"דירה להשכיר" ביקשה לרשום את שמה כסימן מסחר – ונדחתה: "המבקשת לא עמדה ברף ההוכחה הנדרש"

החברה הממשלתית " דירה להשכיר ", העוסקת כידוע בתחום השכירות ארוכת הטווח, הגישה לרשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר בקשה לרישום סימן מסחר על שמה – ונדחתה. הבקשה הראשונה שהגישה החברה הייתה עוד בנובמבר 2018, ואילו רק כעת, כשלוש שנים אחר כך, פסקה סגנית רשם הפטנטים, ז'קלין ברכה, כי הבקשה נדחית.

החברה הממשלתית הגישה "בקשה לרישום סימן מסחר מספר 311298", עבור תחומים אלו (ההגדרות מובאות בתמצות): סוג 35 - "קידום ושיווק מתחמים להקמת יחידות דיור ופרויקטי דיור, כדוגמת שכירות ארוכת-טווח"; סוג 36 - "שירותי נדל"ן לרבות רכישה, השכרה ומכירה של קרקע ובנייני מגורים"; סוג 37 - "הקמת מבנים, לרבות הקמת פרויקטים לדיור, הקמת יחידות דיור לרבות יחידות לשכירות ארוכת טווח"; סוג 42 - "תכנון ובנייה של מתחמים לפיתוח עירוני לרבות לדיור, כזרוע ביצוע של ממשלת ישראל".

מחלקת סימני המסחר של רשם הפטנטים הודיעה לחברה - רק לאחר יותר מחצי שנה, אגב – "כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום, בהיותו נעדר אופי מבחין אינהרנטי, ונוגע במישרין למהות הסחורות שאותן הוא נועד לסמן". 

לדעת המחלקה על הסימן המבוקש להישאר פתוח לשימוש הציבור. הסימן סורב לרישום בנימוק כי המבקשת לא עמדה ברף ההוכחה הגבוה הנדרש לרישום סימן כה תיאורי"

דירה להשכיר טענה בתשובה כי היא חברה בעלת מוניטין רב בתחום הנדל"ן, וכי הסימן המבוקש "רכש אופי מבחין בקרב הציבור הרלוונטי בישראל ועל כן כשיר לרישום. נוסף על כך טענה כי הסימן המבוקש אינו מתאר באופן ישיר את השירותים המבוקשים, מכיוון שלחברה תחום פעילות רחב.

מחלקת סימני המסחר השיבה כי בניגוד לטענת המבקשת הסימן המבוקש הינו "סימן תיאורי מובהק" – כלומר מתאר את השירותים בצורה יישירה, ועל כן הוא אינו כשיר לרישום. "לדעת המחלקה על הסימן המבוקש להישאר פתוח לשימוש הציבור", נכתב בתשובת המחלקה. "הסימן סורב לרישום בנימוק כי המבקשת לא עמדה ברף ההוכחה הגבוה הנדרש לרישום סימן כה תיאורי".

"הצירוף נעדר את אותו אלמנט נדרש של המצאתיות"

בעקבות תשובת מחלקת סימני המסחר, הגישה דירה להשכיר , באמצעות משרד ארנון, תדמור-לוי, עו"ד, המבקשת בקשה להשמיע את טענותיה בפני סגנית רשם הפטנטים, ז'קלין ברכה, שקבע הכי השאלה המועלית לדיון היא "האם הסימן המבוקש הינו בעל אופי מבחין אינהרנטי המכשיר אותו לרישום, ואם אינו כזה, האם רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש?"

במעמד זה ציינה דירה להשכיר דבר מה נוסף: ישנה חברה העושה שימוש בצירוף המבוקש "דירה להשכיר", כחלק משמה. לטענתה, שימוש בשמה של אותה חברה "עלול להטעות את הציבור, שיסבור כי אותה חברה עורכת 'מכרזי דירה להשכיר' הזהים למכרזיה, ובכך ייפגע האינטרס הציבורי".

סימנים המשמשים לתיאור הטובין או השירות, או כאלה הנוגעים במישרין לאופי הטובין או השירותים המבוקשים, אינם כשירים לרישום - זולת אם רכשו אופי מבחין. הסימן המבוקש הינו סימן מתאר עד מאוד"

ברכה ציינה כי "סימנים המשמשים לתיאור הטובין או השירות, או כאלה הנוגעים במישרין לאופי הטובין או השירותים המבוקשים, אינם כשירים לרישום - זולת אם רכשו אופי מבחין. הסימן המבוקש הינו סימן מתאר עד מאוד: בשונה מסימן מרמז אשר נדרשת מחשבה כלשהי כדי לקשר בינו לבין השירות המוצע, אין הסימן שבפנינו דורש מחשבה כלשהי.

