התמריץ הכספי עבד: הרשות להתחדשות עירונית תעביר לעיריות 221 מיליון שקל

הצלחה למנגנון המענקים: הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הודיעה היום (ד') כי 2022 היתה שנת שיא בתחום ההתחדשות העירונית, ומייחסת זאת בין היתר לשיטת התמריצים הכספיים שבה החלה ב-2021. בסך הכל תעביר הרשות לרשויות המקומיות שעמן חתמה על הסכמי המסגרת להאצת ההתחדשות, 221 מיליון שקל עבור פיתוח תשתיות תומכות התחדשות עירונית , בגין היתרי הבנייה שהוציאו ב-2022.
 
בימים האחרונים שלחה הרשות הודעות בנושא לרשויות המקומיות הזכאיות למענק. עיריית ירושלים צפויה לקבל את המענק השמן ביותר, בסך 50.65 מיליון שקל. בית שמש אחריה עם 24.77 מיליון שקל, נתניה עם 24.21 מיליון שקל, קריית אונו עם 22.84 מיליון שקל ורמת גן עם 18.17 מיליון שקל. ערים נוספת שיקבלו את המענק, בסדר יורד, הן חדרה (16.08 מיליון), בת ים (15.65), לוד (14.07) חיפה (12.88), קריית ים (12.02) ואשדוד (9.68).

 
מהרשות להתחדשות נמסר כי בעקבות הצלחת המנגנון של הסכמי המסגרת לקידום ההתחדשות העירונית, הגיע שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, לסיכום קואליציוני בנושא. לפי הסיכום, במסגרת תקציב המדינה הקרוב, יובטח תקציב נוסף של 550 מיליון שקל לטובת המשך ביצוע ההסכמים, ואף הרחבתם למעגל נוסף של רשויות מקומיות ב-2024-2023.
 
ההסכמים, שמבוססים על מנגנון תחרותי בין הרשויות המקומיות שחתמו עליהן, במטרה לתמרץ הוצאה מהירה של היתרי בנייה, איפשרו קבלת מענק עבור היתרים מתחילת אוגוסט 2021 ועד סוף 2022. אם הרשות המקומית מוציאה יותר היתרים, היא מקבלת נתח תקציבי גדול יותר בעבור פיתוח התשתיות, מתוך קופה שהעמידה הרשות להתחדשות למטרה זו, שהיקפה הכולל 440 מיליון שקל.

 
לפי הרשות, התמריץ הניתן מכוח ההסכמים הוכיח את יעילותו, נוכח הנתונים של כ-5,200 היתרי בנייה שניתנו ליחידות דיור בפינוי בינוי ב-2021, וכמות כפולה ב-2022, עם כ-9,500 יחידות דיור בפינוי בינוי בערים אלה. עוד על פי נתוני הרשות, בין 2010 ל-2020 ניתנו בכל שנה רק 3,000-1,000 היתרי בנייה.

הסיבה להבדל בנתוני הלמ"ס והרשות להתחדשות
 
על פי נתוני הרשות, 2022 היתה שנת שיא בהוצאת היתרי בנייה להתחדשות עירונית ברחבי הארץ, לכ-27 אלף יחידות דיור, והקפיצה הגדולה בהיתרים נובעת מהצלחת הסכמי המסגרת להתחדשות עירונית. מתוך כלל ההיתרים, כ-16 אלף אושרו בפרויקטים של תמ"א 38 וכ-11 אלף אושרו בפרויקטים של פינוי בינוי .

 

כפי שפורסם במרכז הנדל"ן, בשונה מהלמ"ס, הרשות להתחדשות לא מפרסמת נתונים על התחלות בנייה, אלא בודקת את היתרי הבנייה שניתנו למיזמי הפינוי בינוי. בכך ההבדל המרכזי בין הגישות הוא שברשות להתחדשות סופרים את כלל הדירות הצפויות להיבנות בפרויקט מיד עם מתן היתר ההריסה, גם אם הבנייה נעשית בשלבים ולאורך כמה שנים. כך למשל, אם ניתן היתר להתחלת הריסתו של מתחם ותיק, לרגל בניית עשרה מגדלים חדשים בני 100 יחידות דיור כל אחד, הרשות להתחדשות תראה את האירוע כהיתר ל-1,000 יחידות דיור, בעוד שהלמ"ס תוסיף 100 יחידות דיור למאזן רק כשהחלה בניית כל בניין בפועל.
 
לדברי גולדקנופף, "יחד עם כלל הפעולות שאנו מבצעים כדי לקדם פתרונות דיור, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הצלחנו להשיג תקציבים שיגבירו את מגמת ההתרחבות של ההתחדשות העירונית לכל רחבי הארץ, ואלה באים לידי ביטוי בהיתרים הללו".
 
מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר, הוסיף כי, "ענף ההתחדשות העירונית בישראל הוא הענף הצומח ביותר בתחום הדיור. הרגולציה שהשתכללה, הניסיון הנצבר בקרב החברות הרבות הפועלות בתחום, ועידוד הפעילות בכלים ובמשאבים ממשלתיים, הביאו למספרי שיא של היתרי בנייה בשנה האחרונה. בתוך כך, ראינו את משמעותו של התמריץ הכספי שהועמד לטובת הרשויות המקומיות מכוח הסכמי המסגרת להתחדשות עירונית, ושהביא להגדלת היקף וקצב ההיתרים בשנה זו. ב-2023 נשאף לשמור ואף להעצים את המומנטום, במטרה להביא לקידום ולהאצה של מיזמי התחדשות, הן במרחבים שבהם היא פועלת כיום, והן במרחבים חדשים שלא עלו עד היום על מפת ההתחדשות העירונית. אנו צופים עלייה נוספת בהיקפי התכנון והמימוש של פרויקטים, עם תפוקת פעילות מלאה במרכז הארץ, לצד ניצני התחדשות בפריפריה".