בג"ץ דחה עתירת התאחדות הקבלנים נגד ועדת הריכוזיות; ההתאחדות: "המדינה מאשרת כי מדובר בגופים בבעלות ממשלת סין"

התאחדות הקבלנים בוני הארץ הגישה לאחרונה עתירה מנהלית לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, המבקרת את החלטת הוועדה לצמצום הריכוזיות לא לכלול תאגידים ממשלתיים בשליטת ממשלת סין ברשימת הגורמים הריכוזיים וברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים. זאת בהמשך למאבק ארוך של ההתאחדות נגד חדירת גורמים ממשלתיים סיניים לענף הנדל"ן הישראלי.

ההתאחדות פועלת בנושא כבר זמן רב. עוד באוגוסט 2020, לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה על פעילות חברות סיניות בתחום התשתיות בישראל, אמר נשיא ההתאחדות ראול סרוגו כי "הכשל הביטחוני שעליו מצביע המבקר, בהעברת פרויקטי תשתית לאומיים לידיים זרות, ובעיקר לחברות שבבעלות ממשלת סין, הוא כשל חמור וחובתה של הממשלה לדון בו ולמנוע את המשכו.

אנחנו דורשים מהכנסת והממשלה,לקחת אחריות על הנושא הזה ולמנוע את המשך הפגיעה הכלכלית בענף הבנייה הישראלי ובמשק, אשר טמונה בהמשך העדפת חברות סיניות על ישראליות. לא ייתכן כי הכנסת והממשלה יאפשרו לממשלת סין להשתלט על ענף התשתיות הישראלי, שמשווע לכל פרויקט אשר ייצר מקומות עבודה נוספים לישראלים. ממשלת סין היא בעלי תאגידי הבנייה הסיניים שפועלים בישראל".

בעתירה לבית המשפט העליון טענה ההתאחדות כי מדינה זרה וישויות מדינתיות זרות כגון נציבות ניהול נכסים של מדינה או של מחוז, יכולות להוות גורם ריכוזי לפי לשון חוק הקתצ"ר - החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות. לדבריה, מלשון הגדרת "קבוצת מחזיקים" בחוק אפשר להסיק כי המושג "השולט בתאגיד" יכול לכלול גם מדינות זרות וישויות מדינתיות.

לטענת העותרת, השלטון המרכזי בסין הוא בעל יכולת להכווין את פעילותה של כל חברה ממשלתית, והתאגידים הממשלתיים הסיניים משתייכים כולם לקבוצת מחזיקים אחת, שבראשה עומדת ממשלת סין. "יש לכלול ברשימת הגורמים הריכוזיים גם את נציבות ניהול הנכסים של סין ואת התאגידים בשליטתה"

לטענת העותרת, השלטון המרכזי בסין הוא בעל יכולת להכווין את פעילותה של כל חברה ממשלתית, והתאגידים הממשלתיים הסיניים משתייכים כולם לקבוצת מחזיקים אחת, שבראשה עומדת ממשלת סין. "מאחר שתאגידי קבוצת ברייטפוד-תנובה, תחת נציבות ניהול הנכסים של שנגחאי, מהווים תאגידים ריאליים משמעותיים, יש לכלול ברשימת הגורמים הריכוזיים גם את נציבות ניהול הנכסים של סין ואת התאגידים בשליטתה", היא מציינת בעתירה.

הוועדה לצמצום הריכוזיות - רשות התחרות, והממונה על התחרות, השיבו בבית המשפט כי בעקבות הגשת העתירה נערכו כמה דיונים, שבהם נכחו משרדי ממשלה שונים - רשות התחרות, משרד האוצר, משרד הכלכלה, משרד החוץ, משרד ראש הממשלה, המועצה הלאומית לכלכלה, המטה לביטחון לאומי ומשרד המשפטים. 

"בעקבות הדיונים גובשה עמדת המדינה, ולפיה תכלית חוק הקתצ"ר היא טיפול בריכוזיות כלל משקית של תאגידים ואנשים בשר ודם, לא בהשפעה של מדינות וישויות מדינתיות זרות. מכאן העמדה שלפיה אין לכלול מדינה, מחוז או נציבות ניהול נכסים ברשימת הגורמים הריכוזיים או ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים. 

מאחר שתכלית החוק חלה במישור התאגידי, כאשר תאגיד אשר נשלט על ידי נציבות ניהול נכסים עונה על הגדרת 'גורם ריכוזי', חברות אחיות אשר נשלטות על ידי אותה נציבות ייכנסו גם הן לרשימת הגורמים הריכוזיים. ברם, מאחר שנציבות ניהול נכסים לא נכללת ברשימה, בשל היותה ישות מדינתית, קשרי השליטה מעליה אינם נבחנים.
    
אשר לטענה כי יש להכליל את התאגידים תחת נציבות ניהול הנכסים של סין ברשימת הגורמים הריכוזיים בשל פעילותם העצמאית, בהתבסס על הנתונים המצויים בידי חטיבת הריכוזיות, הללו אינם עונים על הקריטריונים הנדרשים ולכן אין מקום להכלילם ברשימה".

