ח"כ איתן גינזבורג: "ועדות הערר הפכו לשסתום שתוקע את הבנייה"

חבר הכנסת הטרי איתן גינזבורג (מפלגת כחול לבן), הגיע לכנסת לאחר שכיהן כמעט עשר שנים כיו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה וכסגן ראש עיריית רעננה, וגם הספיק לכהן תקופה קצרה כראש העירייה (במקום זאב ביילסקי, שעבר למטה הדיור). אחד הדגלים המרכזיים שהוא מבטיח להרים כחבר כנסת (אם סוף סוף תוקם פה ממשלה), הוא הממשק הבעייתי שבין הרשות המקומית לשלטון המרכזי. "אני בא לטפל בנושא המוניציפלי, בתכנון והבנייה, במדיניות דיור נכונה, לאחר שעסקו פה רק במחיר למשתכן וזנחו את הפתרונות האחרים", אומר גינזבורג בפודקסאט "מגדל בבל". "המדינה הלכה בשנים האחרונות לכיוון אחד בטיפול דיור, ובכך היא טעתה. זו דוגמא קלאסית לרצון למצוא משהו פופוליסטי, אבל גם הוא לא בא לידי ביטוי בקלפי. צריך לעשות את מה שנכון, ולחשוב על פתרונות ארוכי טווח".  

- הקצר בין השלטון המקומי לממשלה הוא אחת הסיבות המרכזיות למשבר הנדל"ן.

"אפשר לפתור את הפלונטר הזה, אבל צריך הרבה מאוד אמון בין כל הצדדים. חוסר האמון הוא בעייתי, ויש חוסר שיח בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. לכל רשות מקומית באופן טבעי יש צרכים יחודיים, ואני חושב שצריך להתקיים יותר שיח עם השלטון המקומי. ואני מאמין כתפיסת עולם שצריך לבזר יותר סמכויות, וראשי הערים יודעים הכי טוב איך העיר שלהם צריכה להיראות".

- והנה באה עוד פרשת שחיתות, שמזכירה לנו שהשלטון המקומי מתנהל במחשכים ואולי מסוכן לתת לו עוד כוח.

"אני לא מסכים. השלטון המקומי קרוב לשטח ולאזרחים, בניגוד לשלטון המרכזי. אני חושב שדיבורים על שחיתות זה ניפוח ולא כצעקתה. אנחנו רואים התנהגות בעייתית גם בשלטון המרכזי, ובני אדם הם בני אדם בכל מקום שבו הם נמצאים. בואו נפעל באמון, וניתן לכל אחד לעשות את העבודה שלו".

- תמ"א 38 זו דוגמא מצוינת לפלונטר הזה. הממשלה יצרה תוכנית מתאר ארצית, אבל להרבה ראשי ערים זה לא התאים.

"בבסיס תמ"א 38 היתה חכמה וטובה, במטרה לחזק מבנים מפני רעידות אדמה. כשהיא החלה להשתכלל, המדינה לא השכילה להבין שדין תל אביב לא כדין בית שאן. תמ"א 38 עשתה טוב לערי המרכז ונכשלה בפריפריה, אבל לא הייתי הולך ומבטל אותה, אלא מתקן אותה. הופך אותה לוולנטרית - עיר שתרצה תקדם אותה, ועיר שלא תרצה תבטל אותה. וגם הופך אותה למודולרית – בפריפריה יותר זכויות מאשר במרכז".

- ומה עם העיוותים של התמ"א? הצפיפות והעובדה שהיא באה על חשבון פינוי בינוי רחב יותר?

"אני לא אומר שזה הכלי הטוב ביותר ,אבל זה כלי טוב. לא בכל מקום ובכל עיר אפשר לעשות פינוי בינוי . לא צריך לדבר באו-או ואפשר לדבר בגם-וגם. ברעננה השתלטנו על התמא וקבענו בדיוק מהן המסגרות. בהרצליה החליטו על אזורים שלמים שלא עושים בהם תמ"א. כשיש תכנון מדויק הדברים הרבה יותר פשוטים. אם אומרים שכל המדינה תקבל 2.5 קומות והעיר עצמה לא מחליטה איפה זה מתאים ואיפה לא, שם מתחילה הבעיה. זו אחריות הרשות המקומית.

