חשיפה: מש' המשפטים בוחן הסדרה פעילות נציגויות הדיירים בחקיקה

משרד המשפטים דן בימים אלו באפשרות של הסדרה חוקית של פעילות "נציגות הדיירים" בפרויקטים של התחדשות עירונית . כך אמר אתמול תום פישר, רפרנט התחדשות עירונית במחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים. "אנחנו חושבים להכניס הסדרה רכה לעולם של הנציגות – איך יש לבחור אותה, מי יכול לכהן בה, אילו החלטות יוכלו לקבל, האם יש אפשרות לשלם שכר לחבריה ועוד סוגיות מסוג זה", אמר פישר. "כיום למשל אין חובה שהנציגות תבוא מקרב בעלי הדירות עצמם. אני יכול למנות את פלוני אלמוני לנציג מטעמי. את זה אנחנו רוצים לתקן". הדברים נאמרו במהלך אירוע "שולחן עגול" שערך אתמול (ד') מרכז הנדל"ן  בהשתתפות עשרות מארגני עסקאות התחדשות עירונית ויזמים.

בדבריו התייחס פישר לחוק המארגנים שנחקק ב-2017, "שנוצר בגלל תופעה רחבה של מארגני עסקאות התחדשות שפעלו שלא בתום לב ובצורה לא מקצועית - עם אירועי כבילה לשנים ארוכות והחתמה חפוזה ובלעדית. בפועל, היו הרבה פרויקטים שבהם המארגנים נעלמו ולא קידמו את העסקה בצורה יעילה. זה קרה גם בתמ"א 38 וגם בפינוי-בינוי. אז החקיקה נועדה לשחרר את תקופת הכבילה,  ליצור מודעות לתוכן ההסכם וחובות שקיפות, הגינות ונאמנות לדיירים בלבד".

תום פישר (קרדיט: מרכז הנדל"ן )

סוגיה שעוררה אמוציות רבות בקרב משתתפי האירוע, היתה מקומו של עורך הדין של הדיירים ביחס למארגן העסקה, והאם יש להתייחס במקרים מסויימים לעורך דין כמארגן. על כך אמר פישר כי "מדובר בסוגיות שאינן בתחום משרד המשפטים אלא בתקנון האתיקה של לשכת עורכי הדין, מה מותר ומה אסור לעורך דין".

"אם אתן שקל לדייר, הוא יהיה בטוח שהשכן קיבל שנים"

באירוע נשא דברים גם רון משולמי, מנכ"ל ובעלי קבוצת בנייני משולמי , וסיפר על הדרך שבה החברה פועלת לקדם פרויקטים במהירות: "כשאנחנו בוחנים עסקה אנחנו עושים ניתוח כלכלי. יש המון פרויקטים שאנחנו פוסלים. אנחנו עושים את הסינון הראשוני הכי מהר בעולם. מנסים לחזור אליכם תוך שבוע  במקרה שהפרויקט כלכלי. אם הצלחנו לשכנע, אנחנו נוקטים מדיניות של  אחידות ושוויון. אנחנו משתפים את הוועד ואת הנציגות ותוך המון סבלנות והתמדה מגיעים ל-80% דיירים".

לדבריו, השיטה שבה נוקטת החברה על מנת להגיע במהירות יחסית לרוב הדרוש היא איתורו של דייר דומיננטי בבניין ו"הפעלתו" מול שכניו. עם זאת, הדגיש כי החברה אינה נוהגת לשלם לדיירים. "אני נמנע כעיקרון מלשלם לדיירים. כי בשנייה שאתן לדייר אחד שקל, הוא מיד יחשוב שנתתי לשכן שלו שני שקלים", אמר.

עוד לדבריו, "היתרון אצלנו הוא ידע הנדסי-אדריכלי, והבנה של דרישות הרשות. איך לומדים את דרישות העירייה הכי טוב? קראו את ישיבות הוועדה, קראו את מסמך המדיניות ואת המליאה הנכונה. אם יצאה תוכנית שהורידה קומה או ביטלו שתי עסקאות, אני כבר לוקח בחשבון את כל הפרמטרים של העירייה".

אירוע השולחן העגול (קרדיט: מרכז הנדל"ן )

משולמי על עבירות הבנייה: "ניתן להם את התמורה המבוקשת"

נושא נוסף שנדון בהרחבה הוא מה יש לעשות כאשר דיירים מסרבים לקידום הפרויקט על רקע תוספות לא חוקיות ועבירות בניה שבצעו לצורך הרחבת הנכס. במסגרת חוק ההסדרים האחרון ניתנה ליזם ולדירים האפשרות שלא להחשיב את קולם של עברייני הבניה במניין הקולות לצורך השגת שיעור החתימות הדרוש לצורך קידום הפרויקט.

פישר התייחס לנושא ואמר כי "אם יש עבירת בנייה, כמו השתלטות על חצר או על גג, בית המשפט רשאי לקבוע שאת החוב סופרים בלעדי הדייר העבריין. זה עניין ראייתי שצריך להגיע לבית המשפט".  על כך אמר משולמי: 

"כי מדובר בהליך שעשוי לבטל פרויקט. בגישה שלי אם יש בעל נכס שבמשך 30 שנה אף אחד לא אמר לו כלום על ההרחבה הלא חוקית שביצע, אנחנו ניתן לו את התמורה שהוא מבקש, בהתאם לשטח הדירה שלו בפועל".

(קרדיט: מרכז הנדל"ן )