אשר לטענה כי יש להכליל את התאגידים תחת נציבות ניהול הנכסים של סין ברשימת הגורמים הריכוזיים בשל פעילותם העצמאית, בהתבסס על הנתונים המצויים בידי חטיבת הריכוזיות, הללו אינם עונים על הקריטריונים הנדרשים ולכן אין מקום להכלילם ברשימה"

איגוד החברות הסיניות בישראל הגיב ואמר כי לא צורפו משיבים רלוונטיים לעתירה, בכללם התאגידים הסיניים שהוזכרו בגוף העתירה, נציבויות ניהול הנכסים של סין ושל שנגחאי, המועצה הלאומית של סין וממשלת סין. כמו כן, נטען כי בשל פוטנציאל הפגיעה ביחסי החוץ של המדינה, נדרש היה לצרף כמשיבה גם את ממשלת ישראל. "מדובר בעותרת ציבורית חסרת מעמד; העתירה תאורטית, המסכת העובדתית שעליה היא מבוססת לוקה בחסר ולא הוכח הדין הזר שעליו היא נשענת".

הדיון התנהל בהרכב של שלושה שופטים - המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, ניל הנדל, אשר הוביל את הדיון, ולצידו השופט דוד מינץ והשופט אלכס שטיין. השופט הנדל פסק כי דין העתירה להידחות וקבע: "חוק הקתצ"ר מטיל תפקיד מאתגר ורחב ודורש להיכנס לעובי הקורה ולבחון שיקולים כלל משקיים, תוך בחינת הכוח שצוברים גורמים עסקיים אל מול קובעי מדיניות בישראל. הרחבת המבט לבחינת הכוח שצוברת מדינה זרה, דוגמת סין, הינה אתגר מסוג אחר, שכולל שיקולים של מדיניות חוץ וקשר בין מדינות. 

על כן, לא נראה כי יש לפרש את עמדת המחוקק, תכלית החוק ולשונו באופן המרחיב את הבחינה למדינות זרות. הרחבה מעין זו והכללת מדינות וישויות מדינתיות זרות ברשימת הגורמים הריכוזיים הינה מעבר לדל"ת אמותיו של החוק והיא תהא בבחינת עירוב מין שאינו במינו.

לא הוכח בענייננו כי נפל פגם בשיקול הדעת המקצועי של הממונה על התחרות ושל הוועדה לצמצום הריכוזיות, המצדיק התערבות בהחלטתן לא לכלול ברשימת הגורמים הריכוזיים את התאגידים תחת נציבות ניהול הנכסים של סין. החלטה זו סבירה ועניינית דיה באופן שאינו מצדיק התערבות של בית המשפט".

לא הוכח בענייננו כי נפל פגם בשיקול הדעת המקצועי של הממונה על התחרות ושל הוועדה לצמצום הריכוזיות, המצדיק התערבות בהחלטתן לא לכלול ברשימת הגורמים הריכוזיים את התאגידים תחת נציבות ניהול הנכסים של סין. החלטה זו סבירה ועניינית דיה

צמד השופטים שטיין ומינץ הסכימו לקביעת המשנה לנשיאת העליון, אם כי השופט מינץ הוסיף הסתייגות מסוימת וציין כי "טרוניותיה של העותרת אינן טרוניות של מה בכך. ברם, הזירה לבירורן היא אצל הרשות המבצעת".

לעיון בפסק הדין לחצו כאן

"לפעול מייד לקביעת כללים שימנעו מחברות בבעלות ממשלת סין לחסל את ענף הבנייה הישראלי"

בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ ציינו, ראשית כול, כי "זו הפעם הראשונה שבה גוף רשמי של המדינה מאשר שמדובר בגופים בבעלות ממשלת סין - זאת לאחר שנים שבמהלכן החברות הסיניות מכחישות זאת".

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, מסר בתגובה: "ההחלטה שלא לקבוע שעל ועדת הריכוזיות הממשלתית לפעול למניעת השתלטות של חברות בבעלות ממשלה סין על ענף התשתיות והבנייה הישראלי, היא החלטה של בית המשפט להיצמד לחלקים טכניים בחוק ולא לחייב את המדינה לפעול בעניין המסוכן הזה. 

באותה נשימה, אמירה מרכזית בהחלטה צריכה להדליק נורה אדומה אצל כל קובעי המדיניות - מהשרים ועד אחרון הפקידים המשפיעים על הבנייה והתשתיות בישראל. לפי ההחלטה, 'כאשר אנו עוסקים בכוח המיקוח של מדינה זרה אל מול קובעי מדיניות בישראל, על כף המאזניים עומדים ריבונות מדינת ישראל, יחסי החוץ שלה והאינטרסים הלאומיים שלה'. למעשה קובעים השופטים כי מדינת ישראל לא מגינה על עצמה כיום מפני השתלטות כלכלית אפשרית של מדינה זרה, וכי על הממשלה להתמודד באמצעים אחרים, שאינם ועדת הריכוזית, עם כוח המיקוח של 'ישויות מדינתיות זרות'.

מערכת המשפט הישראלית מזהירה למעשה את הממשלה כי אם לא תגן על המשק מפני השתלטות של גופים בבעלות מדינות אחרות, היא מסכנת אותו. אין דרך אחרת לפרש את האמירה הזו"

מערכת המשפט הישראלית מזהירה למעשה את הממשלה כי אם לא תגן על המשק מפני השתלטות של גופים בבעלות מדינות אחרות, היא מסכנת אותו. אין דרך אחרת לפרש את האמירה הזו, חוץ מחובת המדינה לפעול מייד כדי לקבוע כללים שימנעו מחברות בבעלות ממשלת סין לחסל את ענף הבנייה הישראלי ובעיקר את חברות התשתיות הישראליות, שמשמשות כקטר המרכזי של המשק שלנו".