מנדלבליט: "אסורה אפליה על רקע מוצא בשיווק דירות לציבור הרחב"

זה היה צפוי – אך חשוב מאין כמותו: היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, סבור כי קבלן הפונה לציבור הרחב לצורך שיווק דירות שנבנות על אדמות המדינה מחויב לנהוג בשוויון, ואינו יכול לסרב למכור דירה לבני זוג רק בשל מוצאם. את העמדה הזו הגיש לאחרונה היועמ"ש לבית המשפט העליון, במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישה חברת הבניה "מי-טל הנדסה ושירותים" על חיובה לשלם פיצוי לבני זוג מהמגזר הערבי. הפיצוי לבני הזוג נקבע בעקבות אפלייתם, לאחר שהחברה הקבלנית סירבה למכור להם דירה בפסגת זאב שבירושלים.
 
"מי-טל הנדסה ושירותים" בונה ומשווקת דירות ברחבי הארץ, ובכלל זה דירות במסגרת פרויקט "טל פלטיניום" בשכונת פסגת זאב בירושלים. התובעים, בני זוג תושבי הצפון במקור, מתגוררים בשנים האחרונות בירושלים וביקשו לרכוש דירה בעיר המותאמת ונגישה לבנם הנכה. בפנייתם לבית משפט השלום טענו השניים כי חברת "מי-טל" סירבה למכור להם את הדירה, וזאת רק בשל מוצאם.

בית משפט השלום קיבל בפסק דינו את טענתם של בני הזוג, ופסק לטובתם פיצוי בלא הוכחת נזק בשיעור של 20,000 שקלים, לאחר שקבע כי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים חל גם על מכירת מקרקעין. 
החברה ערערה על ההחלטה בבית משפט המחוזי בירושלים, אך זה דחה את ערעורה. ראשי "מי-טל" החליטו שלא לוותר והגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שביקש את עמדתו העקרונית של היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה.
 
השאלה העיקרית שהונחה לפתחו של בית המשפט העליון היא אם חברת בנייה פרטית, המציעה למכור דירות לציבור הרחב ומסרבת למכור דירה לבני זוג שפונים אליה רק בשל השתייכותם למגזר הערבי, חייבת בתשלום פיצויים לבני הזוג שפנו אליה.
בבג"ץ קעדאן, מפסקי הדין הזכורים ביותר בתחום זה, נבחנה חובתה של המדינה לנהוג בשוויון גם כאשר היא מקצה קרקע לסוכנות היהודית וזו מצידה נוקטת במדיניות מפלה. לא נבחנה באותו משפט השאלה אם עצם קבלת זכות במקרקעי המדינה מטילה על הצד השלישי - זה שנדרש לבנות ולשווק את הדירות שיבנה לציבור הרחב (חברת מי-טל במקרה האחרון) - גם את החובה שלא להפלות.
 
על פי עמדת היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, וכפי שניתן היה לצפות, התשובה לשאלה הזו חיובית: חובה זו, שלא להפלות, היא חלק בלתי נפרד מטיבם של מקרקעי המדינה ומהחובות הנלוות אליהם, בין אם היא מקבלת ביטוי מפורש בנוסח החוזה ובין אם איננה מקבלת ביטוי כזה. כפי שהמדינה איננה רשאית להפלות בהקצאת מקרקעין, כך גם צד שלישי שזכה במקרקעי הציבור על מנת שיוכל לבנות ולשווק את הדירות לציבור הרחב, איננו רשאי להפלות במכירת הדירות שבנה.
 
היועמ"ש סבור שמבלי להכריע אם חוק איסור אפליה במוצרים ובשירותים חל גם על מקרקעין, את החובה המוטלת על חברת הבנייה לנהוג בשוויון בשיווק הדירות לציבור ניתן לקרוא, בזהירות הראויה והמתבקשת, הן מכוח המכרז והחוזים שכרתה עם רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, הן לנוכח טיבה של הקרקע ששווקה לחברת הבנייה לצורך מכירתה לציבור הרחב, והן מכוח חובת תום הלב במשא ומתן. לגישתו של מנדלבליט, חברת הבנייה חבה בחובת שוויון כמי שעוסקת במכירה ובשיווק של קרקעות מדינה, וניתן לגזור את חובותיה מההקשר החוזי של פעולתה ללא צורך לדון בחובות אלה בהקשר הנזיקי.
 
לפיכך, עמדת היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה באמצעות עוה"ד לימור פלד מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה היא שהתנהלותה של חברת הבניה "מי טל" הינה התנהלות מפלה שאין להתירה, וזאת כאמור בין אם חוק איסור הפליה חל על תחום המקרקעין ובין אם לאו.

לחדשות נדל"ן, עדכונים יומיומיים, דעות וניתוחים, הורידו את  אפליקציית מרכז הנדל"ן
אנשי נדל"ן, בואו לשמוע ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק רק נדל"ניסטים ותיחשפו לתכנים בלעדיים לתעשייה