה מביניהם"

עוד מוצע, להנחות את מינהל התכנון לקדם תוכנית מתאר מחוזית במחוזות הרלוונטיים לעניין זה, שתתייחס לאזורים עירוניים שבהם יש ריכוז של יחידות צמודות קרקע, שתגדיל את זכויות הבנייה הקיימות ואת כמות יחידות הדיור לדונם בהתחדשות עירונית, ותעצים את הציפוף העירוני. כמו כן, יוקמו לשם כך מנגנון תמריצי וצוות בין-משרדי לצורך גיבוש פתרונות נוספים לקידום ההתחדשות העירונית, ביחס לשטחים הכוללים יחידות צמודות קרקע. הצוות יהיה בראשות ראש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ובהשתתפות הממונה על התקציבים באוצר, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט אזרחי, וראש מינהל התכנון, או מי מטעמם.

הפחתת הרוב הדרוש גם בתמ"א 38

החוק כולל גם הצעה להפחית את הרוב הדרוש בתמ"א 38 בהריסה ובנייה לשני שלישים מהדירות בבית המשותף, בתנאי שבבית המשותף יש לפחות ארבע דירות ויותר משני בעלים. המפקח על הבנייה יוכל לפסול סרבנים שבדירתם בוצעה עבירת בנייה, כל עוד יותר מ-50% מבעלי הדירות בבית במשותף מסכימים לבנייה, בהתאם לחוק פינוי בינוי . בעל 30% מהדירות ויותר, ייחשב יותר ברוב הדרוש.

החוק כולל גם הצעה להפחית את הרוב הדרוש בתמ"א 38 בהריסה ובנייה לשני שלישים מהדירות בבית המשותף, בתנאי שבבית המשותף יש לפחות ארבע דירות ויותר משני בעלים. המפקח על הבנייה יוכל לפסול סרבנים שבדירתם בוצעה עבירת בנייה, כל עוד יותר מ-50% מבעלי הדירות בבית במשותף מסכימים לבנייה, בהתאם לחוק פינוי בינוי

הפטור ממס בתמ"א 38 יחול גם על זכויות מקרקעין טעוני חיזוק. ההטבות הניתנות לפרויקטים של פינוי בינוי יחולו על פרויקטים של התחדשות בניינית. עוד מוצע שבעסקות של התחדשות בניינית, יורחב הפטור ממסים הקבוע, כך שיחול על כלל יחידות דיור של מוכר דירה בבניין, בכפוף להתקיימות שאר התנאים שקבועים בחוק ביחס לכל אחת מיחידות הדיור. פטורים יחולו גם על כל היחידות שנמכרות ליזם לצורכי ציבור. 

הצעה נוספת שנכללת בהצעת החוק היא שבעסקות התחדשות בניינית לא יחול פטור ממס במסירת הדירה לקרוב, אם נעשתה 12 חודשים לפני ההסכם הראשון וסופה ביום המכירה של העסקות באותו בניין. הטבות המס יחולו גם על קשישים שקיבלו בתמורה שתי דירות ומכרו ליזם את הזכויות לדירה המקורית. הקשיש יוכל למכור את הדירה בפטור ממס לכל אדם, ויוכל לקבל גם תמורה נוספת במזומן. הגדרת קשיש תורחב גם לחולה שנוטה למות. 

הרשות להתחדשות עירונית לא תהיה תלויה ברשות המקומית

במקרה של הפקדה והמלצה על תוכנית על ידי הרשות המקומית למתחם מועדף לפינוי בינוי, סמכות מנהל הרשות להתחדשות להכריז על המתחם לא תותנה בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר. 