אם יש בצירוף המילים דבר-מה ההופך את המכלול ליותר מסך חלקיו, הרי שיהיה בכך כדי להטות את הכף לכיוון רישום הסימן. לא נראה שיש בצירוף המבוקש יצירה של משמעות מיוחדת, מעבר למשמעותו הפשוטה והמילונית. בענייננו אף לא הושמטה אות ולא נעשה כל שינוי במילים המרכיבות את הצירוף, על כן נעדר הצירוף את אותו אלמנט נדרש של המצאתיות, המוסיף לסימן משמעות נוספת מעבר למשמעותו המילונית הרגילה.

מסקנתי היא כי מדובר בסימן מתאר ולא מרמז, כפי שטענה המבקשת. הסימן מתאר עד מאוד ביחס, לכלל השירותים אשר ביחס אליהם נתבקש הרישום. היא טוענת כי תחום פעילותה רחב יותר, וכי היא אינה עוסקת בהשכרת דירות גרידא; עיון ברשימת השירותים אשר ביחס אליהם נתבקש רישום הסימן מעלה כי אלה תואמים למטרות החברה. כמו כן, כבר נקבע כי אם רשימת השירותים כוללת הגדרה רחבה שבמסגרתה נופלים שירותים אשר ביחס אליהם הסימן מתאר או גנרי, הרי שדי בכך כדי למנוע את רישומו ביחס להגדרה הרחבה כולה".

ברכה התייחסה גם לטענת הסכנה להטעיית הציבור, וקבעה כך: "המבקשת טענה כי חברות אחרות בתחום עלולות להשתמש בסימן, ובכך לגרום לציבור לחשוב כי מדובר במבקשת, ובאותו מודל ייחודי שלה לפרויקטים של דיור להשכרה. לטענתה, מכך עולה החשש לפגיעה במוניטין שלה ולהטעיית צרכנים בשוק הנדל"ן.

איני סבורה כי השימוש בסימן המבוקש כחלק משמה של חברה אחרת, שאינה חברה ממשלתית, ובשמה רכיבים נוספים מבחינים, מעיד כשלעצמו על אופיו המבחין של הצירוף המבוקש המצדיק למנוע מאחרים את השימוש בו.

אם סבורה המבקשת כי שמה של החברה שנרשמה דומה עד כדי להטעות לשמה, פנויה בפניה הדרך לבקש סעד מתאים מבית המשפט. לאור כל האמור הבקשה לרישום נדחית"

איני סבורה כי הציבור יטעה לחשוב שהחברה ששמה מטעה, לכאורה, הינה החברה הממשלתית, שכן היא אינה מציגה את עצמה ככזאת, והמונח ' דירה להשכיר ' מופיע בסוף שמה, עם רכיבים נוספים ושונים. אם סבורה המבקשת כי שמה של החברה שנרשמה דומה עד כדי להטעות לשמה, פנויה בפניה הדרך לבקש סעד מתאים מבית המשפט. לאור כל האמור הבקשה לרישום נדחית".

לעיון בהחלטה במלואה לחצו כאן

עו"ד רונית ברזיק-סופר, שותפה וראש מחלקת סימני מסחר בקבוצת ריינהולד כהן, ניתחה את המקרה ואמרה: "כשעסק בוחר בשם מותג שלמעשה מתאר את השירותים שהוא נותן (או את המוצרים שהוא מוכר) או אפילו רק חלק מהם, הוא לוקח הימור מיותר. בטווח הקצר זה מפתה, כי זה מקל על העברת המסר השיווקי, אבל עסק שבוחר שם כזה מסתכן בכך שלא יוכל למנוע ממתחרים שימוש באותו שם, וייגרם בלבול בקרב הצרכנים. 

חבל להגיע למצב שבו בונים מותג בעמל רב, תוך הקפדה על איכות המוצרים והשירות, ולא ניתן ליהנות מבלעדיות בשם. ככל שעובר הזמן והעסק צובר מוניטין על בסיס שם מותג שאי-אפשר לקבל בו בלעדיות, הנזק רק גדל. הדין אומנם מאפשר לעיתים רכישה של זכויות בשם מכוח שימוש לאורך זמן, גם כשמדובר בשם תיאורי, אבל זה לא תמיד אפשרי - צריך להוכיח שציבור הצרכנים אכן מזהה את השם עם אותו מקור שטוען לזכויות. יש שמות שבהם זה כלל לא אפשרי לקבל בלעדיות.

זהו, כאמור, הימור מיותר, שניתן למנוע אותו באמצעות בחירה מושכלת של שם המותג. ההשלכות כבדות במיוחד כשמדובר בשם העסק, להבדיל משם של מוצר או שירות ספציפי, משום שבמקרה כזה שם המותג הוא כמו 'מספר תעודת הזהות' של העסק. אם כל אחד יוכל להשתמש באותו שם, העסק יתקשה לייחד את עצמו ולבדל עצמו מול מתחרים".