מכרזי רמ"י בפריפריה ששווקו בהצלחה ב-2019–כ-30%; לפני 5 שנים–כ-80%

הירידה במכרזי רשות מקרקעי ישראל ב-2019 מתבטאת גם בשיעור השיווקים המוצלחים – בעיקר בפריפריה. בתחילת השנה פרסמה רמ"י את סיכום 2019 שלה באשר לפעילותה בתחום שיווק הקרקעות, ושם עלה כי לאורך השנה החולפת מכרזי קרקע עבור 56,340 יחידות דיור, לעומת יעד של 70 אלף יחידות דיור משווקות בשנה – כלומר עמידה ב-80% מהיעד.

כעת, בדו"ח השנתי המסכם ל-2019 של בנק ישראל, מתברר כי הנתונים השליליים נוגעים גם לשיעור המכרזים ששווקו בהצלחה, מתוך כלל המכרזים ששווקו על ידי הרשות בשנה שעבר. על פי הנתונים, שיעור זה בפריפריה עמד ב-2019 על כ-30% בלבד, זאת לעומת כמעט 80% בשנים 2015-2014. הנתן הזה מבטא למעשה ירידה רצופה כמעט, במשך חמש שנים.

בשנים 2019-2018 מקורן של פחות מ-5% מהתחלות הבנייה לא היה בהתחדשות עירונית ולא בשיווקי רמ"י. ממצאים אלה מצביעים, כנראה, על תחלופה מסוימת בין בנייה על קרקעות פרטיות לבין בנייה על קרקעות מדינה"

הנתונים הללו לא מעודדים כאשר בודקים את מכרזי רמ"י במרכז הארץ: שם, על פי נתוני בנק ישראל, שיעור השיווקים המוצלחים עמד ב-2019 על כ-60%, זאת לעומת כ-80% בשנים 2015-2014. גם כאן מדובר בירידה רצופה במשך כחמש שנים, בעוד דווקא ב-2019 נרשמה עלייה קלה בשיעור המכרזים ששוקו בהצלחה.

מכרזי רמ"י בפריפריה ששווקו בהצלחה ב-2019–כ-30%; לפני 5 שנים–כ-80%

מן הצד השני מציינים בבנק ישראל כי "בשנים 2019-2018 מקורן של פחות מ-5% מהתחלות הבנייה לא היה בהתחדשות עירונית ולא בשיווקי רמ"י. ממצאים אלה מצביעים, כנראה, על תחלופה מסוימת בין בנייה על קרקעות פרטיות לבין בנייה על קרקעות מדינה. ייתכן אפוא שעומס על גופי התכנון בשלבים שונים של קידום התוכנית על קרקעות מדינה יכול לגרום לעיכוב באישורי תוכניות של בנייה על קרקעות בבעלות פרטית".

מספר האישורים להתחלות בנייה מצד ועדות התכנון גדל מראשית העשור

בנק ישראל מנתח גם את פעילות מוסדות התכנון, וקובע כי משך הזמן לאישור תוכניות על ידי הוועדות המחוזיות התקצר בחצי שנה בתקופה שבין 2011 ל-2018. עוד הוא כותב כי מספר האישורים להתחלות בנייה של ועדות התכנון בכל האזורים גדל בהתמדה מראשית העשור, "אך חלקם של האישורים באזורי הפריפריה בסך האישורים גדל בשיעור גבוה יותר".

מכרזי רמ"י בפריפריה ששווקו בהצלחה ב-2019–כ-30%; לפני 5 שנים–כ-80%

עוד נרשם בדו"ח כי ישנה יציבות בהתחלות הבנייה – כ-52,000 דירות ב-2019, וכן גם בגמר בנייה – 50,900 דירות. משך הבנייה נמצא דווקא במגמת עלייה, עם גידול של כחמישה חודשים בשנים 2013-2011 לעומת 2018 – שבה משך הבנייה הממוצע עמד על שנתיים וחצי. "אחת הסיבות לכך היא, ככל הנראה, שינוי בתמהיל הבנייה", נכתב בדו"ח הבנק. "שיעור הבניינים בני יותר מ-11 קומות גדל משמעותית בשנים האחרונות, ובנייתם של רבי קומות ממושכת יותר מבנייתם של בניינים נמוכים".

הוצאת עסקאות המכירה למשקיעים צמצמה את מספר משקי הבית שיכלו למכור את דירותיהם כדי לרכוש דירה חדשה. תופעה זו משקפת את אחת ההשפעות של מדיניות הממשלה, שנועדה לצמצם את רכישת הדירות בידי מי שאינם רוכשי דירה ראשונה"

כידוע, בתקופה האחרונה נרשמה עלייה במספר עסקאות הרכישה בשוק הדיור, ומספר העסקאות של משפרי הדיור עלה, אחרי שנתיים וחצי של ירידות - אך חלקן מסך העסקאות ירד. בבנק ישראל ניסו למצוא את הגורם לכך וקבעו כי עיקר הירידה הייתה במכירת דירות למשקיעים. "הוצאתם צמצמה את מספר משקי הבית שיכלו למכור את דירותיהם כדי לרכוש דירה חדשה", נכתב בדו"ח. "תופעה זו משקפת את אחת ההשפעות של מדיניות הממשלה, שנועדה לצמצם את רכישת הדירות בידי מי שאינם רוכשי דירה ראשונה".

מכרזי רמ"י בפריפריה ששווקו בהצלחה ב-2019–כ-30%; לפני 5 שנים–כ-80%

בקרב רוכשי דירה ראשונה עיקר העלייה הייתה, כמובן, בעקבות רכישות במסגרת מחיר למשתכן – שהיוו כרבע מכלל העסקאות של רוכשי דירה ראשונה ב-2019. "התוכנית סייעה לבלימת עליית מחירי הדיור בפריפריה, אך באזורי הביקוש ההיצע ככל הנראה עדיין מצומצם ביחס לביקוש", נקבע בדו"ח. עם זאת צוין שם כי אובדן הכנסות הממשלה בגין הנחות בקרקע הסתכם ברבעון הראשון של 2019 בסכום של 1.9 מיליארד שקל, וכי עלות התוכנית, מהשקתה ב-2015 ועד לסוף 2019, הייתה 7.7 מיליארד שקל.