כמו כן, מוצע שהמינהל יוכל להכריז על עסקות חוסמות אם כל אחד מהיזמים הגיע ל-20%, אך אף אחד מהם לא הגיע ל-60%; ואם כ-60% מהדיירים יצרו קשר עם יזם כלשהו, וחלפה שנה וחצי מאז העסקה הראשונה, אך עדיין לא הגיעו לרוב – או שנתיים וחצי במקרה של יותר מ-120 יחידות דיור. המינהל ידון בעסקות במקרה של פניית 10% מהבעלים, שני היזמים או יזם אחד ושלושה בעלי דירות שהתקשרו עם יזם אחר. במקרה שהמינהל יכריז על עסקה חוסמת, הדיירים יוכלו לצאת מהעסקה ללא פיצוי ליזם בתום תקופת אכשרה בת שישה חודשים. עוד מוצע להוסיף זכויות לצורכי ציבור.

רפורמה בשוק השכירות

בדברי ההסבר שצורפו לטיוטה, נכתב כי "שוק השכירות כיום אינו מהווה תחליף ראוי ותחרותי לדירה בבעלות, לאור החסרונות המאפיינים שוק זה". בין החסרונות הבולטים: חוסר ודאות וחוסר יציבות - הן לגבי משך זמן ההשכרה, הן לגבי גובה שכר הדירה והן לגבי תנאי ההשכרה. "בתקופת השכירות, ומדי שנה בשנה, נתון השוכר להחלטות המשכיר ולנסיבות המשתנות בחיי המשכיר, ואלה משפיעים על אפשרות השוכר לחדש את ההתקשרות החוזית, לעתים בתנאים חדשים. כל אלה מקשים מאוד על שוכרים שכמהים ליציבות, ושחוששים מהעלויות הגבוהות של מעברי דירה תכופים", נכתב בטיוטת החוק.

לכן, מטרת הרפורמה בשוק השכירות, על פי דברי ההסבר, היא "לשפר את איכות המגורים בשכירות לכל שכבות האוכלוסייה, דרך הגברת הוודאות והיציבות לשוכרים, הקלה בעלויות נלוות בשוק השכירות, תיקון עיוותים קיימים ושיפור שירותי הסיוע בדיור".

לצורך השגת מטרה זו, מוצעים כמה צעדים. הראשון מציע מהפכה באופן שבו מתכננים כיום מוסדות התכנון את המתחמים המיועדים להשכרה ארוכת טווח. "אופי המגורים בשכירות מאפשר לתכנן פרויקטים של דיור בתמהיל מגוון יותר, הכולל צפיפות גבוהה. בהתאם לכך, ניתן לכלול שיעור גבוה יותר של דירות קטנות המיועדות לזוגות צעירים, אזרחים ותיקים או יחידים, ואף ניתן ליצור מתחמים משותפים בבניין שיחסכו מקום בדירות", נכתב בהצעה. יתר על כן, דירות קטנות אינן דורשות מוסדות ציבור רבים, מכיוון שהן מתאימות לזוגות צעירים ויחידים, ובכך מתאפשר להוסיף עוד יחידות דיור ללא השלכות משמעותיות על המרחב הציבורי".

"אופי המגורים בשכירות מאפשר לתכנן פרויקטים של דיור בתמהיל מגוון יותר, הכולל צפיפות גבוהה. בהתאם לכך, ניתן לכלול שיעור גבוה יותר של דירות קטנות המיועדות לזוגות צעירים, אזרחים ותיקים או יחידים, ואף ניתן ליצור מתחמים משותפים בבניין שיחסכו מקום בדירות", נכתב בהצעה. יתר על כן, דירות קטנות אינן דורשות מוסדות ציבור רבים, מכיוון שהן מתאימות לזוגות צעירים ויחידים, ובכך מתאפשר להוסיף עוד יחידות דיור ללא השלכות משמעותיות על המרחב הציבורי"

תיקון החוק מפנה אל מסמך "תדריך התכנון להשכרה", שהוכן באחרונה על ידי החברה הממשלתית דירה להשכיר , ומציע להפוך את עקרונותיו למחייבים. על פי אותו מסמך חדש, שינחה את מוסדות התכנון, יהיו בפרויקטים האלה לפחות 100 דירות ולא יותר מ-500. 70% מהדירות יהיו קטנות - מדירות סטודיו ששטחן פחות מ־50 מ"ר, ועד דירות שלושה חדרים ששטחן פחות מ-80 מ"ר. לדירות האלה יהיה כיוון אוויר אחד, או לכל היותר שניים.