"צריך לתקן את התמ"א. לבחון אותה שוב. היא ממש לא מושלמת והיא לא כלי תכנוני הכי טוב שקיים, אבל היא נותנת מענה לחיזוקים. היא גם לא מחייבת בשום מקום להוסיף זכויות והיא לא אומרת שזה חייב להיות חינם. אני חיזקתי את הבניין שלי ושילמנו לא מעט כסף מכיסנו, כי לא התאים לנו תמ"א 38 . אני אומר תוסיפו כסף – אתם מקבלים דירה כמעט מהניילון. תוסיפו כמה עשרות אלפי שקלים, ותצליחו לחזק ולשפר את איכות חייכם".

- וזה צודק שבת"א מקבלים זכויות בחינם ובפריפריה מוסיפים עוד כסף?

"לכן יש את הקרן להתחדשות עירונית. אחד המחדלים של הממשלה שלא עושים בה שימוש. אף שר לא מנצל מאות מליונים שיש בקרן כדי להשתמש בה ולקדם פרויקטים באזורים שזקוקים לסיוע הזה. הכי חשוב לא נשפוך את התינוק עם המים. נתאים את זה לרשויות וניתן להן שיקול דעת נרחב יותר. אחד היעדים שלי בירושלים זה לעשות את האיזון. ראש עיריית ת"א, באר שבע או טבריה יודעים הכי טוב מה טוב להם. מי שיושב על המיקרו זה ראש העיר, אבל בגלל חשדנות, הפטרון המרכזי אומר להם מה לעשות".

- ומה שלא יחליט ראש העיר, צריך להזכיר שהמון תכוניות מגיעות לוועדות הערר, נכנס סוס ויוצא גמל.  

"ועדות הערר חייבות לעבור רווזיציה עמוקה. הן קמו כמוסד תכנון וערעור, והפכו לכלי של התנגחות דיירים בדיירים. אין הוצאות בכלל, כל ההחלטות משפטיות, ומי שעומד בראשן הוא עו"ד, ולא מהנדס או אדריכל , והן דנות באותו כובד ראש בהחלטות מינוריות – צבע או מרפסת - כמו על תוכניות לשכונה שלמה. זה תוקע בנייה, היתרי בנייה, והחלטות יכולות לקחת שנים. המקום הזה הפך לאחד השסתומים שתוקעים בנייה, ואם היו משחררים את ועדות הערר היתרים היו עפים באוויר. מצד אחד נתנו סמכויות לוועדות מקומיות, אבל מערערים עליהן ולא סומכים על שיקול דעתן. זכות הערעור צריכה להצטמצם ואולי גם לעלות באגרה. אני בעצמי הייתי עד לתביעות קנטרניות".

- אבל כחבר כנסת לא תעז להניח הצעה כזו, שמצמצמת ומייקרת את זכויות האזרח הקטן.  

"אם נבחרי ציבור יפעלו כל הזמן מחשש לביקורת הם לא ימלאו את תפקידם. אני לא יכול לחשב צעדי כל יום לפי כותרת בעיתון. ועדות הערר הן מקום שצריך להתייעל כי הן פשוט תוקעות היתרי בנייה, ואם תבדוק את כמות התיקים ששוכב שם אתה תזדעזע. אני גם לא יודע מה היתרון של ועדת הערר שיושבת במחוז מאשר הרשות המקומית ששמעה את כל ההתנגדויות וקיבלה החלטות מאוזנות".

- גם השוק הפרטי אשם, שהוא מנסה לסחוט עוד זכויות בכל תוכנית באמצעות עררים.

"ממש כך. זה לא עולה כסף, לא מסובך ושוחק את הדיירים. ברעננה פרויקט הריסה ובנייה נתקע בועדת ערר, כי הם הציעו לצמצם באיקס אחוזים בגלל קוטג' שהתנגד, כאשר בעל הקוטג' אפילו לא גר שם. אתה יודע כמה שנים זה נמשך? הנה דוגמא לוועדת ערר שבירכה על פרויקט, בלי שום ביקורת תכנונית, אבל הסעיף הקטן אמר שאין בעצם פרויקט.

" ועדת ערר צריכה להחליט אם ההחלטה של הוועדה המקומית סבירה. זהו. בוועדות המקומיות יושבים נבחרי ציבור, עם אנשי מקצוע סביבם, ואני חושב שצריך לסמוך על מי שנמצא שם, מי שנמצא במגע יומיומי עם השטח".  

לחדשות נדל"ן, עדכונים יומיומיים, דעות וניתוחים, הורידו את אפליקציית מרכז הנדל"ן
אנשי נדל"ן, בואו לשמוע ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק רק נדל"ניסטים ותיחשפו לתכנים בלעדיים לתעשייה