בעלי קרקעות בחוף התכלת עתרו נגד הוועדה המקומית הרצליה: דורשים שתקדם את התוכניות המפורטות

בעלי זכויות במתחם חוף התכלת בהרצליה הגישו ביום חמישי האחרון עתירה מנהלית נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה והוועדה המחוזית תל אביב. העתירה הוגשה בעקבות סירוב הוועדה המקומית לקדם את הכנת התוכניות המפורטות למתחם, כפי שלטענת העותרים היא מחויבת מהוראות התוכנית הכוללת לרובע דרום מערב הרצליה, שאושרה למתן תוקף בפברואר האחרון. 

התוכנית הכוללת מציעה רובע עירוני חדש שיכלול 14.1 אלף יחידות דיור, שטחי ציבור, שטחי תעסוקה ומסחר, כ-2,000 חדרי מלון וכן שטחי פארק חופי בהיקף של 690 דונם. התוכנית התקבלה במרץ 2019 ועברה מהמורות רבות בדרכה בדיוני התנגדויות רבים ובדיון בוועדת הולחו"ף (הוועדה לשמירת הסביבה החופית). היא משתרעת על שטח כולל של כ־2,000 דונם. שטח המתחם חולק בתוכנית לשלושה מתחמי משנה, שלכל אחד מהם תאושר תוכנית מפורטת משלו.

בעתירה, שהוגשה על ידי באי כוחם של בעלי זכויות בקרקע עו"ד מרים דונין שוב ועו"ד חיים וינטרוב מארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון , עורכי דין, מצוין כי "מקרקעי המתחם הם בבעלות מאות בעלי קרקע, המחזיקים בשטחים שונים בתחום המתחם, שהוא אחד האחרונים, לבטח בהיקף שטח שכזה, במערב העיר שעדיין לא פותחו". לפני העתירה פנו בעלי הזכויות במכתב לעיריית הרצליה כדי להבין את כוונתה לגבי קידום התוכניות במתחמים. כאמור, העירייה והוועדה המקומית הודיעו שאינן מתכוונות ליזום ולקדם את התכנון, ושמלאכה זו היא בידי בעלי המקרקעין. 

לכאורה, אין במענה שניתן מטעם הוועדה המקומית כל דופי, בשעה שהיא מפנה את העותרים ליזום בעצמם את התוכניות המפורטות של מתחמי התכנון בתחומה. הלכה למעשה, משמעותה המעשית של התשובה היא אובדן הסיכוי הממשי לקדם את התוכנית בזמן הנראה לעין"

בעתירה נטען כי "לכאורה, אין במענה שניתן מטעם הוועדה המקומית כל דופי, בשעה שהיא מפנה את העותרים ליזום בעצמם את התוכניות המפורטות של מתחמי התכנון בתחומה. הלכה למעשה, משמעותה המעשית של התשובה היא אובדן הסיכוי הממשי לקדם את התוכנית בזמן הנראה לעין. אין טוב לתכלית זו מאשר להפנות מבט לסדרה ארוכה של מתחמים, הדומים או אף עולים בשטחם על שטחי המתחם דנן, שפותחו באחרונה (בכללם מתחם רובע שדה דב בתל אביב, ואחרים). כל אותן התוכניות כללו תוכנית מתארית כללית שקבעה את עקרונות הפיתוח של המתחם, וחילקה את המתחם לכמה מתחמי תכנון, בעוד שהוועדה המקומית יזמה והגישה את התוכניות המפורטות מיד לאחר אישור התוכנית המתארית".

עוד עולה מהעתירה שבמתחמים יש בעלי זכויות רבים, שרובם חסרי זיקה ביניהם - מה שמקשה על קידום תוכנית מפורטת ועל הגעה לרוב של 75% כפי שנדרש כדי לקדמה, אם הדבר נעשה על ידי גוף תכנוני רשמי. יתרה מכך, העתירה מציינת כי "ליתר דיוק, ניתן לומר שלא אותר על ידינו ולו מתחם אחד, בעל שטח דומה לשטח המתחם דנן, שהתוכניות המפורטות מכוחו הוכנו והוגשו בידי בעלי קרקעות במתחם".

בין הטענות הנוספות שעלו בעתירה צוינה העובדה שהוועדה המקומית היא אמנם בעלת שיקול הדעת מתי ליזום ולהכין תוכנית מפורטת, אך במקרה זה היא לא הציגה הצדקה עניינית להימנעותה מלקדם את התכנון, ואף לזמן לא מוגבל. לכן, לטענתם, על הוועדה המחוזית להורות לוועדה המקומית לעשות זאת. בנוסף, עולה הטענה שהאופן שבו פועלת הוועדה המקומית סותר את החלטת הוועדה המחוזית לקדם ולאשר את התוכנית המתארית הכללית של המתחם, עם כל המשאבים והזמן המושקעים בתהליך שכזה. התוכנית הכללית הובאה לדיון ישירות בוועדה המחוזית בשל היקפה.