הכנסות קרנות ריט למגורים לשוק השכירות

כמה שינויי חקיקה נוספים מכוונים לעודד ולהרחיב את פעילות קרנות הריט למגורים, כגופי השקעות שיתרמו להיקף יחידות הדיור המיועדות להשכרה, וזאת באמצעות הגדלת רווחיותן והסרת חסמים שונים. כיום החוק מחייב שמקרקעין לצורכי השכרה שרכשה קרן הריט יהיו מאוכלסים בדיירים ויחלו להניב בתוך חמש שנים מיום הרכישה. עם זאת, יש מקרים שבהם רכשה הקרן קרקע מתוכננת המיועדת לפרויקטים להשכרה, אך בשל עיכוב בהוצאת היתר הבנייה שאינו תלוי בהתנהלות הקרן, היא לא יכולה להגיע לשלב ההנבה במסגרת חמש השנים. לכן מוצע לאפשר לקרן הריט במקרים חריגים הארכה של שנתיים נוספות עד לאכלוס הפרויקט.

תיקון נוסף מציע לאפשר לקרן הריט לרכוש מקרקעין לצורכי השכרה בפריפריה, המכילים 15 יחידות דיור לכל הפחות, במקום 20 כיום, וכן לאפשר לקרן למכור חלק מהפרויקטים שברשותה לאחר עשר שנים מיום האכלוס, במקום 20 שנה שבהן היא מחויבת כיום, וזאת למשכיר ממשיך שימשיך להשכיר את הפרויקט עד לתום תקופת ההשכרה בת ה-20 שנה.

עוד מוצע להשוות את הטבות המע"מ שלהן זכאים פרויקטים להשכרה במסגרת חוק לעידוד השקעות הון המקודמים על ידי יזמים, כך שגם קרנות ריט למגורים יהיו פטורות ממע"מ על הכנסותיהן מהשכרת הפרויקטים וממכירתם.

שינוי משמעותי נוסף, קובע חובת דיווח על הכנסות משכר דירה, בכל סכום שהוא. כיום פוטר החוק את משכירי הדירות שהכנסותיהם החודשיות משכר הדירה מצויות מתחת לרף מסוים, שכיום הוא 5,471 שקל - הן מתשלום מס על הכנסה זו, והן מעצם הדיווח על ההכנסה. כעת מבקשת המדינה לבטל את הפטור מחובת הדיווח, מתוך הנחה שרבים מהמשכירים שהכנסותיהן גבוהות מתקרת הפטור – לא מדווחים גם הם. מוצע כי חובת הדיווח תחול כבר על ההכנסות משכירות שהתקבלו ב-2023.

תיקון נוסף צפוי לשפר את מצבו של סקטור משכירי הדירות שבעצמם שוכרים דירה. לפי ההצעה, יוכלו משקי בית אלה לקזז את הוצאות שכר הדירה שהם שוכרים מהכנסות שכר הדירה שאותם הם מקבלים, וזאת עד לקיזוז מקסימלי.

יזמים יוכלו לדחות את רוב התשלום על הקרקע שבה זכו

משרד האוצר מציע, במסגרת חוק ההסדרים, שתיקבע הוראת שעה למשך שנתיים, שתאפשר ליזמים בכלל מרחבי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לדחות את התשלומים עבור הקרקע, כך ש-30% מהתשלום יעברו עד 90 יום ממועד הזכייה, ואילו היתר יועברו מאוחר יותר, בהתאם למרחבים. זאת במטרה למנוע כישלון במכרזים ולשמור על קצב הבנייה. "דחיית התשלומים תיעשה במסגרת התחייבות חוזית של היזם לחתימת הסכם חכירה , לאחר העברת מלוא התשלום. תשלום עבור הוצאות הפיתוח יועבר לרמ"י עד 90 יום ממועד סגירת המכרז, פרט למקרים חריגים", כך על פי ההצעה.

