בנייה לגובה – גם במזרח י-ם: אושרה תוכנית עירוב שימושים עם בניינים בני 18 קומות בשועפט

תחילתו של שינוי? כידוע, בנייה לגובה היא מאפיין שכמעט לא קיים בחברה הערבית. הסיבות לכך הן בעיקרן חברתיות: תושבי היישובים והשכונות הערביים רגילים כבר שנים רבות למגורים בבתים נמוכים יחסית, בני שלוש עד ארבע קומות לכל היותר. על בנייה רוויה אין כמעט מה לדבר – וזאת למרות ניסיונות שונים לעשות זאת בשכונות חדשות ביישובים ערביים שונים, אך לרוב ללא הצלחה.

יכול להיות שדווקא עיר הבירה, ירושלים, שבימים אלו מציגה לצערנו את הצד הנעים פחות שלה בכל הקשור לחיים המשותפים בין יהודים לערבים, יכולה לשמש בעתיד הקרוב מעין גשר, ולאפשר לתושביה הערבים להתרגל אט-אט לאפשרות של גורדי שחקים, מגדלים ובנייה לגובה, בשכונותיהם

יכול להיות שדווקא עיר הבירה, ירושלים, שבימים אלו מציגה לצערנו את הצד הנעים פחות שלה בכל הקשור לחיים המשותפים בין יהודים לערבים, יכולה לשמש בעתיד הקרוב מעין גשר, ולאפשר לתושביה הערבים להתרגל אט-אט לאפשרות של גורדי שחקים, מגדלים ובנייה לגובה, בשכונותיהם. אולי במקרה הזה העובדה שמדובר בעיר מעורבת היא שתאפשר את השינוי התרבותי הנדרש כל כך, כשברקע משבר דיור חמור מאוד ביישובי החברה הערבית.

לא רק בנייה לגובה – גם עירוב שימושים

מדוע אנחנו אופטמיים כל כך לפתע, בוודאי תשאלו. התשובה לכך נעוצה בהחלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים מהשבוע שעבר – החלטה לאשר תוכנית מתאר מקומית ברמה מפורטת: "מתחם מגורים מסחר ותעסוקה על ציר הרכבת הקלה בשועפט, ירושלים". זו כותרתה.

מאחורי הכותרת התמימה כמעט הזו מסתתרת תוכנית לא שגרתית לאזור מזרח ירושלים, בוודאי בכל הקשר לשכונה ערבית במזרח העיר – בשל הדברים שציינו קודם לכן וגם, יש לומר, בשל הזנחה רבת שנים של אזור זה. ומדוע התוכנית הזו תפסה את עינינו? משתי סיבות עיקריות: האחת – הבנייה לגובה; השנייה – עירוב שימושים . שתי התכונות הללו יחד אינן מאפיינות את שכונות מזרח ירושלים, וכמעט שום יישוב ערבי בישראל.

במתחם מתוכננים מבנים שבהם 3-2 קומות מסחר ומשרדים על קו בניין 0 וארקאדה (סטיו), ומעליהן שני בנייני מגורים שבהם עד 15 קומות, ובסך הכול 18 קומות. קומות המסחר והמשרדים ייבנו בקו בניין 0, על מנת לחזק את הרחוב הראשי. הארקאדה ההיקפית מובילה לשצ"פ עורפי שמשרת גם את קומת המסחר מעל הקרקע"

"מדובר במתחם בשטח של כ-3.3 דונמים על ציר הרכבת הקלה בשועפט, המוקף בשלושה רחובות - דרך שועפט, דרך שועפט סמטה 5 ורחוב א-שאבי", כך בדברי ההסבר. "במתחם מתוכננים מבנים שבהם 3-2 קומות מסחר ומשרדים על קו בניין 0 וארקאדה (סטיו), ומעליהן שני בנייני מגורים שבהם עד 15 קומות, ובסך הכול 18 קומות. קומות המסחר והמשרדים ייבנו בקו בניין 0, על מנת לחזק את הרחוב הראשי. הארקאדה ההיקפית מובילה לשצ"פ עורפי שמשרת גם את קומת המסחר מעל הקרקע. בקומת המגורים הראשונה יוקצה שטח לשתי כיתות גן ולחצרות עבורן".

כפי שאפשר להבין, לא מדובר רק בתוכנית למגורים בשני מגדלים; לא רק בעירוב שימושים אשר אופייני מאוד לרשויות היהודיות הגדולות בישראל; ולא רק בתוכנית שמחזקת את הרחוב הראשי, לטובת כלל תושבי האזור – היא גם מציעה שטחים עבור מבני ציבור, המיועדים בעיקר לדור הצעיר, ואף שטח ציבורי פתוח. תוכנית מודרנית מכל בחינה שלא נסתכל עליה, כזו שמעטות כמותה תוכננו עד היום בריכוזי אוכלוסייה ערביים, ולכל הפחות בעינינו – בשורה של ממש.

המתחם יכלול בסך הכול 128 יח"ד, וכן 260 מ"ר של שטחים למבני ציבור, 2,004 מ"ר שטחי מסחר ועוד 2,282 מ"ר שטחי תעסוקה. המגישה של התוכנית היא חברת מסלמאני

המתחם יכלול בסך הכול 128 יח"ד, וכן 260 מ"ר של שטחים למבני ציבור, 2,004 מ"ר שטחי מסחר ועוד 2,282 מ"ר שטחי תעסוקה. המגישה של התוכנית היא חברת מסלמאני; העורך הראשי הוא אדריכל רועי אלרואי; המודד הוא ראובן אלסטר ממשרד מימד פוטוגרמטריה מדידות והנדסה; יועצת הסביבה היא גליה שטאנג-וויס ממשרד פיתוח סביבה וקיימות.

