ועדת ערר: גם בניין שאינו משמש למגורים זכאי לפטור מהיטל השבחה בתמ"א 38

ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה של מחוז ירושלים קיבלה לאחרונה ערר שהגישה חברה יזמית נגד החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים שלא לפטור מהיטל השבחה פרויקט תמ"א 38 שאותו מקדמת החברה בעיר. בהחלטתה, שללה הוועדה בראשות עו"ד בנימין זלמנוביץ' את הפרשנות שהעניקה הוועדה המקומית לסעיף הפטור מהתמ"א, לפיה הפטור אינו חל במקרים שבהם לא שימש הבניין למגורים בטרם הפרויקט, וקבעה כי זו אינה תואמת את החוק. את העוררת ייצגו בהליך עורכי הדין דן ליברמן ואסף עולמי ממשרד ש. פרידמן , אברמזון ושות'.

ההליך שנדון בערר הוא פרויקט תמ"א 38 במסלול הריסה ובניה, שצפוי להתבצע במגרש ברחוב שרי ישראל בין השכונות מקור ברוך ורוממה. בקרקע שייעודה מגורים, ניצב כיום בניין דו קומתי ותיק שהשימוש האחרון שנעשה בו בפועל היה עבור משרדים. במסגרת קידום הפרויקט, קיבלה חברת פנינת שרי ישראל היתר בניה להקמת מבנה מגורים לפי תמ"א 38, אך לא קיבלה את הפטור מהיטל השבחה שלו זכאים מיזמי תמ"א 38 לפי החוק. זאת בשל טענת הוועדה המקומית כי הוראת הפטור חלה רק כאשר השימוש הקודם בפועל בחלקה (לפני קבלת ההיתר לפי תמ"א 38) היה למגורים, וכי הפטור אינו חל מקום בו השימוש בפועל בחלקה לא היה למגורים.

בעקבות החיוב בהיטל עררה היזמית, וועדת הערר קיבלה כאמור את הערר. הוועדה קבעה כי הפרשנות שהעניקה הוועדה המקומית ירושלים לסעיף הפטור שגויה, שכן לשון הסעיף היא ברורה והתנאי לפטור, לפיו ההיתר שניתן הוא לדירת מגורים, מתייחס רק ל"מצב היוצא" (לאחר קבלת ההיתר) ולא ל"מצב הנכנס" (לפני קבלת ההיתר).

"במקרה שבפנינו, אין מחלוקת שההיתר שיצא הינו לפי תמ"א 38 ותכנית 10038 ושהוא נועד לבנייה של דירות מגורים חדשות ולכן אין מחלוקת שמבחינת פשוטם של דברים הפטור חל", קבעה הוועדה, ואף חייבה את הוועדה המקומית בהוצאות העוררת בסכום של 30,000 ש"ח.