כדי למנוע מגרשים ריקים ועיכובים בהשלמות בנייה, מוצע להעביר את האחריות לדיווח על גמר בנייה מרמ"י ליזמים, כשליזם יהיו חמש שנים לגמר הבנייה, בניגוד לארבע שנים כיום. כל עוד יזם לא דיווח על גמר בנייה, רמ"י תתייחס לשטח שברשותו ככזה שהבנייה בו עדיין לא הושלמה. אם יש חריגה במסגרת הזמנים המוקצית, תוכל רמ"י לפעול לביטול העסקה. כמקרה שלא תבטל אותה, היא תחל לחייב את היזם אחת לשנה בתשלום נוסף של 3% מערך הקרקע שבה מתעכבת בנייה למגורים, וב-6% מערך הקרקע שבה מתעכבת בנייה לתעסוקה. 

בנוסף, מוצע כי תשלום הארכות יבוצע באופן עצמאי על ידי היזמים שמתעכבים בבנייה, ללא צורך בדיונים ברשות, וזאת כדי לייעל את התהליך ולהעביר את עיקר המיקוד בתכניות בנייה גדולות המתעכבות מלצאת לשוק. בהמשך לכך, מוצע לבצע הפרדה בין יזמים לבנייה רוויה לבין יזמים לבנייה עצמית, כשבבנייה עצמית המנגנון יקבע שגביית תשלום הארכות תתרחש רק במעמד החתימה על היתר הבנייה, כדי  למנוע חיכוך מול היזמים.

כדי להעלות את התחרות בין היזמים ולמנוע עליית מחירים, רמ"י לא תקצה קרקע למגורים ליזם אם הוא מחזיק ביותר מ-20% מכלל יחידות הדיור שהוקצו על ידי רמ"י בתב"ע עד לאותו מועד. עוד מוצע להקים צוות בין-משרדי שיבחן כיצד ניתן לייעל את השימוש בקרקע באזורים חקלאיים בסביבת מערכות עתירות תחבורה (מטרו, רכבת קלה, אוטובוסים ועוד),במטרה לתת מענה לצרכים העתידיים של ישראל.

סנקציות בחשמל ומים לעברייני בנייה

כמו כן, מוצע לתקן את חוק התכנון והבנייה , כך שכשמוגש לוועדה המקומית תשריט חלוקה בחלקה בבעלות משותפת עם קרקעות המדינה, תקבל הוועדה את עמדת רמ"י בתוך פרק זמן קצוב לפני אישור תשריט החלוקה, בניגוד למצב היום שהתשריט לא עובר דרך רמ"י. 

במקרה של פלישה, מוצע לתקן את חוק מקרקעי ציבור, ולקבוע כי במקרה של תפיסת קרקע שלא כדין במקרקעין המיועדים לפיתוח, ניתן יהיה להוציא צו מינהלי בתוך 60 חודשים מיום התפיסה, ולא 36 חודשים מיום התפיסה כפי שקבוע בחוק כיום, ובתנאי שהמקרקעין לא משמשים בפועל למגורים.

ההסדר הקיים בחוק מאפשר לרשות רישוי לנתק מתשתית החשמל או המים יחידה של מסחר, שירותים, תעשייה או דיור, אם בנייתה נעשתה בסטייה מהיתר. במסגרת תפקידה, פועלת הרשות לאכיפה במקרקעין נגד עבירות לפי חוק התכנון והבנייה שהן משמעותיות יותר בהיקפים ובייעודי הקרקע הרגישים יותר, מאשר רשות הרישוי, על פי רוב. מוצע לאפשר גם לרשות לאכיפה במקרקעין (לצד רשות הרישוי) לנתק מחשמל או מים במקרים שבהם יש בנייה ללא היתר או בסטייה מהיתר, במקרים שאליהם התייחס המחוקק כמקרקעין ברמת חומרה גבוהה יותר.

עוד מבוקש להאריך את תקופת האכלוס המאפשרת הריסת בנייה לא חוקית לתקופה של 45 יום במקום 30 יום, וכן להאריך את תוקף הצווים לתקופה של 90 יום במקום 60 יום.