לעיון במסמכי התוכנית לחצו כאן

גם בחלונות הגבוהים הבינו שמשהו צריך להשתנות

נגענו בסוגיה הזאת בנגיעה קלה קודם לכן, אך חייבים להתעכב עליה כאן עוד קצת – שכן גם לה השפעה רבה, אולי הרבה ביותר, על העובדה שעד היום הבנייה לגובה לא קיימת כמעט ביישובים הערביים: ההזנחה. כאמור, ייתכן שדווקא ירושלים תאפשר לגשר על כך, בשל הסמיכות בין הבנייה "היהודית" לבנייה "הערבית" בעיר – לא פעם במקומות סמוכים מאוד זה לזה, כך שזו משפיעה על זו, ולהפך.

חשוב להבין: כדי לגרום ליישוב או לשכונה להתחדש, וכדי לעודד אותם לשינוי חשיבה ותפיסה, צריך בראש ובראשונה לתכנן תוכניות, ולבצע את הדברים בצורה מסודרת. עד לפני כמה שנים זה לא קרה בירושלים, אך נראה שלאחרונה מתרחש שינוי בעניין, ואפילו שינוי גדול.

כך, באוגוסט 2019 בישרה עיריית ירושלים על קידמה של תוכנית אב לשכונת ראס אל עמוד, בדרך לצעדים דומים בשכונות עיסאוויה, א-טור, צור באהר, בית חנינא-שועפט ועוד. במאי 2020 הופקדה תוכנית מע"ר מזרח, שצפויה להוסיף 10,000 מקומות עבודה באזור מזרח ירושלים; ביולי 2020 הודיעה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כי היא ממליצה להפקיד את התוכנית לאזור תעסוקה חדש בשכונת אום טובא שבדרום-מזרח העיר; באוקטובר 2020 עשתה הוועדה המקומית אותו דבר בנוגע לתוכנית המתאר לשכונת עיסאוויה; לקראת סוף השנה המליצה גם על הפקדת תוכנית להקלה בתהליך הוצאת היתרי בנייה בבית חנינא-שועפט.

השינוי מתחיל לקרות גם במשרדי הממשלה

ההפנמה שעליה דיברנו חלחלה, כך נראה, לא רק לראשם של אנשי עיריית ירושלים, אלא גם לראשם של הפוליטיקאים, לראשם של אנשי משרדי הממשלה ולראשם של חברי הממשלה. נכון, זה קורה לאט, אבל לפחות קורה סוף-סוף.

צעד חשוב אחד ביצעה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית: בתחילת שנת 2019 היא יזמה מהלך של בחינת תהליכי התחדשות בחמישה יישובים – סכנין, ערערה, טייבה, כפר קאסם וג'סר א-זרקא - בהתאם למאפייני היישוב ולאופי הבנייה המועדף על בני המגזר. החלטות הממשלה הלכו רחוק יותר: הן הבטיחו סבסוד של 55% מעלויות הפיתוח ביישובים ערביים שיקדמו בנייה רוויה בצפיפות של 9-6 יחידות דיור לדונם; וסבסוד של 65% מעלויות הפיתוח ביישובים ערביים שיתחייבו לצפיפות של יותר מתשע יחידות דיור לדונם, ולבנייה בגובה של שש קומות ומעלה.

צפיפות יחידות הדיור ביישובים הערביים נמוכה הרבה יותר מזו שביישובים היהודיים – וחלק משמעותי מזה נוגע לעובדה שבחברה הערבית לא בונים לגובה. כך, ביישובים היהודיים מספר יחידות הדיור לקמ"ר היא 1,071, ואלו ביישובים הערביים 300 בלבד

חשוב להבין: לפי מחקר של הכנסת, תחת הכותרת "השלכות חברתיות וכלכליות של מצוקת הקרקע ביישובים הערביים", צפיפות יחידות הדיור ביישובים הערביים נמוכה הרבה יותר מזו שביישובים היהודיים – וחלק משמעותי מזה נוגע לעובדה שבחברה הערבית לא בונים לגובה. כך, ביישובים היהודיים מספר יחידות הדיור לקמ"ר היא 1,071, ואלו ביישובים הערביים 300 בלבד. הנתונים נכונים, אומנם, ל-2006, אך אפשר להעריך בזהירות שהם לא השתפרו בהרבה.

משהו במישור הזה חייב להשתנות, ובהקדם, משום שמצוקת הדיור בחברה הערבית (כמו בחברה החרדית, אגב), גדולה מאוד. במציאות שבה היצע הקרקעות לא עומד לגדול, והאוכלוסייה בהחלט כן, נדרשים היישובים הערביים למהלכי התחדשות עירונית משמעותיים, לצד מעבר לבנייה לגובה – הדרגתי, אולי, בתחילתו, אך מחייב. תוכניות כמו זו שאושרה בשבוע שעבר בשועפט יכולות לפרוץ את הסכר ולהוכיח שזה אפשרי, בטח ובטח אם התושבים, הרשות המקומית והמדינה ישלבו ידיים ויקדמו זאת יחד.