דייר סרבן? "יש פתרונות לכל דבר, יזם שיגיד שאין לו פתרונות להכול, הוא לא בענף הנכון"

"אין דייר סרבן, יש איש משפחה שאנחנו לא מבינים אותו. אין אדם שלא רוצה להרוויח. גם אם הוא קצת מהסס, לרוב האנשים יש DNA של חשש או אי הבנה, וזה בסדר", אומר עמי כחלון מנכ"ל משותף של החברה להתחדשות עירונית. כחלון השתתף הבוקר בפורום השולחן העגול לעורכי דין של מרכז הנדל"ן , והציג את גישתו לדיירים סרבנים ולסוגיית פינוי דיירים בפרויקטים להתחדשות עירונית.

התפיסה החברתית שלי מיום הקמת החברה שהדייר הוא זה שמברך אותנו, לא אנחנו אותו - לא להתבלבל. צריך להבין שהתחדשות עירונית זה משהו אחר. לדעתי, זה משהו חברתי ברמה הכי נכונה בעולם". כחלון מציע להיפגש עם הדייר בעצמו ובתנאים שלו: "אם צריך להגיע אליו הבייתה ב-12 בלילה, אז נגיע אליו, לא להציע לו להגיע לפגישה אצלינו במשרדי החברה מתי שנוח לנו. צריך לצאת מתוך נקודת הנחה שלכל דבר יש פתרונות".

כחלון מסביר מדוע התפיסה היזמית בהתחדשות עירונית צריכה לכלול גם אלמנטים חברתיים: "צריך להבין שבסופו של יום יש אנשים במדינת ישראל שלא יוכלו לשפר דיור, יש לנו מלחמות שכל הזמן מתרחשות ברקע יחד עם הקשיים הכלכליים מחיי היום יום. דייר לא יכול כל הזמן להוסיף כסף ולשפץ את הבית". לכן אומר כחלון שגם בסוגיית פינוי הדיירים חייבים להגדיל ראש ולבצע את המלאכה ברגישות ובתחושת שליחות.

"את תהליך הפינוי עצמו, מצבתי אצלינו כדגל. אני עושה הכול אין האוס. אני כיזם ובעלים של החברה נמצא בכל קבוצות הווטס אפ של הדיירים. זה לא משנה כמה יהיה לי, אם יהיה לי 60 פרויקטים או 500 פרויקטים. צריך שהזם יטפל בתהליך הפינוי, לא אף אחד אחר. אצלינו יש לנו מנהלת ייעודית לזה, זה עולה הרבה כספים. צריך לשלם למתווכים וצריך לשלם לדיירים. זה חלק מהתהליך שהחברה עושה".

החברה להתחדשות עירונית החלה את דרכה לפני 15 שנה בתחום ההתחדשות העירונית, והייתה מהחברות הראשונות שעסקו בתחום בישראל. יש לחברה מעל 60 פרויקטים, בקירוב של 2,000-1,500 יח"ד בביצוע מידי שנה. בימים אלו החברה נמצאת בתהליכי ביצוע של שלושה פרויקטים במקביל, כמו כן החברה מחזיקה בכ-15 תבעות בתוקף. 

החברה מנוהלת בידי שני מנכ"לים משותפים: טל גולדשטיין ועמי כחלון. נוסף על כך, במסגרת שינויים במבני השותפויות בחברה, הצטרפו לפני כשנתיים המשפחות שפר מישראל ווסרמן מארה"ב בשותפות עם החברה.       

אחד האתגרים של החברות להתחדשות עירונית נסוב סביב היחס לסקטורים מיוחדים המצריכים הליך פינוי מורכב ואולי אף יקר יותר משאר הדיירים: "יש סקטורים מסוימים שצריכים להתייחס אליהם אחרת. נכון שזה מפר אולי את האיזון אבל בסוף זה פרויקט חברתי. לא לתת לו עוד 1000 שקל שכירות בשביל אדן נכה, זו בושה. היום יש לי הובלה של דיירת בת 90 שאנחנו מעבירים אותה לדירה עם שכירות הרבה יותר גבוהה ממה שמגיע לה בהסכם מעל 1,500 שקל בחודש. אז היזם מרוויח קצת פחות יהיה לו עוד חצי מיליון שקל שכירות בעקבות דיירים ספציפיים זה לא מה שאמור להפיל פרויקט. זה מה שאמור לעשות את הפרויקט למשהו יותר טוב".

כחלון ממליץ ליזמים להקדים את הליך הפינוי גם אם זה בא על חשבונם, לדבריו, ככה זה עשוי למנוע הרבה כעוס ולחץ בזמן אמת. "זה יותר נכון לפנות לפני הזמן, במקום להגיע לסיטואציה שאחרי זה אין דירות להשכרה, ככה זה הופך את ההליך לקל יותר. אנחנו התחלנו כבר פינוי בפרויקט ברחוב הטייסים בתל אביב למרות שיש לי עוד חצי שנה עד למועד הפינוי בפועל". ככה גם הוא מתייחס לשאר המעטפת שהחברה מלווה את הדייר בעת המעבר: יש זוגות צעירים שצריך להעביר אותם אזור רישום בבתי הספר של הילדים. מה עושים? אף אחד אחר לא מתעסק בזה. אצלינו, אני מעביר אותם וגם עוזר להם בהרשמה בבתי הספר. זה ה-DNA של החברה".

בדיון השתתף גם השמאי הממשלתי הראשי אוהד עיני, כחלון הציע לו להכניס לתקן 21 גם את השקלול של פינוי מוקדם. "ברגע שזה ייכנס לתקן, זה יהפוך לנורמה בכל החברות, כך זה יעצים עוד יותר את ההביט החברתי גם אצל שאר היזמים". יש לקוות שיבוא יום ותהיה לדרישה הזו לגיטמציה ציבורית והשמאי הממשלתי אכן יוכל להכניס את הנורמה לתקן 21. 

לסיום אומר כחלון כי יש פתרונות לכל דבר, גם לדייר סרבן וגם לכל הקשיים הצפים במהלך פינוי הדיירים: "יש פתרונות לכל דבר, יזם שיגיד שאין לו פתרונות לכל דבר אני חושב שהוא לא בענף הנכון", הוא מסכם.