ועדת הערר המחוזית פסלה את מדיניות החניה של עיריית ת"א לצמודי קרקע

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה של מחוז תל אביב בראשות עו"ד הילה סירוטה-ליבנה קיבלה ערר שהגישו בעלי נכס צמוד קרקע בשכונת ביצרון, נגד החלטת הוועדה המקומית תל אביב-יפו שלא לאשר מקומות חניה במגרש המגורים שבבעלותם. בתוך כך, פסלה למעשה הוועדה את מדיניות הוועדה המקומית ומהנדס העיר לשלול באופן גורף מתן אפשרות למקומות חניה במגרשי המגורים בבניה צמודת קרקע בשכונות דרום ומזרח העיר, ואף ביקרה את העירייה על התעלמותה מהשונות ומהמאפיינים השונים של כל מקרה ומקרה.

את הערר הגישו בעלי הנכס ברחוב עמינדב כנגד החלטת הוועדה המקומית מאפריל 2021 לסרב לפתרון חניה של שני מקומות חניה עוקבים, שהוצע במסגרת הבקשה להיתר בתחום המגרש הפרטי שבבעלותם. העוררים טענו כי לא ניתן לקבוע איסור גורף על חניות בתחום מגרשים פרטיים וכי במסגרת שיקול הדעת הפרטני שעל הוועדה המקומית להפעיל היה על הוועדה להתיר את פתרון החניה המבוקש.

בתשובתה, טענה הוועדה המקומית כי מדיניותה נובעת מ"מאפייני הבינוי הרובע 9 ממרקם הבינוי הפיזי המאופיין ברחובות קטנים, במספר קטן של יחידות דיור על כל מגרש ובבינוי פיזי נמוך". לכן, במטרה "לשמור על איכות המדרכות, הרחוב, שפת החזיתות ומצאי החניה ברחוב", החליטה הוועדה במרץ 2016 שלא לאשר מקומות חניה בתחום המגרש הפרטי במרשים שבהם בניה נמוכה וצמודי קרקע.

ועדת הערר: "מדיניות הוועדה כפי שהוצגה בפנינו אינה מספקת מענה הולם ואינה מבחינה בשונות הקיימת בין השכונות השונות, הרחובות השונים ומאפייניהן ואף לא נותנת מרחב שיקול דעת למקרים חריגים פרטניים, ובכלל זה אינה מבחינה ומבדילה בין סוגי רחובות בעלי אופי שונה, המצויים בסביבה שונה"

יש לציין כי רובע 9 הוא רובע עצום בגודלו, ומגוון מאד מבחינת אופי הבינוי, הכולל את כל שכונות דרום מזרח העיר, בהן שכונות נחלת יצחק, יד אליהו, התקווה, ביצרון, כפר שלם, עזרא והארגזים ורבות נוספות. באופן טבעי כולל מרחב שכזה סוגים רבים של רחובות וצורות בינוי. כך למשל, רחוב עמינדב שלגביו הוגש הערר, כלל אינו עונה למאפיינים שתוארו במדיניות הוועדה כ"רחוב קטן". מדובר ברחוב ראשי וסואן שרוחבו עשרות מטרים.

בהחלטתה, ביקרה ועדת הערר בחריפות את החלטת הוועדה המקומית. "אנו סבורים כי מדיניות הוועדה כפי שהוצגה בפנינו אינה מספקת מענה הולם ואינה מבחינה בשונות הקיימת בין השכונות השונות, הרחובות השונים ומאפייניהן ואף לא נותנת מרחב שיקול דעת למקרים חריגים פרטניים, ובכלל זה אינה מבחינה ומבדילה בין סוגי רחובות בעלי אופי שונה, המצויים בסביבה שונה הן מבחינת אינטנסיביות הרחוב, השימושים הציבוריים הסמוכים אליהם (ר' לדוגמה היכל מנורה) רוחב הרחוב ואופיו והן מבחינת מצבה של התחבורה הציבורית הסמוכה להם הקיימת והעתידית".

עוד נכתב כי "מדיניות הוועדה המקומית כפי שהובהר לנו במהלך הדיון מבוססת על נקודת מוצא לפיה עסקינן בשכונה בה כבישים צרים מאד, כאשר הרקע למדיניות נובע ממאפייני הבינוי והמרקם הפיזי המאופיין ברחובות קטנים, במספר קטן של יחידות דיור על כל מגרש ובבינוי פיזי נמוך.

"מאפיינים אלה אינם מתאימים לרחוב בו מצוי המגרש אשר כאמור הינו רחוב רחב מאד (23 מטרים רוחבו) הוא כולל למעשה חניות משני צדדיו, שני מסלולי נסיעה לכל כיוון וכן אי במרכזו אשר גם סביבו ניתן להחנות כך שלמעשה בכל כיוון נסיעה יש שני מסלולי נסיעה ושני טורי חנויות".

לבסוף הורתה ועדת הערר לעדכן את מדיניותה: "יש לעדכן את המדיניות כך שתביא בחשבון את השונות בין סוגי רחובות ושכונות וכל עוד לא ייעשה כן ברי כי יהיו מקרים, כפי המקרה שבפנינו, שהמדיניות לא תהלום אותם וההחלטה הראויה והנכונה בעניינם לא תעלה בקנה אחד עם המדיניות שאושרה".

את העוררים בתיק ייצג עו"ד מיכה גדרון. עיקרי ההחלטה פורטו ביומון המשפטי "כל יום" בהוצאת משרד עפר טויסטר, עורכי דין.