הוועדה המקומית לתכנון ובניה אלעד סירבה לאחרונה לבקשה לאשר מדרגות חיצוניות למבנה שעומד ברחוב שמעון בן שטח בצפון מזרח העיר, מכיוון שאלו סותרות את מדיניותה. ועדת הערר המחוזית קבעה, כי "מדיניות שקובעת הוועדה המקומית היא דבר ראוי ומבורך, אלא שעל מדיניות שכזו להיות לא רק מפורסמת לציבור אלא עליה גם להיות סבירה הוגנת וצודקת ולחול באופן שוויוני על כלל הציבור".

הוועדה, בראשות רונית אלפר, קבעה כי במקרה הנדון, "לא רק שהחלטת הוועדה המקומית לא הזכירה במסגרת החלטתה את דבר קיומה של מדיניות זו ולו במילה, אלא שבדיון שהתקיים בפנינו הודתה מהנדסת הוועדה המקומית כי מדובר במדיניות שלא פורסמה לציבור".

בוועדה הדגישו כי "מבלי לחוות דעה על סבירותה של מדיניות זו", הם סבורים כי על מנת שהוועדה המקומית תוכל לאכוף אותה, "עליה לפרסמה ברבים ולהביאה לידיעת כלל הציבור".

במקרה הנדון, הדגישה ועדת הערר, הדבר לא נעשה וגם ההחלטה שניתנה לא הזכירה את דבר קיומה של מדיניות זו. "משכך, ולאור התרשמותנו - בהסתמך על תשריט הבקשה להיתר והתמונות שהוצגו בפנינו - כי לא מדובר בהפרעה משמעותית לרכוש המשותף, בכפוף כמובן לעמידה בכל הוראות הדין והבטיחות, אנו סבורים כי אין הצדקה לדחות את הבקשה מטעם זה בלבד".

טויסטר רוזנטל: "לעיתים מבקש היתר מתכנן בקשה על סמך מדיניות שהייתה בתוקף כשהגיש את הבקשה, אולם בקשתו נבחנת על ידי הוועדה המקומית בהתאם למדיניות אחרת שבתוקף בעת הדיון בוועדה, וכשיגיע לדיון בוועדת ערר תיבחן בקשתו לפי מדיניות שלישית, שבתוקף באותה עת. תוצאה זו בוודאי שאינה תורמת לוודאות וליציבות"

ההחלטה פורסמה ביומון "כל יום" לענייני תכנון ובנייה שמפרסם משרד עו"ד עפר טויסטר. לדברי מיטל טויסטר רוזנטל, ככלל, מסמכי מדיניות הינם דרך ראויה של הוועדה המקומית ליידע את תושביה באשר לעמדתה בסוגיה מסויימת ולהבטיח תוצאה שוויונית. מטרות אלה אינן מושגות כאשר המדיניות אינה מפורסמת ואינה ידועה לציבור הרחב, ולפיכך בצדק קבעה ועדת הערר כי אין מקום לבסס החלטה על מדיניות שלא פורסמה.

לדברי טויסטר רוזנטל, "ככלל, למרות יתרונותיהם של מסמכי מדיניות, בשנים האחרונות הם יוצרים קושי רב, לאור שינויי מדיניות תכופים בערים מסוימות, לצד עמדתן של חלק מוועדות הערר כי יש לבחון בקשות להיתר על פי המדיניות העדכנית בעת בחינתן, תוך מתן משקל בלתי מספק להסתמכותם של מבקשי ההיתר על מדיניות קודמת. התוצאה היא, שלעיתים מבקש היתר מתכנן את הבקשה על סמך מדיניות שהייתה בתוקף כשהגיש את הבקשה, אולם בקשתו נבחנת על ידי הוועדה המקומית בהתאם למדיניות אחרת שבתוקף בעת הדיון בוועדה, וכשיגיע לדיון בוועדת ערר תיבחן בקשתו לפי מדיניות שלישית, שבתוקף באותה עת. תוצאה זו בוודאי שאינה תורמת לוודאות וליציבות".

1089/0919 ייגודייב ראובן וציפי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה אלעד